הלכה ליום שני י"ח אב תשע"ח 30 ביולי 2018

מי ששכח לומר "אתה חוננתנו"

כתב רבינו הרמב"ם (בפכ"ט מהלכות תפלה), מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים (בדיבורים), שנאמר: "זכור את יום השבת לקדשו". כלומר, תזכור אותו בדברי שבח בכניסתו וביציאתו. בכניסתו, בקידוש היום, וביציאתו בהבדלה.

וההבדלה שאנו עושים במוצאי שבת, עושים אותה גם בתפלת ערבית, וגם בהבדלה שעושים עם כוס יין. בתפלת ערבית, וכשברכים "אתה חונן לאדם דעת", מוסיפים "אתה חוננתנו" כפי שמודפס בכל הסידורים.

ובמסכת ברכות (דף לג.) מבואר, שמי שטעה ושכח ולא אמר "אתה חוננתנו" בתפלת ערבית, לא הצריכו אותו רבותינו לחזור ולהתפלל, משום שלאחר מכן יעשה הבדלה על הכוס (עם כוס יין). ואמר רב ששת, שמי שטעה בזו ובזו, כלומר, גם שכח לומר אתה חוננתנו, וגם טעה ואכל לפני ההבדלה, עליו לחזור ולהתפלל שוב תפלת ערבית (והכוונה היא לתפלת העמידה של ערבית). ואז יתקן ויאמר "אתה חוננתנו".

וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן רצד), שמי ששכח להזכיר "אתה חוננתנו" בתפלה, אינו חוזר להתפלל. אבל אם טעה ואכל לפני ההבדלה, עליו לחזור ולהתפלל.

אולם מרן השלחן ערוך ב"בית יוסף", כאשר הביא את הדין הזה בשורשו, עם דברי הראשונים שפסקו להלכה שמי שטעה ואכל לאחר ששכח לומר את חוננתנו, עליו לחזור ולהתפלל, תמה על כך שרבינו הרמב"ם לא הזכיר כלל את הדין הזה. ומכל מקום בשלחן ערוך פסק כן למעשה, אחר שכתבו כן כמה מרבותינו הראשונים בפירוש.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בענין זה (חזון עובדיה שבת, ח"ב עמוד שעט), והביא שבכמה מספרי הראשונים שנדפסו לאחר זמן מרן הבית יוסף, פסקו בפירוש שאפילו אם טעה ואכל, אינו חוזר להתפלל. והסבירו שמה שאמר רב ששת בגמרא "טעה בזו ובזו חוזר", הכוונה היא, שאדם טעה ולא אמר אתה חוננתנו, ולאחר מכן ראה שגם כוס יין אין לו, הרי הוא חייב לחזור ולהתפלל כדי לומר לכל הפחות את ההבדלה בתפלה. וכתב מרן זצ"ל, שיתכן שזו גם דעת הרמב"ם שהשמיט את הדין הזה, משום שלדעתו אינו צריך לחזור ולהתפלל אפילו אם טעה ואכל.

ולמעשה פסק מרן זצ"ל, שיש להורות כדברי מרן השלחן ערוך, שמי שטעה ולא אמר אתה חוננתנו, ולאחר מכן טעה ואכל לפני ההבדלה, עליו לחזור ולהתפלל. אולם נכון לעשות "תנאי" ולומר בפירוש לפני שחוזר להתפלל, ש"אם איני חייב לחזור ולהתפלל, תהיה תפלה זו תפלת נדבה".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה