הלכה ליום חמישי ב' חשון תשע"ט 11 באוקטובר 2018

יום השנה החמישי להסתלקות מרן זצ"ל

הלילה, ליל יום שישי ג' במר חשון, הוא יום הסתלקותו של מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, ונדבר בדברים השייכים לזה. (יסוד הדברים מהספדים שנשא מרן זצ"ל בעצמו).

נאמר בפסוק, לפני שהפך ה' את העיר סדום: "וַה' אָמָר, הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה? וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".

כלומר, כאשר בא הקדוש ברוך לפרט במה מיוחד כל כך אברהם אבינו, אינו מוצא לנכון להזכיר את מדותיו הטובות, את צדקותיו ואת חכמתו, אלא את תכונתו זו, שהיה אברהם אבינו מצווה את בניו ואת ביתו אחריו לשמור את דרך ה'.

והלא הדברים זועקים אלינו, אברהם אבינו, עמודו של עולם, שהיה עמוד החסד, איש האשכולות, איש שהכל בו, מדוע לא מצא הקדוש ברוך שום מדה טובה לשבח בה את אברהם זולת מה שאמר כאן "למען ידעתיו אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו"?

עוד נאמר על אברהם אבינו, "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם", ודרשו רבותינו במסכת סוטה (דף י.), אל תקרא "וַיִּקְרָא", אלא "וַיַקְרִיא", מלמד שהקריא אברהם אבינו את שמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל עובר ושב. כלומר, אברהם היה מזכה את כל העולם ומחדיר את האמונה בה' יתברך. נמצאנו למדים, כי התכונה הזו של אברהם אבינו, היא בבחינת היהלום שבכתר מעל כל התכונות הטובות של אברהם, כי קירוב אחרים לצור מחצבתם, הוא דבר חשוב מאין כמותו אצל הקדוש ברוך הוא.

היה רגיל מרן זצ"ל לומר, כי מה התועלת בהספד? וכי אנו באים לתת צל"ש (ציון לשבח) לנפטר? מה התועלת בזה? אלא עיקר התועלת שבהספד, היא לעורר את השומעים לחזור בתשובה, לקבל עליהם משהו ממדותיו הנפלאות של הנפטר, ובדבר זה יש לנפטר תועלת עצומה, שעולה מחיל אל חיל, ממדרגה למדרגה בעולם העליונים.

מרן רבינו זצ"ל, עם כל מדותיו הטובות, עם כל תכונותיו הסגוליות, שהיה גאון אדיר חריף ובקי בכל חדרי תורה, היה שקדן עצום בתורה, כדוגמת השקדנים שהיו בדורות הראשונים, כל ימיו היה דבק באהבת התורה הקדושה ומתקדש בקדושתה, וכל מכריו ידעו כמה קשה להסיח את דעתו מן הלימוד ולו לרגע קט.

בכל זאת כל ימיו היה מכתת רגליו ממקום למקום כדי לְזַכּוֹת את הרבים. עוד בצעירותו, היה נוסע בכל יום רביעי לאחת מערי הארץ, אשקלון, נהריה, אשדוד וכדומה, והיה מחפש שם בית כנסת, ושם היה נכנס יחד עם מלווהו, והיה המלווה אומר לציבור, יש כאן חכם שרוצה לדבר בין מנחה לערבית, האם תירצו לשמוע תורה מפיו? וכל הקהל שהיו ספרדים אוהבי תורה, מיד היו נענים ברצון, ואז היה עומד מרן ודורש בפניהם בדברי חכמה ומוסר, מעודדם בדברים טובים, ומחזקם לשמור על מצוות התורה, לשלוח את בניהם למוסדות תורניים, והיה מבטל מתורתו עבור זה כל ימי חייו, תוכו רצוף אהבה לכל עמו ישראל, וכמה המון בני אדם השתנו מן הקצה אל הקצה בזכות פעילותו ומהותו של מרן זצ"ל, שהיה כאבן שואבת להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

עלינו לזכור את מתיקות התורה שהיתה בפי מרן זצ"ל, בדורינו זה, שבו הולכים כל יושבי תבל מדחי אל דחי, בשעה שהגשמיות שוטפת את כל העולם, והרוחניות הופכת למושג שכמעט ולא עוסקים בו, כבר קשה לאדם להתבונן בערכה המיוחד של התורה הקדושה והמעלות הרוחניות של היהדות. דוקא בתקופה כזו, חובה עלינו לחזור ולהזכיר לעצמינו את הנהגותיהם של אותם גדולי עולם שהלכו מאיתנו, חובה עלינו לזכור את מסירות הנפש של מרן זצ"ל, איך שבעניות נוראה היה שוקד על תלמודו מקטנותו, היה מנדד שינה מעיניו ימים ולילות כדי לזכות בכתרה של תורה. רק כך נוכל לחנך גם את בנינו אחרינו, שיזכרו את אותן דמויות הוד, שהנחילו תורה לישראל, ונלך בדרכם עד ביאת משיח צדקינו. וכמו שהבטיחה התורה, "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ", שלמרות כל גלי החומריות ששוטפים את העולם, אור התורה ימשיך לזהור ולהאיר בלבבות שלומי אמוני ישראל.

סיפר לנו הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שפעם היה לומד עם מרן זצ"ל בסוגיא במסכת יבמות. לרגע קצר, נרעד מרן זצ"ל, כמו אדם שתפסה אתו שפעת קשה. שאל אותו רבי דוד, אבא, מה קרה לך? השיב לו מרן, אני נזכר כעת בפעם הראשונה שלמדתי את הסוגיא הזו בעיון, הייתי יושב בבית הכנסת שושנים לדוד במשך כל הלילה, והיה קור גדול, והיו מים זולפים מתקרת בית המדרש. וכאשר נרדמתי על כסאי, שמתי על ראשי שמיכה, והמים היו טורדים על ראשי, ונצטננתי, וכעת תפסה אותי אותה תחושה כשראיתי שוב את הסוגיא הזו.

כך נראתה מסירות נפש למען התורה. חלילה לנו לשכוח איזה כלי מלא ברכה יש בידינו, אשרינו שזכינו! עלינו להחזיק בדת תורתינו הקדושה בכל כוחינו לאור תורתו של מרן זצ"ל.

זכה מרן זצ"ל, לזקוף את קומתה של יהדות ספרד. אם לפני דור אחד, כבר היה נדמה ונשמתה של יהדות ספרד עומדת לפרוח, הרי אז שלח הקדוש ברוך הוא את מרן זצ"ל, שהיה איש פלאי עוד מילדותו, הוא הגבר אשר עמד לישע עמנו, כאשר החל מרביץ תורה ברבים כבר מגיל הילדות, ובגאונותו הנחיל שיטת פסק ערוכה ומסודרת ושינן אותה בפיהם של רבבות תלמידיו. הוא האיש אשר הפציר ברבבות אלפי ישראל לשוב אל אביהם שבשמים, עודד אחרים להקמת מוסדות תורה לאין מספר, במשך שנים קיבץ מליוני דולרים מחוץ לארץ לטובת ה"חינוך העצמאי" בארץ ישראל, על מנת שתהיה לכל ילדי ישראל בכל מקום שהם מסגרת ראויה לשמה להתחנך בצילה על אדני התורה והיראה.

הכל עשה מרן זצ"ל לשם שמים, לא היתה לו טובת הנאה ולא צמחה לו טובה אישית מכל מעשיו. וכשם שהרגיש מרן תחושה אמיתית של שליחות למען עם ישראל ותורתינו הקדושה, כן היה מפציר באחרים גם כן, חיזקו ונתחזקה! הפיצו את תורתינו הקדושה ואת דרכיה בכל מקום שתוכלו! חנכו בניכם ובנותיכם על אדני התורה! ואתם בני התורה, שיקדו על הלימוד שלכם יומם ולילה, למען לא תהיה עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה.

זכותו תעמוד לנו, ונזכה לראותו במהרה בימינו בתחית המתים, יושב ראש במחול אשר עתיד ה' לעשות לצדיקים, אמן כן יהי רצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה