בברייתא במסכת ברכות (נח:) שנינו, הרואה פיל וקוף וקיפוף, אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם משנה הבריות.
מי הם החיות הללו?
והפיל והקוף, הם בעלי חיים שידועים גם בזמנינו. ומהו הקיפוף? בתוספות במסכת חולין (סג.) כתבו שיש שלשה מיני קיפוף, ואלו הם: הינשוף, הכוס (שהוא דורס לילה קטן שנקרא בארץ ישראל כוס חורבות), וכן התנשמת (אשר אף היא מין דורס לילה כמעט לבן, ואף היא נמצאת בארץ ישראל). והם אותם שאמרו עליהם בפרק המפלת (נדה דף כג.), שעינהם הולכות לפניהם כאדם. וידוע שכך טבעם של העופות הנקראים בזמנינו ינשוף, תנשמת וכוס חורבות, שעיניהם פונות קדימה, בשונה מהעופות הפועלים בשעות היום.
מדוע דוקא עליהם יש לברך?
והטעם שתקנו רבותינו ברכה זו דוקא על בעלי חיים אלו, הוא משום שיש בהתנהגותם שינוי מיוחד משאר בעלי החיים הרגילים. וטעם זה נכון גם לגבי העופות שהזכרנו, שיש לומר שיש בהם שינוי גדול בכך שמבטם דומה למבט בני אדם. והפיל והקוף, צריך לומר שמכיון שהתנהגותם מיוחדת ומראיהם שונה משאר בעלי החיים, תקנו עליהם ברכה זו.
אך עדיין יש להקשות, שכידוע מצויים בעולם עוד מינים רבים של בעלי חיים שיש בהם שינויים מפליגים, ואף על פי כן לא תקנו עליהם רבותינו שום ברכה.
ובספר מלאכת שלמה (להגאון רבי שלמה עדני) על המשניות (כלאים פ"ח מ"ו) כתב: הפיל והקוף, מין חיה, ומברך עליהם ברוך משנה הבריות. שמעתי מפי החכם החסיד המקובל רבי משולם זצ"ל, שלכאורה קשה, מה השינוי בהם? והרי כל בעלי החיים משונה צורתם זו מזו. ותירץ על פי הגמרא (סנהדרין קט.) שבדור הפלגה, נפרע מהם הקדוש ברוך הוא, והפך חלק מן האנשים לקופים ופילים, ולכן הקוף דומה במקצת לאדם, וכן הפיל מבין קצת לשון בני אדם, ולכן מברכין עליהם "ברוך משנה הבריות".
ביקור בגן החיות
ולעצם ההסתכלות בבעלי חיים אלה בגני חיות, יש מי שכתב לאסור בזה מכל מיני טעמים, אך לעניין הלכה, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי מותר ללכת לגן החיות לראות בנפלאות ה' יתברך, ולברך ברכות אלו על ראיית אותם בעלי חיים. ובספר לקט יושר (לתלמיד התרומת הדשן) כתב, שאמר מהרא"י (בעל תרומת הדשן) שלא ראה ארי מימיו, ולכן הלך לראות שני אריות שהובאו שם. גם מרן הרב חיד"א במדבר קדמות (מע' ב') כתב, ואני הצעיר ראיתי במגדל העיר לונדריס (Tower Bridge) חיות משונות ומבהילות ותקיפות מאד, כמעט יותר מן האריות, וקשורות בכבלי ברזל, ושם ראיתי גם כן נשר יפה מאד, ואמרו עליו שהיה בן מאה שנה, ועוד ראיתי שם כמה מיני חיות מאמריקה.
ובספרו מעגל טוב (שהוא יומנו האישי של החיד"א שנדפס אחר פטירתו) כתב, ובהיותי בלונדריס, הוליכוני למגדל ששם כל מיני חיות, אריות ונמרים ונשר בן מאה שנה, וגם ראיתי שם דמות כל מלכי אנגליא צלם דמות תבניתם מברזל, ורוכבים על סוסי ברזל, להפליא, שכל רואיהם למראה עיניו ישפוט כאילו יש בהם רוח חיים. וראיתי כתר מלכות ואבני נזר מתנוצצים במלא זיו ומפיקים נוגה. עד כאן.
גם הגאון ממונקאטש כתב, ובהיותי בברלין, ביקרתי בגן המלך, וראיתי שם קופים ופילים וכל מיני חיות ונחשים ותנינים למיניהם נפלא מאד. מה רבו מעשיך ה'. ובירכתי הברכה על הקופים, וכיונתי לצאת ידי חובה גם על הפילים, אף שהם בחדר אחר בתוך הגן. וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הזדמן פעם אחת בצרפת לגן החיות, ובירך "ברוך משנה הבריות".
אמנם דנו הפוסקים, לגבי ברכת "משנה הבריות", האם יש לברך אותה רק פעם אחת בכל ימי חייו, או שאפשר לברכה בכל פעם כשרואה פיל וקוף (כשחלפו שלושים יום מהפעם האחרונה שראה אותם). ולמעשה כתב הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, (בשו"ת הראש"ל, וכ"כ הלכה ברורה סימן רכה), שאין לברך אלא פעם אחת בחיים ברכה זו. ולאחר מכן כשיראה פיל וקוף, לא יברך אלא בהרהור הלב בלבד. מפני שיש ספק בדבר.
לכן לסיכום: הרואה פיל וקוף, יברך עליהם בשם ומלכות "ברוך משנה הבריות", ואין מברכים ברכה זו אלא פעם אחת בחיים.
