הלכה ליום שלישי א' סיון תשע"ח 15 במאי 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן דוד הינדי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

לביא

סחיטת פירות בחג

שאלה: האם מותר לסחוט פירות בחג השבועות?

תשובה: בהלכות הקודמות למדנו שכל המלאכות שאסור לעשותן בשבת, אסור לעשותן גם ביום טוב. מלבד מלאכה שהיא "מלאכת אוכל נפש", כלומר, מלאכה שמיועדת לצורך אכילת בני אדם. כמו מלאכת בישול, טיגון וכיוצא בזה.

אולם בהלכה הקודמת למדנו, שיש מלאכות שהן לצורך אוכל נפש, ובכל זאת אסור לעשותן ביום טוב. ולמשל, אסור לאדם לקצור שדהו או לבצור כרמו בחג, וכן אסור לקטוף פירות מן האילנות ביום טוב.

והזכרנו את דברי התלמוד ירושלמי, שעלינו לחזור ולהזכירם כדי להסביר את כללי הדברים:

נאמר בתורה, "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", ומיד לאחר מכן נאמר בתורה "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת", ללמדינו, שלא כל מלאכת "אוכל נפש" הותרה ביום טוב, אלא רק מ"שימור ואילך". ו"שימור", הוא שמירת המצות, שלא יחמיצו בשעה שהן בצק. כלומר מזמן לישת הבצק והלאה, מותר לעשות כל מלאכה לצורך אוכל נפש, אבל מלאכות שנערכות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב.

לפיכך, לישת הבצק, אף על פי שהיא אסורה בשבת, ביום טוב היא מותרת, וכן טיגון ובישול וכיוצא בזה, מותר לעשותן ביום טוב. אבל מלאכות קצירה, או דישה או סחיטה או ברירה, שהן מלאכות שנעשות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב, כפי שהן אסורות בשבת.

ומן האמור אנו למדים לענין סחיטת פירות ביום טוב, שמכיון שהסחיטה היא תולדה של מלאכת "דש", (שעל ידי הסחיטה הוא מפרק את המשקה משאר הפרי), לכן אסור לסחוט ביום טוב פירות להכנת משקה. שהרי מלאכת "דש" היא מלאכה שהיו עושים לפני לישת הבצק, כאשר היו דשים את התבואה בשדה. ולכן מלאכה זו אסור לעשותה ביום טוב. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן תצה ס"ב).

וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה, יום טוב, עמוד עג), שאסור לסחוט פירות ביום טוב. ובכלל האיסור סחיטת תפוזים או אשכוליות או תותים ורימונים וכיוצא בזה. שמאחר והמלאכות הללו קודמות למלאכת ה"לישה" אסור לעשותן ביום טוב. מלבד מקרים מיוחדים שבהם היקלו רבותינו, כפי שהסברנו בהלכה הקודמת לגבי גרירת תפוחי אדמה ביום טוב.

ולסיכום: אסור לסחוט פירות ביום טוב. (מלבד לימונים, שמעיקר הדין מותר לסוחטן גם בשבת למנהג הספרדים).

שאלות ותשובות על ההלכה

לא ברור כל כך מדוע לא הקלו חכמים גם בסחיטת פירות כמו שהקלו בגרירת תפוחי אדמה.
הרי לפי מה שכתבתם לגבי תפוחי אדמה, גם בסחיטת פירות עושים זאת במסחטה פרטית שיש בבית (ראה מה כתבתם  בהלכה ששלחתם אתמול לגבי תפוחי אדמה)
ולא סוחטים הרבה אלא לצורך יום טוב בלבד, וכמו כן אי אפשר לסחוט יום לפני החג שהרי הויטמינים וטעם המיץ ייפגמו ( ראה פסקה אחרונה בהלכה שכתבתם לגבי גרירת תפוחי אדמה) א' סיון תשע"ח / 15 במאי 2018

יש חילוק בין מלאכת טוחן, שהיקלו בה בביתו של האדם, מפני שהיא מלאכה חיונית לשמחת יום טוב, לבין מלאכת הסחיטה, שהיא תולדה של מפרק, שהחמירו בה יותר, כדי שלא יבואו להקל במלאכת מרקד שהיא אסורה לגמרי ביום טוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


הלכות תשובה

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ועל כן חובה קדושה על כל אדם מישראל, איש ואשה, לפשפש במעשיו כפי כוחו בימים אלו, ולשוב בתשובה לפני ה'. וכאשר נבוא לדין לפני ה' יתברך ביום ראש השנה, יתמלא עלינו ברחמיו, ויחדש עלינו שנה טובה. ולא ראוי לאדם בן דעת, לאחר את התשובה ולדחותה, וכמו שכתב בספר מסילת י......

לקריאת ההלכה

בין אדם לחבירו

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות התשובה. "בין אדם לחבירו" במשנה במסכת יומא (דף פה:), דרש רבי אלעזר בן עזריה: נאמר בתורה (ויקרא טז) על יום הכפורים, כי ביום  הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו. עבירות שבין אדם למקום (לה') יום הכפורים מ......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה