הלכה ליום שני י"ח אב תשע"ח 30 ביולי 2018

מי ששכח לומר "אתה חוננתנו"

כתב רבינו הרמב"ם (בפכ"ט מהלכות תפלה), מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים (בדיבורים), שנאמר: "זכור את יום השבת לקדשו". כלומר, תזכור אותו בדברי שבח בכניסתו וביציאתו. בכניסתו, בקידוש היום, וביציאתו בהבדלה.

וההבדלה שאנו עושים במוצאי שבת, עושים אותה גם בתפלת ערבית, וגם בהבדלה שעושים עם כוס יין. בתפלת ערבית, וכשברכים "אתה חונן לאדם דעת", מוסיפים "אתה חוננתנו" כפי שמודפס בכל הסידורים.

ובמסכת ברכות (דף לג.) מבואר, שמי שטעה ושכח ולא אמר "אתה חוננתנו" בתפלת ערבית, לא הצריכו אותו רבותינו לחזור ולהתפלל, משום שלאחר מכן יעשה הבדלה על הכוס (עם כוס יין). ואמר רב ששת, שמי שטעה בזו ובזו, כלומר, גם שכח לומר אתה חוננתנו, וגם טעה ואכל לפני ההבדלה, עליו לחזור ולהתפלל שוב תפלת ערבית (והכוונה היא לתפלת העמידה של ערבית). ואז יתקן ויאמר "אתה חוננתנו".

וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן רצד), שמי ששכח להזכיר "אתה חוננתנו" בתפלה, אינו חוזר להתפלל. אבל אם טעה ואכל לפני ההבדלה, עליו לחזור ולהתפלל.

אולם מרן השלחן ערוך ב"בית יוסף", כאשר הביא את הדין הזה בשורשו, עם דברי הראשונים שפסקו להלכה שמי שטעה ואכל לאחר ששכח לומר את חוננתנו, עליו לחזור ולהתפלל, תמה על כך שרבינו הרמב"ם לא הזכיר כלל את הדין הזה. ומכל מקום בשלחן ערוך פסק כן למעשה, אחר שכתבו כן כמה מרבותינו הראשונים בפירוש.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בענין זה (חזון עובדיה שבת, ח"ב עמוד שעט), והביא שבכמה מספרי הראשונים שנדפסו לאחר זמן מרן הבית יוסף, פסקו בפירוש שאפילו אם טעה ואכל, אינו חוזר להתפלל. והסבירו שמה שאמר רב ששת בגמרא "טעה בזו ובזו חוזר", הכוונה היא, שאדם טעה ולא אמר אתה חוננתנו, ולאחר מכן ראה שגם כוס יין אין לו, הרי הוא חייב לחזור ולהתפלל כדי לומר לכל הפחות את ההבדלה בתפלה. וכתב מרן זצ"ל, שיתכן שזו גם דעת הרמב"ם שהשמיט את הדין הזה, משום שלדעתו אינו צריך לחזור ולהתפלל אפילו אם טעה ואכל.

ולמעשה פסק מרן זצ"ל, שיש להורות כדברי מרן השלחן ערוך, שמי שטעה ולא אמר אתה חוננתנו, ולאחר מכן טעה ואכל לפני ההבדלה, עליו לחזור ולהתפלל. אולם נכון לעשות "תנאי" ולומר בפירוש לפני שחוזר להתפלל, ש"אם איני חייב לחזור ולהתפלל, תהיה תפלה זו תפלת נדבה".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה