הלכה ליום שלישי ט' תשרי תשע"ט 18 בספטמבר 2018

ההלכה מוקדשת גמר חתימה טובה בשורות טובות הצלחה ברוחניות ובגשמיות ושובע שמחות

לתורם בני משפחתו וכל עם-ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים.

אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולדות יעקב יוסף, שהיה מעשה בסנדלר שהיה יושב בלילה ומתקן מנעלים, אמרו לו, כבר השעה מאוחרת! השיב להם, כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן הכל! אמר הרב, מכאן למדתי מוסר השכל, כל זמן שנר ה' נשמת אדם דולק בקרבי, אפשר לתקן את המעשים שלנו, כי תשובה ומעשים טובים הם כתריס בפני הפורענות!

רבותינו אמרו, (ברכות לב:) מיום שחרב בית המקדש נפסקה מחיצה (כאילו נבנתה מחיצה) של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים. שנאמר: "גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי". ואף על פי כן, "שערי דמעה לא ננעלו", ולכן אמר דוד המלך: "שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה', וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ", כלומר מבקש דוד המלך מה' יתברך שישמע תפלתו, ושיאזין לשועתו, ומבקש שלא יתעלם מדמעותיו. אבל דוד אינו מבקש מה' שיראה את דמעותיו, משום שידע דוד המלך שאת הדמעות תמיד רואה ה' יתברך. ובפרט הדמעות שאדם שופך בשעת הנעילה, שאז הקדוש ברוך דן יחידי את בניו, ומסוגל הזמן שאם האדם ישפוך את שיחו בבכיה ובתחנונים, אז יסלח לו ה' על כל עוונותיו, אפילו החמורים ביותר. (ואם אינו יכול לבכות, על כל פנים יבקש בקול בכי).

מסופר על רבי שמחה בונם תלמידו של החוזה מלובלין, שבצעירותו היה סוחר גדול, והיה פותח את חנותו כמה שעות בכל יום, וכל היום היה עוסק בתורה, והצליח מאד עד שנעשה עשיר גדול. שנה אחת, בערב ראש השנה, נכנס אצל רבו החוזה מלובלין כדי להתברך לקראת השנה החדשה. אמר לו רבו: "לא איש בשורה אנכי אליך היום, כי בשנה הבאה יתמוטט כל עושרך, ותגיע לפת לחם". יצא משם רבי שמחה שבור ורצוץ.

ביום הכפורים, כשעבר לפני התיבה, התחיל לדמיין רבי שמחה בעצמו איך שירד פלאים מכל עושרו, ופרץ בבכי מר, ובכל התפלות הוריד כנחל דמעה, עד כי כל הקהל בכו עמו מרוב בכיותיו. לאחר יום הכפורים סגר את חנותו, והלך אצל סוחרת עשירה אחת ושמה תמר, שהיתה לה חנות גדולה, והיא מינתה אותו לנהל את כל המסחר בחנותה. כעבור חודש, ראה רבי שמחה שההצלחה מאירה פנים, והמסחר פורח ומשגשג, ניגש לתמר הסוחרת וביקש ממנה עשרה אחוזים מכל הריוח שיהיה מכאן ולהבא. והיא, שהאמינה שבזכות צדקתו של רבי שמחה, המסחר שלה מצליח כל כך, הסכימה לבקשתו. לאחר חודש נוסף, דרש עשרים אחוזים, ושוב הסכימה לבקשתו, וההצלחה היתה למעלה מהמשוער. כשהגיע ראש חודש שבט, אמר לה רבי שמחה, היום ש'לום ט'ובה ב'רכה, אני חוזר למסחרי! והלך ופתח את חנותו והצליח בה מאד והתעשר.

כאשר הגיע בערב פסח לרבו החוזה מלובלין, מיד אמר לו רבו, דע לך, כי כל מה שאמרתי לך, אמנם אמת ויציב היה, אבל על "דמעות" כמו שעשית ביום הכפורים לא דיברנו! בדמעותיך בקעת שחקים וגזר הדין התבטל!

וכן מבואר בזוהר הקדוש (פרשת ויחי), שעל ידי דמעות, אפשר לבטל את כל הגזירות, ומנין למדנו זאת? מלאה, שלאה אמנו, נגזר עליה שתהיה נשואה לעשו הרשע. והיא, בתפלותיה ובדמעותיה הקדימה וזכתה ביעקב אבינו ולא ניתנה ביד עשו.

הוסיף מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי אין הכוונה בכל זה, שיבכה האדם (רק) כדי שיתנו לו פרנסה, שזה דומה לתינוק הבוכה כדי שיתנו לו ממתקים ושוקולד, אלא הבכיות יהיו על מעשיו ומחדליו, שהרי כל הצרות הבאות על האדם באות מחמת מעשיו הרעים, וכמו שאמרו במסכת קדושין (פב.) הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי. ועל ידי התעוררות התשובה, והדמעות שמעידות שעושה כן מקרב לבו, אז מבטלים וקורעים את גזר דינו, והופכים עליו מדת הדין למדת הרחמים, ויוצא זכאי בדינו, שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. (מאור ישראל עמוד ע).

ישמע ה' תפלותינו, ונזכה להכתב ולהחתם לחיים טובים ולשלום, תזכו לשנים רבות, הבנים והאבות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה

על כל דבר שאדם אוכל, עליו לברך עליו "ברכה ראשונה", כגון ברכת "שהכל" או "העץ". ואפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו מאכל, חייב לברך עליו, כל שבא לאכלו לשם אכילה. (אבל אם לא בא אלא לטעום מאותו מאכל בכדי לתקנו בהוספת תבלין וכדומה, אינו מברך על אכילה זו כלל). ולכן מי שלועס גומ......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה


ברכה אחרונה על "וופלים", "בקלאווה", "עוגת נפוליאון", "בורקס"

בהלכה הקודמת ביארנו, שעוגה שיש בה מעט קמח, ואכל ממנה כזית, יש לברך לאחר מכן ברכת "על המחיה", אך זאת בתנאי, שהקמח מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, וכן בתנאי שיהיה טעם הקמח ניכר בעוגה (כפי שקורה בדרך כלל). ולפיכך למדנו שעוגת גבינה, שיש בה למשל שתי כוסות קמח, יש לברך לאחר אכילת כזית מהע......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל ז......

לקריאת ההלכה