הלכה ליום שני כ"ו תמוז תשע"ח 9 ביולי 2018

ברכה מאדם גדול ותפלה על קברי הצדיקים

שאלה: האם יש יתרון מיוחד לברכה מרב גדול, או לתפילה על קברי צדיקים, יותר מאשר תפילה רגילה?

תשובה: בתורה הקדושה (במדבר יג) נאמר, שלפני שיצאו המרגלים לרגל את ארץ כנען, קרא משה להושע בן נון, ושינה את שמו מ"הושע" ל"יהושע". והסבירו רבותינו במסכת סוטה (דף לד עמוד ב), שפירוש הדברים ששינה משה את שמו של הושע ובירך אותו "יה יושיעך מעצת מרגלים". כי כאשר עלו המרגלים לארץ כנען, כבר היתה כוונתם רעה, ולכן חשש משה שמא יחטא יהושע וילך בעצתם, לכן בירך אותו שה' יציל אותו מעצתם.

לאחר מכן נאמר בתורה, "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן", כלומר, המרגלים עלו בנגב, והגיעו עד חברון. ושאלו בגמרא, מדוע נאמר "ויבא עד חברון", ולא נאמר "ויבואו עד חברון"? הרי מדובר כאן על המרגלים שהם רבים?! והשיבו בגמרא, שרק כלב בן יפונה הגיע לחברון. ומה עשה שם? אמר רבא, הלך ונשתטח על קברי האבות במערת המכפלה, ואמר להם, אבותי! בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים!

למדנו אם כן, שיש חשיבות מיוחדת, בפרט כשיש צורך מיוחד, ללכת ולבקש את ברכתו של גדול הדור, שבזכות ברכתו של משה, ניצל יהושע מעצת המרגלים. וכן למדנו שיש חשיבות ותועלת מיוחדת בתפלה על קברי הצדיקים, שבזכות תפלתו, ניצל כלב מעצת המרגלים, ורק הוא ויהושע זכו לעלות לאחר מכן לארץ ישראל ולירש אותה להם ולזרעם אחריהם.

וכן למדנו בגמרא במסכת בבא בתרא (קטז.), שמי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם שיבקש עליו רחמים, שנאמר: "חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה". והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה אבלות ח"א עמוד כט), שהחכם שעוסק בתורה תמיד, תפלתו נשמעת במהרה. וכל תלמיד חכם המלמד תורה לרבים, עליו נאמר "אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה", ודרשו רבותינו (בבבא מציעא דף פה.) שאפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה, מבטלה בשבילו.

וכן מצינו אצל המלך אסא (בספר דברי הימים ב, טז, יב), "וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ וכו',ֹ וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת יְהוָה כִּי בָּרֹפְאִים". והסביר בספר מגיד תעלומה (על הרי"ף ברכות עמוד שי), מה שנאמר, לא דרש "את" ה', שהמילה "את" באה לרבות תלמידי חכמים, שלא ביקש אסא מתלמידי חכמים שיתפללו לרפואתו.

וכאשר חלה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מבקש מלומדי תורה ובפרט מגדולי תורה שבא לביתו, להתפלל עבורו, וכן נהג בכל שנותיו כשחלה. ובפרט ביקש כן מידידו הגאון רבי יהודה מעלם זצ"ל ומרבי משה צדקה שיבדל לחיים טובים וארוכים, ושאר אוהביו לומדי התורה. ואפילו מתלמידיו הצעירים ביקש כן, שיתפללו לרפואתו.

לכן לסיכום: בודאי שיש חשיבות וערך מיוחד לכל תפילה ותפילה, אך התפילה שיוצאת מפי תלמיד חכם, ובפרט הוא ממש מגדולי הדור, וכן תפילה על קברי הצדיקים, יש להן מעלה מיוחדת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה