הלכה ליום ראשון כ' סיון תשע"ח 3 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לכבוד

רב דוד בדוסה (דוידינו) שליט"א

מזל טוב על לידת יעקוב יצחק נ״י

הוקדש על ידי

אלון גואטה

חלום על עבירה – מעשה מופלא במרן זצ"ל

שאלה: חלמתי חלום שחיללתי (ח"ו) שבת. האם משמעות החלום שעשיתי עבירה ועלי לחזור בתשובה?

תשובה: רבותינו האחרונים דנו בנדון השאלה, במי שהראו לו בחלום שהוא עושה איזה איסור, האם יש ממש בדברים, שבאו להראות לו שהוא נכשל בעוון זה, או שאין לחוש כלל לדברים.

והגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חיים ביד (סימן נב) הביא שהגאון מהר"ח מודעי הסתפק לגבי מי שחלם בחלומו שנשבע לשקר, האם הוא צריך כפרה. והגאון רבי חיים פלאג'י כתב שלפי דעתו אדם כזה אינו צריך כפרה על חלומו, והביא כמה ראיות לדבריו. אולם לעומתו הגאון רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ב סימן לב) כתב להחמיר בענין זה, ודחה את כל ראיות הגאון רבי חיים פלאג'י, והעלה שכשם שמי שנידו אותו בחלום, עליו לחשוש לנידוי ולעשות התרה לנידוי כמו שאמרו במסכת נדרים (ח.). כמו כן מי שרואה שעבר על איזו עבירה בחלום, עליו לשוב בתשובה ולכפר על החטא אשר חטא בחלומו.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בתשובה (יביע אומר ח"י חיו"ד סימן נח אות כד בנד"מ עמוד תמו), והביא ראיות רבות שאין לחשוש לדברי חלומות כאלה, וכמו שאמרו בגמרא (בברכות דף נה:) "חלומות שוא ידברו". והביא ראיות רבות לדבריו, ובין דבריו הביא את דברי האור זרוע שכתב, שרשב"ם העיד בשם רש"י, שהדג הנקרא "ברבוטא" הוא דג טהור. ופעם אחת הורה רבינו אפרים להתירו ואמרו לו בחלומו שהתיר שרצים באכילה. וחזר בו רבינו אפרים ואסר את הדג. וכתב הנודע ביהודה, (מה"ת חיו"ד סימן ל), שבאמת חלומות שוא ידברו, והדג טהור, אף על פי שרבינו אפרים היה צדיק וחסיד גדול וחשש להחמיר.

עוד הביא מרן זצ"ל, שהגאון רבי חיים בן עטר, בעל "אור החיים" הקדוש, אסר באכילה מין "ארבה" (חגבים) שהיו מגיעים לארצות המערב (מרוקו), והיה זקן אחד שטען נגד האור החיים, כי לדעתו החגבים הללו היו מותרים באכילה, והראו לאותו זקן בחלומו, שהוא אוכל שקצים. ומאז הפסיקו להופיע אותם חגבים במרוקו. אך לעומת זאת הגאון רבי פתחיה בירדוגו בשו"ת נופת צופים (סימן יג) כתב שהחלומות שוא ידברו, ולעולם החגבים הללו מותרים באכילה, שהרי היתה להם ליהודי מרוקו מסורת להתיר את אכילת החגבים הללו. ומה שאותו זקן חלם שמאכילים אותו שקצים, זהו משום שהוא היה חושב על כך כשהיה ער, ובחלומות ראה מה שחשב ביום. והוסיף הגאון רבי פתחיה בירדוגו, שבשנת תקמ"א, באו מן הארבה הזה חיילים חיילים לרוב, וכל היהודים פשטו ידיהם ואכלו ממנו, וסמכו על המסורת שלהם. וכן אירע עוד כמה פעמים לאחר מכן.

וסיים מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בזו הלשון: וטוב שכל אדם ירגיל את עצמו שלא לחוש כלל לדברי חלומות, שהחלומות שוא ידברו. עד כאן.

אולם יש בנותן טעם להוסיף מעשה שאירע עם מרן זצ"ל, (והובא בהקדמת ספרו טהרת הבית חלק שני עמוד יד, וכבר הזכרנו את הדברים בעבר) ואלו דברי מרן זצ"ל:

אזכרה ימים מקדם, שעלה במחשבה לפני, למעט בהופעותי ברבים למען תנועת ש"ס, כי מתי אעשה גם אנכי לביתי? ואם אין אני לי מי לי? והנה בחלומי בלילה ההוא, ראיתי את הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל מבבל (מחבר ספר בן איש חי) אשר בא לבקר בביתי, ופניו מאירות כזוהר החמה, נכנס לחדר הספריה, והתישב ליד השלחן, ראה לפניו שו"ת יביע אומר, והתחיל לעיין בו, וכשסיים אמר, "טוב מאד". ושאל אותי, האם הנך ממשיך להופיע ולדרוש ברבים דברי תורה ומוסר? עניתי ואמרתי, כי עדיין אני ממשיך גם בימים אלה להופיע ברבים בשיעורי תורה ובדרשות כאשר חנני ה', ובדרך כלל אני מופיע ביחד עם הגאון רבי יהודה צדקה (שהוא קרוב משפחתו של רבי יוסף חיים). אך התאוננתי לפניו שדבר זה מפריע לי בהמשך הכנת ועריכת חיבורי להוציאם לאור, "שמוני נוטרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי".

ענה רבי יוסף חיים ואמר לי, בסבר פנים יפות, טוב אשר תאחוז מזה, וגם מזה אל תנח ידך, כי יש נחת רוח מאד לפני ה' יתברך בזיכוי הרבים כששומעים דברי תורה ומוסר וחוזרים בתשובה, וכל אחד שחוזר בתשובה הוא עולם מלא. ואיקץ והנה חלום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה