הלכה ליום ראשון כ' סיון תשע"ח 3 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לכבוד

רב דוד בדוסה (דוידינו) שליט"א

מזל טוב על לידת יעקוב יצחק נ״י

הוקדש על ידי

אלון גואטה

חלום על עבירה – מעשה מופלא במרן זצ"ל

שאלה: חלמתי חלום שחיללתי (ח"ו) שבת. האם משמעות החלום שעשיתי עבירה ועלי לחזור בתשובה?

תשובה: רבותינו האחרונים דנו בנדון השאלה, במי שהראו לו בחלום שהוא עושה איזה איסור, האם יש ממש בדברים, שבאו להראות לו שהוא נכשל בעוון זה, או שאין לחוש כלל לדברים.

והגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חיים ביד (סימן נב) הביא שהגאון מהר"ח מודעי הסתפק לגבי מי שחלם בחלומו שנשבע לשקר, האם הוא צריך כפרה. והגאון רבי חיים פלאג'י כתב שלפי דעתו אדם כזה אינו צריך כפרה על חלומו, והביא כמה ראיות לדבריו. אולם לעומתו הגאון רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ב סימן לב) כתב להחמיר בענין זה, ודחה את כל ראיות הגאון רבי חיים פלאג'י, והעלה שכשם שמי שנידו אותו בחלום, עליו לחשוש לנידוי ולעשות התרה לנידוי כמו שאמרו במסכת נדרים (ח.). כמו כן מי שרואה שעבר על איזו עבירה בחלום, עליו לשוב בתשובה ולכפר על החטא אשר חטא בחלומו.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בתשובה (יביע אומר ח"י חיו"ד סימן נח אות כד בנד"מ עמוד תמו), והביא ראיות רבות שאין לחשוש לדברי חלומות כאלה, וכמו שאמרו בגמרא (בברכות דף נה:) "חלומות שוא ידברו". והביא ראיות רבות לדבריו, ובין דבריו הביא את דברי האור זרוע שכתב, שרשב"ם העיד בשם רש"י, שהדג הנקרא "ברבוטא" הוא דג טהור. ופעם אחת הורה רבינו אפרים להתירו ואמרו לו בחלומו שהתיר שרצים באכילה. וחזר בו רבינו אפרים ואסר את הדג. וכתב הנודע ביהודה, (מה"ת חיו"ד סימן ל), שבאמת חלומות שוא ידברו, והדג טהור, אף על פי שרבינו אפרים היה צדיק וחסיד גדול וחשש להחמיר.

עוד הביא מרן זצ"ל, שהגאון רבי חיים בן עטר, בעל "אור החיים" הקדוש, אסר באכילה מין "ארבה" (חגבים) שהיו מגיעים לארצות המערב (מרוקו), והיה זקן אחד שטען נגד האור החיים, כי לדעתו החגבים הללו היו מותרים באכילה, והראו לאותו זקן בחלומו, שהוא אוכל שקצים. ומאז הפסיקו להופיע אותם חגבים במרוקו. אך לעומת זאת הגאון רבי פתחיה בירדוגו בשו"ת נופת צופים (סימן יג) כתב שהחלומות שוא ידברו, ולעולם החגבים הללו מותרים באכילה, שהרי היתה להם ליהודי מרוקו מסורת להתיר את אכילת החגבים הללו. ומה שאותו זקן חלם שמאכילים אותו שקצים, זהו משום שהוא היה חושב על כך כשהיה ער, ובחלומות ראה מה שחשב ביום. והוסיף הגאון רבי פתחיה בירדוגו, שבשנת תקמ"א, באו מן הארבה הזה חיילים חיילים לרוב, וכל היהודים פשטו ידיהם ואכלו ממנו, וסמכו על המסורת שלהם. וכן אירע עוד כמה פעמים לאחר מכן.

וסיים מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בזו הלשון: וטוב שכל אדם ירגיל את עצמו שלא לחוש כלל לדברי חלומות, שהחלומות שוא ידברו. עד כאן.

אולם יש בנותן טעם להוסיף מעשה שאירע עם מרן זצ"ל, (והובא בהקדמת ספרו טהרת הבית חלק שני עמוד יד, וכבר הזכרנו את הדברים בעבר) ואלו דברי מרן זצ"ל:

אזכרה ימים מקדם, שעלה במחשבה לפני, למעט בהופעותי ברבים למען תנועת ש"ס, כי מתי אעשה גם אנכי לביתי? ואם אין אני לי מי לי? והנה בחלומי בלילה ההוא, ראיתי את הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל מבבל (מחבר ספר בן איש חי) אשר בא לבקר בביתי, ופניו מאירות כזוהר החמה, נכנס לחדר הספריה, והתישב ליד השלחן, ראה לפניו שו"ת יביע אומר, והתחיל לעיין בו, וכשסיים אמר, "טוב מאד". ושאל אותי, האם הנך ממשיך להופיע ולדרוש ברבים דברי תורה ומוסר? עניתי ואמרתי, כי עדיין אני ממשיך גם בימים אלה להופיע ברבים בשיעורי תורה ובדרשות כאשר חנני ה', ובדרך כלל אני מופיע ביחד עם הגאון רבי יהודה צדקה (שהוא קרוב משפחתו של רבי יוסף חיים). אך התאוננתי לפניו שדבר זה מפריע לי בהמשך הכנת ועריכת חיבורי להוציאם לאור, "שמוני נוטרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי".

ענה רבי יוסף חיים ואמר לי, בסבר פנים יפות, טוב אשר תאחוז מזה, וגם מזה אל תנח ידך, כי יש נחת רוח מאד לפני ה' יתברך בזיכוי הרבים כששומעים דברי תורה ומוסר וחוזרים בתשובה, וכל אחד שחוזר בתשובה הוא עולם מלא. ואיקץ והנה חלום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה