הלכה ליום רביעי ט' תשרי תשפ"ב 15 בספטמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אהרן בוגיד בן בחלה לבית ביתן ז"ל

נפטר ביום הכיפורים - י תשרי תשפ״א
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים.

אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולדות יעקב יוסף, שהיה מעשה בסנדלר שהיה יושב בלילה ומתקן מנעלים, אמרו לו, כבר השעה מאוחרת! השיב להם, כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן הכל! אמר הרב, מכאן למדתי מוסר השכל, כל זמן שנר ה' נשמת אדם דולק בקרבי, אפשר לתקן את המעשים שלנו, כי תשובה ומעשים טובים הם כתריס בפני הפורענות!

רבותינו אמרו, (ברכות לב:) מיום שחרב בית המקדש נפסקה מחיצה (כאילו נבנתה מחיצה) של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים. שנאמר: "גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי". ואף על פי כן, "שערי דמעה לא ננעלו", ולכן אמר דוד המלך: "שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה', וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ", כלומר מבקש דוד המלך מה' יתברך שישמע תפלתו, ושיאזין לשועתו, ומבקש שלא יתעלם מדמעותיו. אבל דוד אינו מבקש מה' שיראה את דמעותיו, משום שידע דוד המלך שאת הדמעות תמיד רואה ה' יתברך. ובפרט הדמעות שאדם שופך בשעת הנעילה, שאז הקדוש ברוך דן יחידי את בניו, ומסוגל הזמן שאם האדם ישפוך את שיחו בבכיה ובתחנונים, אז יסלח לו ה' על כל עוונותיו, אפילו החמורים ביותר. (ואם אינו יכול לבכות, על כל פנים יבקש בקול בכי).

מסופר על רבי שמחה בונם תלמידו של החוזה מלובלין, שבצעירותו היה סוחר גדול, והיה פותח את חנותו כמה שעות בכל יום, וכל היום היה עוסק בתורה, והצליח מאד עד שנעשה עשיר גדול. שנה אחת, בערב ראש השנה, נכנס אצל רבו החוזה מלובלין כדי להתברך לקראת השנה החדשה. אמר לו רבו: "לא איש בשורה אנכי אליך היום, כי בשנה הבאה יתמוטט כל עושרך, ותגיע לפת לחם". יצא משם רבי שמחה שבור ורצוץ.

ביום הכפורים, כשעבר לפני התיבה, התחיל לדמיין רבי שמחה בעצמו איך שירד פלאים מכל עושרו, ופרץ בבכי מר, ובכל התפלות הוריד כנחל דמעה, עד כי כל הקהל בכו עמו מרוב בכיותיו. לאחר יום הכפורים סגר את חנותו, והלך אצל סוחרת עשירה אחת ושמה תמר, שהיתה לה חנות גדולה, והיא מינתה אותו לנהל את כל המסחר בחנותה. כעבור חודש, ראה רבי שמחה שההצלחה מאירה פנים, והמסחר פורח ומשגשג, ניגש לתמר הסוחרת וביקש ממנה עשרה אחוזים מכל הריוח שיהיה מכאן ולהבא. והיא, שהאמינה שבזכות צדקתו של רבי שמחה, המסחר שלה מצליח כל כך, הסכימה לבקשתו. לאחר חודש נוסף, דרש עשרים אחוזים, ושוב הסכימה לבקשתו, וההצלחה היתה למעלה מהמשוער. כשהגיע ראש חודש שבט, אמר לה רבי שמחה, היום ש'לום ט'ובה ב'רכה, אני חוזר למסחרי! והלך ופתח את חנותו והצליח בה מאד והתעשר.

כאשר הגיע בערב פסח לרבו החוזה מלובלין, מיד אמר לו רבו, דע לך, כי כל מה שאמרתי לך, אמנם אמת ויציב היה, אבל על "דמעות" כמו שעשית ביום הכפורים לא דיברנו! בדמעותיך בקעת שחקים וגזר הדין התבטל!

וכן מבואר בזוהר הקדוש (פרשת ויחי), שעל ידי דמעות, אפשר לבטל את כל הגזירות, ומנין למדנו זאת? מלאה, שלאה אמנו, נגזר עליה שתהיה נשואה לעשו הרשע. והיא, בתפלותיה ובדמעותיה הקדימה וזכתה ביעקב אבינו ולא ניתנה ביד עשו.

הוסיף מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי אין הכוונה בכל זה, שיבכה האדם (רק) כדי שיתנו לו פרנסה, שזה דומה לתינוק הבוכה כדי שיתנו לו ממתקים ושוקולד, אלא הבכיות יהיו על מעשיו ומחדליו, שהרי כל הצרות הבאות על האדם באות מחמת מעשיו הרעים, וכמו שאמרו במסכת קדושין (פב.) הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי. ועל ידי התעוררות התשובה, והדמעות שמעידות שעושה כן מקרב לבו, אז מבטלים וקורעים את גזר דינו, והופכים עליו מדת הדין למדת הרחמים, ויוצא זכאי בדינו, שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. (מאור ישראל עמוד ע).

ישמע ה' תפלותינו, ונזכה להכתב ולהחתם לחיים טובים ולשלום, תזכו לשנים רבות, הבנים והאבות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה