הלכה ליום חמישי ב' חשון תשע"ט 11 באוקטובר 2018

יום השנה החמישי להסתלקות מרן זצ"ל

הלילה, ליל יום שישי ג' במר חשון, הוא יום הסתלקותו של מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, ונדבר בדברים השייכים לזה. (יסוד הדברים מהספדים שנשא מרן זצ"ל בעצמו).

נאמר בפסוק, לפני שהפך ה' את העיר סדום: "וַה' אָמָר, הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה? וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".

כלומר, כאשר בא הקדוש ברוך לפרט במה מיוחד כל כך אברהם אבינו, אינו מוצא לנכון להזכיר את מדותיו הטובות, את צדקותיו ואת חכמתו, אלא את תכונתו זו, שהיה אברהם אבינו מצווה את בניו ואת ביתו אחריו לשמור את דרך ה'.

והלא הדברים זועקים אלינו, אברהם אבינו, עמודו של עולם, שהיה עמוד החסד, איש האשכולות, איש שהכל בו, מדוע לא מצא הקדוש ברוך שום מדה טובה לשבח בה את אברהם זולת מה שאמר כאן "למען ידעתיו אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו"?

עוד נאמר על אברהם אבינו, "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם", ודרשו רבותינו במסכת סוטה (דף י.), אל תקרא "וַיִּקְרָא", אלא "וַיַקְרִיא", מלמד שהקריא אברהם אבינו את שמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל עובר ושב. כלומר, אברהם היה מזכה את כל העולם ומחדיר את האמונה בה' יתברך. נמצאנו למדים, כי התכונה הזו של אברהם אבינו, היא בבחינת היהלום שבכתר מעל כל התכונות הטובות של אברהם, כי קירוב אחרים לצור מחצבתם, הוא דבר חשוב מאין כמותו אצל הקדוש ברוך הוא.

היה רגיל מרן זצ"ל לומר, כי מה התועלת בהספד? וכי אנו באים לתת צל"ש (ציון לשבח) לנפטר? מה התועלת בזה? אלא עיקר התועלת שבהספד, היא לעורר את השומעים לחזור בתשובה, לקבל עליהם משהו ממדותיו הנפלאות של הנפטר, ובדבר זה יש לנפטר תועלת עצומה, שעולה מחיל אל חיל, ממדרגה למדרגה בעולם העליונים.

מרן רבינו זצ"ל, עם כל מדותיו הטובות, עם כל תכונותיו הסגוליות, שהיה גאון אדיר חריף ובקי בכל חדרי תורה, היה שקדן עצום בתורה, כדוגמת השקדנים שהיו בדורות הראשונים, כל ימיו היה דבק באהבת התורה הקדושה ומתקדש בקדושתה, וכל מכריו ידעו כמה קשה להסיח את דעתו מן הלימוד ולו לרגע קט.

בכל זאת כל ימיו היה מכתת רגליו ממקום למקום כדי לְזַכּוֹת את הרבים. עוד בצעירותו, היה נוסע בכל יום רביעי לאחת מערי הארץ, אשקלון, נהריה, אשדוד וכדומה, והיה מחפש שם בית כנסת, ושם היה נכנס יחד עם מלווהו, והיה המלווה אומר לציבור, יש כאן חכם שרוצה לדבר בין מנחה לערבית, האם תירצו לשמוע תורה מפיו? וכל הקהל שהיו ספרדים אוהבי תורה, מיד היו נענים ברצון, ואז היה עומד מרן ודורש בפניהם בדברי חכמה ומוסר, מעודדם בדברים טובים, ומחזקם לשמור על מצוות התורה, לשלוח את בניהם למוסדות תורניים, והיה מבטל מתורתו עבור זה כל ימי חייו, תוכו רצוף אהבה לכל עמו ישראל, וכמה המון בני אדם השתנו מן הקצה אל הקצה בזכות פעילותו ומהותו של מרן זצ"ל, שהיה כאבן שואבת להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

עלינו לזכור את מתיקות התורה שהיתה בפי מרן זצ"ל, בדורינו זה, שבו הולכים כל יושבי תבל מדחי אל דחי, בשעה שהגשמיות שוטפת את כל העולם, והרוחניות הופכת למושג שכמעט ולא עוסקים בו, כבר קשה לאדם להתבונן בערכה המיוחד של התורה הקדושה והמעלות הרוחניות של היהדות. דוקא בתקופה כזו, חובה עלינו לחזור ולהזכיר לעצמינו את הנהגותיהם של אותם גדולי עולם שהלכו מאיתנו, חובה עלינו לזכור את מסירות הנפש של מרן זצ"ל, איך שבעניות נוראה היה שוקד על תלמודו מקטנותו, היה מנדד שינה מעיניו ימים ולילות כדי לזכות בכתרה של תורה. רק כך נוכל לחנך גם את בנינו אחרינו, שיזכרו את אותן דמויות הוד, שהנחילו תורה לישראל, ונלך בדרכם עד ביאת משיח צדקינו. וכמו שהבטיחה התורה, "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ", שלמרות כל גלי החומריות ששוטפים את העולם, אור התורה ימשיך לזהור ולהאיר בלבבות שלומי אמוני ישראל.

סיפר לנו הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שפעם היה לומד עם מרן זצ"ל בסוגיא במסכת יבמות. לרגע קצר, נרעד מרן זצ"ל, כמו אדם שתפסה אתו שפעת קשה. שאל אותו רבי דוד, אבא, מה קרה לך? השיב לו מרן, אני נזכר כעת בפעם הראשונה שלמדתי את הסוגיא הזו בעיון, הייתי יושב בבית הכנסת שושנים לדוד במשך כל הלילה, והיה קור גדול, והיו מים זולפים מתקרת בית המדרש. וכאשר נרדמתי על כסאי, שמתי על ראשי שמיכה, והמים היו טורדים על ראשי, ונצטננתי, וכעת תפסה אותי אותה תחושה כשראיתי שוב את הסוגיא הזו.

כך נראתה מסירות נפש למען התורה. חלילה לנו לשכוח איזה כלי מלא ברכה יש בידינו, אשרינו שזכינו! עלינו להחזיק בדת תורתינו הקדושה בכל כוחינו לאור תורתו של מרן זצ"ל.

זכה מרן זצ"ל, לזקוף את קומתה של יהדות ספרד. אם לפני דור אחד, כבר היה נדמה ונשמתה של יהדות ספרד עומדת לפרוח, הרי אז שלח הקדוש ברוך הוא את מרן זצ"ל, שהיה איש פלאי עוד מילדותו, הוא הגבר אשר עמד לישע עמנו, כאשר החל מרביץ תורה ברבים כבר מגיל הילדות, ובגאונותו הנחיל שיטת פסק ערוכה ומסודרת ושינן אותה בפיהם של רבבות תלמידיו. הוא האיש אשר הפציר ברבבות אלפי ישראל לשוב אל אביהם שבשמים, עודד אחרים להקמת מוסדות תורה לאין מספר, במשך שנים קיבץ מליוני דולרים מחוץ לארץ לטובת ה"חינוך העצמאי" בארץ ישראל, על מנת שתהיה לכל ילדי ישראל בכל מקום שהם מסגרת ראויה לשמה להתחנך בצילה על אדני התורה והיראה.

הכל עשה מרן זצ"ל לשם שמים, לא היתה לו טובת הנאה ולא צמחה לו טובה אישית מכל מעשיו. וכשם שהרגיש מרן תחושה אמיתית של שליחות למען עם ישראל ותורתינו הקדושה, כן היה מפציר באחרים גם כן, חיזקו ונתחזקה! הפיצו את תורתינו הקדושה ואת דרכיה בכל מקום שתוכלו! חנכו בניכם ובנותיכם על אדני התורה! ואתם בני התורה, שיקדו על הלימוד שלכם יומם ולילה, למען לא תהיה עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה.

זכותו תעמוד לנו, ונזכה לראותו במהרה בימינו בתחית המתים, יושב ראש במחול אשר עתיד ה' לעשות לצדיקים, אמן כן יהי רצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה