הלכה ליום ראשון כ"ח תשרי תשע"ט 7 באוקטובר 2018

הקדוש ברוך הוא בוכה עליו

שאלה: למדנו בגמרא, שה' בוכה על מי שיכול לעסוק בתורה ולא עוסק בה. מדוע דוקא על ענין ביטול תורה נאמר כך?

תשובה: רבותינו במסכת חגיגה (ה.) אמרו, שה' יתברך בוכה בכל יום על מי שאפשר לו (שיכול) לעסוק בתורה ואינו עוסק. ולכאורה באמת הדברים טעונים הסבר, מה מיוחד כל כך באדם שלא לומד תורה, עד שהקדוש ברוך הוא בוכה עליו? ואם משום שביטול תורה הוא עוון חמור, אם כן היה מן הראוי שה' יתברך יעניש אותו בעונש חמור, ואילו כאן נאמר רק שה' יתברך בוכה על אדם כזה.

והסבר הדברים, כתב הגאון החפץ חיים בספרו "תורת הבית" (עמוד לב), שהקדוש ברוך הוא הוא זה שיודע באמת מהו האושר הנצחי שיגיע לאדם מלימוד התורה. וכן לאשתו של אותו אדם שעוסק בתורה, שזכות התורה שלו מקושרת אף אליה. וחוץ מהקדוש ברוך הוא, אף אדם בעולם לא ראה את האושר הגדול שצפון לאותם שיעסקו בתורה, שהרי אמרו רבותינו שכל השכר הגדול שעליו דיברו הנביאים שיהיה בעולם הבא לצדיקים, מדבר רק על השכר לאותם אנשים שהחזיקו ביד תלמידי חכמים, אבל תלמידי חכמים עצמם, עליהם לא דיברו הנביאים כלל, ו"עין לא ראתה אלהים זולתך", כלומר, רק ה' יתברך הוא היודע מה גודל השכר השמור לתלמידי חכמים לומדי התורה.

והקדוש ברוך הוא שהוא בבחינת אב לישראל, כאשר הוא רואה איך האדם בכל שעה מוציא את זמנו היקר בדברים שאין בהם שום תועלת לנפש, הרי אז הוא בוכה ומצטער על אובדן האושר הגדול מבניו היקרים, שהיא אבידה שלא ימצאו אותה עוד לעולם. כי מקום קניית התורה הוא אך ורק בעולם הזה, ואילו בעולם הבא אין עוד אפשרות לאדם לזכות בכתר תורה.

ואדם בעל לב, עליו להתבונן בזה בכל עת בה הוא יושב בטל בחברת חבריו שיושבים ומדברים דברים בטלים, וכן בזמן שהוא יושב וקורא עיתון, או קורא חדשות וכיוצא בזה מעניני ההבל שבעולם הזה, כי הדברים הללו אינם נחוצים לו באמת לטובת עסקיו ועניניו החשובים. הרי באותה שעה, הקדוש ברוך הוא ששלח אותו לעולם הזה לטובתו, יושב ובוכה על איבוד זמנו שהיה יכול לעסוק אז בתורה, ולסגל לעצמו אוצרות של פנינים ואבנים טובות שיאירו לו לנצח בכבוד וגדולה. והוא מחליף את כל זה בדברים שאינם יתרון לנפש כלל, ואדרבה, מביא על עצמו צרות מצחוק ולשון הרע שיתן דין וחשבון עליהם.

ישמע חכם ויוסף לקח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה