הלכה ליום ראשון כ"ח תשרי תשע"ט 7 באוקטובר 2018

הקדוש ברוך הוא בוכה עליו

שאלה: למדנו בגמרא, שה' בוכה על מי שיכול לעסוק בתורה ולא עוסק בה. מדוע דוקא על ענין ביטול תורה נאמר כך?

תשובה: רבותינו במסכת חגיגה (ה.) אמרו, שה' יתברך בוכה בכל יום על מי שאפשר לו (שיכול) לעסוק בתורה ואינו עוסק. ולכאורה באמת הדברים טעונים הסבר, מה מיוחד כל כך באדם שלא לומד תורה, עד שהקדוש ברוך הוא בוכה עליו? ואם משום שביטול תורה הוא עוון חמור, אם כן היה מן הראוי שה' יתברך יעניש אותו בעונש חמור, ואילו כאן נאמר רק שה' יתברך בוכה על אדם כזה.

והסבר הדברים, כתב הגאון החפץ חיים בספרו "תורת הבית" (עמוד לב), שהקדוש ברוך הוא הוא זה שיודע באמת מהו האושר הנצחי שיגיע לאדם מלימוד התורה. וכן לאשתו של אותו אדם שעוסק בתורה, שזכות התורה שלו מקושרת אף אליה. וחוץ מהקדוש ברוך הוא, אף אדם בעולם לא ראה את האושר הגדול שצפון לאותם שיעסקו בתורה, שהרי אמרו רבותינו שכל השכר הגדול שעליו דיברו הנביאים שיהיה בעולם הבא לצדיקים, מדבר רק על השכר לאותם אנשים שהחזיקו ביד תלמידי חכמים, אבל תלמידי חכמים עצמם, עליהם לא דיברו הנביאים כלל, ו"עין לא ראתה אלהים זולתך", כלומר, רק ה' יתברך הוא היודע מה גודל השכר השמור לתלמידי חכמים לומדי התורה.

והקדוש ברוך הוא שהוא בבחינת אב לישראל, כאשר הוא רואה איך האדם בכל שעה מוציא את זמנו היקר בדברים שאין בהם שום תועלת לנפש, הרי אז הוא בוכה ומצטער על אובדן האושר הגדול מבניו היקרים, שהיא אבידה שלא ימצאו אותה עוד לעולם. כי מקום קניית התורה הוא אך ורק בעולם הזה, ואילו בעולם הבא אין עוד אפשרות לאדם לזכות בכתר תורה.

ואדם בעל לב, עליו להתבונן בזה בכל עת בה הוא יושב בטל בחברת חבריו שיושבים ומדברים דברים בטלים, וכן בזמן שהוא יושב וקורא עיתון, או קורא חדשות וכיוצא בזה מעניני ההבל שבעולם הזה, כי הדברים הללו אינם נחוצים לו באמת לטובת עסקיו ועניניו החשובים. הרי באותה שעה, הקדוש ברוך הוא ששלח אותו לעולם הזה לטובתו, יושב ובוכה על איבוד זמנו שהיה יכול לעסוק אז בתורה, ולסגל לעצמו אוצרות של פנינים ואבנים טובות שיאירו לו לנצח בכבוד וגדולה. והוא מחליף את כל זה בדברים שאינם יתרון לנפש כלל, ואדרבה, מביא על עצמו צרות מצחוק ולשון הרע שיתן דין וחשבון עליהם.

ישמע חכם ויוסף לקח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה