הלכה ליום חמישי כ"ה שבט תש"פ 20 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים ששון בן מרגלית

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכת מחיה המתים

בהלכה הקודמת ביארנו, שהרואה את חבירו או קרובו שחביב עליו מאד, ושמח בראייתו, לאחר שלא ראהו שלשים יום, עליו לברך שהחיינו כאשר יראה את חבירו.

בגמרא בברכות (נח:) אמר רבי יהושע בן לוי, כל הרואה את חבירו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו, ואם ראהו לאחר שנים עשר חודשים, מברך מחיה המתים.

וביארנו כבר, כי דין הברכה על חבר, שייך דוקא בחבר האהוב עליו באופן מיוחד, שחביב עליו מאד, ושמח הרואה בראייתו. והוא הדין לעניין ברכת מחיה המתים לאחר שנים עשר חודשים, שאין לברכה על כל חבר, אלא על חבר קרוב במיוחד, או על קרוב משפחה אהוב במיוחד, כגון אשתו, בנו, בתו, וכדומה.

וברכה זו נפסקה להלכה בשלחן ערוך (סימן רכה), ולפיכך אין לבטל ברכה זו. אלא שלמעשה, בזמנינו רחוקה מאד המציאות שיבא אדם לברך ברכה זו, וכפי שנבאר.

ההבדל בין ברכת שהחיינו לברכת מחיה המתים 
נשאל הגאון רבי אליהו חזן, בשו"ת תעלומות לב, מדוע לא נהגו לברך ברכת שהחיינו אחר שלשים יום, וברכת מחיה המתים אחר שנים עשר חודש שרואים חבר אהוב? והשיב, שבזמנינו שכלי התקשורת גברו בטלפון ובטלגרף ובתי דואר הרבים בכל עיר ועיר, בודאי שאף על פי שלא ראה את חבירו, מכל מקום הוא ידע מה שלום חבירו, באמצעות הטלפון וכדומה, ולכן אינו צריך לברך שהחיינו, וכן אינו צריך לברך ברכת מחיה המתים. והוסיף על כך, שכן כתב מרן החיד"א בברכי יוסף בשם זקינו מהר"א אזולאי.

ומרן הקדוש רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב להעיר על דבריו, כי הגאון הרב חיד"א כתב כך: "ושמעתי, שמה שאמרו שאחר שנים עשר חודשים מברך מחיה המתים, היינו דוקא, כאשר לא שלח לו מכתבים ולא ידע משלומו, אבל אם יודע ששלום לו, או ששלח לו מכתב, אינו מברך מחיה המתים". וכתב זאת בשם זקינו המהר"א אזולאי.

ומבואר, כי דברי הרב חיד"א, נסובו אך ורק על ברכת מחיה המתים, אבל ברכת שהחיינו, יש לברך גם אם שמע משלום חבירו. וכן מבואר בפירוש בשו"ת הלכות קטנות (סי' רכ) וזו לשונו: נראה שברכת מחיה המתים, אין לברך, כל שקיבל ממנו מכתב או שבאו אנשים והודיעוהו מטוב שלומו, שאין כאן משום "נשכחתי כמת מלב", אבל ברכת שהחיינו אחר שלשים יום, שהברכה היא על ראיית הפנים, כלומר על השמחה שיש בראיית פני האהוב, מברך. עד כאן.

נמצינו למדים אם כן, כי ברכת שהחיינו יש לברך לאחר שלשים יום, גם אם דיבר עם חבירו או אשתו בימים שלא התראו, על ידי טלפון וכדומה, אבל ברכת מחיה המתים, אין לברך, אלא אם לא ראה ולא שמע מחבירו דבר במשך שנה, וכן לא שמע מחבריו ומקרוביו דבר על מדת שלומו. ובזמנינו בודאי זהו דבר רחוק מאד, שאדם לא ישמע דבר מחבירו החביב עליו מאד במשך שנה שלימה, שהרי אמצעי התקשורת מצויים ביננו מאד לרוב, ולכן ברכה זו אינה שכיחה בזמנינו. אך ברכת שהחיינו, היא שכיחה יותר, וכמבואר.

שאלות ותשובות על ההלכה

איזה כרך וסימן בתעלומות לב? כ"ז שבט תש"פ / 22 בפברואר 2020

חלק שלישי, בליקוטים סימן כה.

במידה וצריך לברך שהחיינו, כמו לדוגמא לאחר שחזר מחו"ל לאחר חודשיים כפי שהתבאר להלן, ויש לו כמה וכמה אהובים.
האם צריך לברך על כל אחד כשהוא רואה אותם שהחיינו בנפרד, או בברכה אחת יכול לפתור את כל אלו שהוא עתיד לראות (כגון: על חבר קרוב במיוחד, או על קרוב משפחה אהוב במיוחד, כגון אשתו, בנו, בתו, וכדומה)? כ"ח שבט תשע"ד / 29 בינואר 2014

פשוט שעליו לברך על כל אחד ואחד.

כיום יש גם אפשרות לראות ולדבר ממש דרך האינטרנט עם האהובים הרחוקים. האם בגלל "שראינו" אותם על המסך אין לברך שהחיינו לאחר שלושים יום או שמא צריך להיות פיסית עם אפשרות לגעת ממש? כ"ח שבט תשע"ד / 29 בינואר 2014

אם בכל זאת הוא שמח מאד בראייתם, יש לברך שהחיינו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה

ההלל בליל פסח – דין האנשים ודין הנשים

בתוספתא (פ"ג דסוכה) שנינו: שמנה עשר יום ולילה אחד קוראים בהם את ההלל, ואלו הם: שמונת ימי חג הסוכות, שמונת ימי חנוכה, יום טוב הראשון של פסח, ולילו, ויום טוב של עצרת. וכן מבואר עוד בדברי חז"ל, ובמסכת סופרים (פרק כ הלכה ט) שנינו: "ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בנעימה, לקיים מה שנאמר וּנְ......

לקריאת ההלכה