הלכה ליום ראשון כ"א תשרי תשע"ט 30 בספטמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרסל בת מזל ואלעזר ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

משפחה

שמחת תורה

אנו עומדים סמוך לחג שמחת תורה, בו נהגו בכל ישראל לשמוח ולרקוד ולשיר לכבוד התורה הקדושה. וכמו שכתב רבינו חיים ויטאל בספר שער הכוונות, שהמנהג להקיף את הספר תורה ולרקד ולמחוא כפיים בפני הספר תורה ביום טוב של שמחת תורה. והוא מנהג טוב ואמיתי.

ואף על פי שבשבתות וימים טובים אסור למחוא כפיים, (אלא אם כן עושים זאת בשינוי), מכל מקום ביום שמחת תורה היקלו בזה לכבוד התורה הקדושה.

והוסיף רבינו חיים ויטאל: "וראיתי למורי האר"י ז"ל, שהיה נזהר מאד במנהג זה להקיף הספר תורה, ולרקד ולשורר בכל כוחו לפני הספר תורה". ומובא שרבינו האר"י בחזרתו לביתו מבית הכנסת, היה נכנס לכל בית כנסת שהיה בדרכו, ושמח לכבוד התורה הקדושה.

ובבית הכנסת של מרן זצ"ל, כשהיה צעיר לימים, היה שמח כל כך בשמחת התורה, עד שאירע שהיה פושט את ה"פראק" (המעיל) שלו, מרוב שמחת התורה, ומפזז ומרקד זמן ממושך. גם אביו של מרן זצ"ל, היה נקרא בפי כל "רבי יעקב גלֶה", ונקרא כן על שם הפיוט שנהגו בני בבל לשורר ביום שמחת תורה, "גלה גלה זיו הודי", כי כל כך היה שמח ביום הזה, ומשמח אחרים גם כן, עד שאמרו שבשכר זאת זכה לבן שהאיר עיני העולם בתורתו.

גם כאשר היה מרן זצ"ל זקן מופלג בשנים, היה משורר בעצמו כמה מהשירים המיוחדים ליום שמחת תורה, והיו מרקדים לפניו תלמידי חכמים ידועים, כמו הגאון רבי דוד עטיה שליט"א (בנו של הגאון רבינו עזרא עטיה זצ"ל), שהיה מרקד כנער צעיר מרוב שמחת וכבוד התורה. וכן הגאון רבי יצחק אבא שאול שליט"א, אחיו של הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל. (שה' יתברך יאריך ימיהם בטובה). והיתה השמחה אמיתית, שמחת התורה של אנשים שיודעים ערכה של תורה. אשרי עין ראתה כל אלה.

ושמחה זו שאנו עושים בשמחת תורה, היא מעין השמחה שנזכה בה לעתיד לבוא, שהיו שמחים בבית המקדש בימי חג הסוכות, כמו שאמרו רבותינו (במסכת סוכה נא:), "מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו", והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שלכאורה, הרי גם בזמנינו יש לכל אדם כמה שמחות בימי חייו, בנשואיו ובנשואי בניו ובנותיו, ואם כן מה מיוחד כל כך בשמחה שהיתה בימים ההם? והשיב, כי שמחת בית השואבה היתה מיוחדת במינה, שהיתה גם שמחה רוחנית, שממנה שאבו רוח הקודש, כמו שאמרו בתלמוד ירושלמי (סוכה ריש פ"ה). וגם אנו שמחים על שזכינו לקבל תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו.

ועל כל אדם להתעורר ביום הנשגב הזה, ומכאן ולהבא להקפיד מאד על קריאת "שניים מקרא ואחד תרגום", בכל שבוע ושבוע. ובעזרת ה' נזכה לשמחה השלימה בביאת משיח צדקינו, ואז נזכה לשמחה נצחית, כאשר יתקיימו משאלות לבינו ותפלותינו בימים הנוראים שעברו עלינו, שיעשו כולם אגודה אחת לעשות את רצונו של ה' יתברך בלבב שלם, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. אמן כן יהי רצון. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאלות ותשובות על ההלכה

עלתה לנו שאלה. הכנו רשימה של מאכלים. לערב. ולבוקר. מישהו העיר לנו שיש בזה משום שטרי הדיוטות. מה אומר כת"ר? שאלה נוספת. האם שמיני עצרת. נחשב כרגל. או לא. נפקא מניה. כתוב בתורה. שלוש רגלים. האם זה מוציא מאבלות. ועוד כהנה וכהנה. כ"ד תשרי תשע"ט / 3 באוקטובר 2018

אין בזה משום שטרי הדיוטות.
ולגבי השאלה השניה, בגמרא בראש השנה (ד.) מבואר שלגבי כמה דינים שמיני עצרת נחשב לרגל בפני עצמו (וסימנם פז"ר קש"ב), פיס, זמן, רגל, קרבן, שיר וברכה. אבל לא לכל דבר. ולגבי אבלות, יום שמיני עצרת נחשב כשבעה ימים לאבלות. ולכן מי שנפטר לו מת בערב סוכות וישב עליו שעה אחת, הואיל ונכנס הרגל יצא מגזירת שבעה, ומונה שבעה ימים נוספים של החג, הרי ארבע עשר יום. ויום שמיני עצרת נחשב כעוד שבעה ימים, הרי עשרים ואחת יום, וישלים עליהם עוד תשעה ימים ויוצא מגזירת שלושים. ויש בזה עוד הרבה פרטי דינים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה

על כל דבר שאדם אוכל, עליו לברך עליו "ברכה ראשונה", כגון ברכת "שהכל" או "העץ". ואפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו מאכל, חייב לברך עליו, כל שבא לאכלו לשם אכילה. (אבל אם לא בא אלא לטעום מאותו מאכל בכדי לתקנו בהוספת תבלין וכדומה, אינו מברך על אכילה זו כלל). ולכן מי שלועס גומ......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה


ברכה אחרונה על "וופלים", "בקלאווה", "עוגת נפוליאון", "בורקס"

בהלכה הקודמת ביארנו, שעוגה שיש בה מעט קמח, ואכל ממנה כזית, יש לברך לאחר מכן ברכת "על המחיה", אך זאת בתנאי, שהקמח מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, וכן בתנאי שיהיה טעם הקמח ניכר בעוגה (כפי שקורה בדרך כלל). ולפיכך למדנו שעוגת גבינה, שיש בה למשל שתי כוסות קמח, יש לברך לאחר אכילת כזית מהע......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל ז......

לקריאת ההלכה