הלכה ליום ראשון כ"ז סיון תשע"ח 10 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו של האברך הרב הגדול

רבי יעקב בן לולו לאה עטיה ז"ל

שהיה מבני עליה המועטים, ושקד על דלתות התורה
מתוך ענווה ויראת שמים טהורה ואצילות המדות
ת.נ.צ.ב.ה.
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ
ויהי רצון שינחם ה' את בני משפחתו היקרה
בגאולה השלימה בתחיית המתים במהרה בימינו אכי"ר.

הוקדש על ידי

ידידיו ומכריו

יחוד – מעשה בהגאון מליסא

שאלה: האם מותר לשתי נשים להתייחד עם איש אחד?

תשובה: במסכת קדושין (דף פ:) מבואר, שאסור לאיש להתייחד עם אשה שאינה אשתו. כלומר, אסור להם להיות בבית אחד לבד, משום צניעות. ונחלקו רבותינו הראשונים אם איסור זה הוא איסור מן התורה ממש, או שאינו איסור אלא מדברי קבלה, כלומר מתקנת הנביאים. ויש אומרים שלכל הדעות איסור זה הוא מן התורה (יעלת חן בית חתנות סימן ז ד"ה גם).

ומבואר בשלחן ערוך (אבן העזר סימן כב סעיף ה) שאסור לאשה אחת להתייחד אפילו עם הרבה אנשים, אלא אם כן אחד מהם הוא בעלה. וכן אסור לאיש להתייחד אפילו עם הרבה נשים, אלא אם כן אחת מהן היא אשתו.

ומן האמור למדנו שאסור בהחלט לשתי נשים להתייחד עם איש אחד.

והגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון זצ"ל הביא מעשה אמיתי שאירע בענין זה. ואלו הדברים:

רבה של ליסה היה גדול הדור הגאון רבי יעקב מליסא (שנפטר לפני קרוב למאתיים שנה), אשר ספרו הנודע "נתיבות המשפט" הוא ספר יסודי לעוסקים בשלחן ערוך "חושן משפט". לאחר שנפטר הגאון לבית עולמו, הותיר בעולם בת אחת אלמנה, אשר גם לה היתה בת, נערה, ושתיהן גרו יחדיו בעיר ליסא (הגאון זצ"ל לא גר בליסא בסוף ימיו, אולם בתו נותרה לגור שם). לאחר כמה שנים, הנערה בגרה והשתדכה עם בחור אחד שעמדה להנשא לו.

באחד הימים, יצאה האם האלמנה, בתו של הגאון רבי יעקב מליסא, יחד עם בתה הכלה, לעיר הסמוכה, כדי לקנות שם את צרכי החתונה, שמלת כלה ובגדים וכיוצא בזה. לצורך הנסיעה, הזמינו עגלון אחד מן הגויים שעבדו בסביבה. ואמנם, השכם בבוקר הגיע העגלון סמוך לביתה של האלמנה כדי לקחתה לעיר הסמוכה.

העגלון, שהיה מאנשי המקום, ידע כי אותה בת עומדת להנשא, ולכן שיער בנפשו שהאם ובתה מבקשות לנסוע לעיר הגדולה על מנת לקנות שם את צרכי החתונה, ומן הסתם כסף רב טמון בכליהן. לכן במקום לקחת את האם ובתה לעיר הסמוכה, סטה מן הדרך, ופנה לכיוון קצה העיר ליסה, שם היה ביתו. בהגיעו סמוך לבית, סימן לחבריו שהתחבאו שם על פי הזמנתו מראש, וכולם יחד התנפלו על האשה ובתה, קשרו אותן בחבלים, סתמו את פיותיהן בסמרטוטים ושדדו את כל כספן.

העגלון וחבריו פחדו שמא תלכנה הנשים להודיע למשטרה על מה שנעשה. לכן החליטו לשרוף את שתיהן בתנור הגדול שהיה בבית העגלון, ועל ידי כך לא ישאר מהן זכר ואיש לא ידע מה עלה בגורלן.

מיהרו הרשעים, והחלו להבעיר את העצים בתנור, אך הבחינו כי לא די בכמות העצים על מנת להפטר משתי הנשים, לכן יצאו אל היער הסמוך ללקט גזרי עצים כדי להעלותם באש. לאחר כמה דקות חזרו אל הבית, והמשיכו להבעיר את האש. בינתיים, החלו מדברים ביניהם כיצד לחלק את השלל ששדדו משתי הנשים. העגלון טען כי מגיע לו חלק גדול מהכסף, מאחר והוא היה יוזם כל הרעיון, ולולי הוא לא היו יכולים להרויח דבר, אך חבריו התנגדו לדבריו והחלו צועקים עליו. באותה שעה, חלף ברחוב קצין משטרה, ומששמע את הצעקות, נכנס לבית. כאשר ראו אותו העגלון וחבריו, מיהרו לנוס מן המקום.

הקצין, שראה את כולם נסים, הבין כי יש סיבה לכך והחל לחפש בחדרי הבית. באחד החדרים ראה שתי נשים מוטלות על הרצפה כשהן קשורות. מיהר לחתוך את החבלים ולהתירן ממאסרן, ושאל אותן על שאירע, השיב להן את כספן, והן חזרו מבוהלות לביתן.

בלילה ההוא, ראתה האלמנה, בתו של רבי יעקב מליסא, את אביה בחלום. אמר לה אביה, דעי לך, שכאשר נודע לי שאתן שרויות במצוקה, עליתי למקום גבוה בעולמות העליונים, והתחלתי להתחנן לפני השם יתברך שיצילכן. אך תפלתי לא נענתה, משום שאת ובתך נכשלתן באיסור יחוד עם העגלון שלקח אתכן (הדרך היתה שוממה, בין היערות, וגם בזה שייך איסור יחוד). ואז התעלתי למקום עליון יותר, והתחננתי לפני ה' יתברך, שבזכות התורה שהרבצתי בישראל בספרי נתיבות המשפט, תנצלו מכל צרה וצוקה. ואז תפלתי נענתה.

האלמנה סיפרה לגבאי הקהלה את מה שראתה בחלומה, והם החליטו לכתוב את המעשה על פנקס הקהלה למען יעמוד ימים רבים.

לכן ידעו כל איש ואשה, שכאשר מתעוררת שאלה בעניני יחוד, יש לפנות לתלמיד חכם הבקי בהלכות הללו, שיורה להם כיצד יש לנהוג הלכה למעשה.

שאלות ותשובות על ההלכה

הרב הביא רק את דעת המחבר כהלכה פסוקה, אך לשיטת רמ"א אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים. ורק כתב להחמיר כמו אמוראים קדושים כ' תמוז תשע"ח / 3 ביולי 2018

ההערה נכונה. אלא שהרמ"א כתב את דינו עם חילוקים, שבלילה אסור, וצריך שיהיו כשרים, שאם אינם שומרי תורה כמו אלה החופשים שבזמנינו, בודאי אין להקל אפילו לשיטתו. ואנו לא יכולים להכנס לכל הפרטים בזה, לכן כתבנו את עיקר הדין, וכתבנו שבמקום שיש שאלה צריך שיפנו למורה הוראה מובהק.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בענין חולה שיש בו סכנה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שנשקפת סכנה לחייו, חובה לחלל עליו את השבת, להסיעו לבית החולים, או להדליק אור חשמל בכדי לטפל בו, וכן כל כיוצא בזה. ועתה נבאר כמה פרטים בענין זה, כפי שכתבם מרן הרב זצ"ל בספריו. כל מחלה שאומרים שהרופאים שיש בה סכנה, מחללים עליה את השבת, וכפי שנתבאר כבר, אפילו אם ......

לקריאת ההלכה