הלכה ליום רביעי כ"ד שבט תש"פ 19 בפברואר 2020

ברכת שהחיינו על ראיית אהוב

שאלה: אדם שנסע לארץ אחרת וחזר לביתו כעבור יותר משלשים יום, ובחזרתו הוא שמח לראות את אשתו או את חבירו החביב עליו מאד, האם עליו לברך ברכת שהחיינו?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (נח:) אמר רבי יהושע בן לוי, הרואה את חבירו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו. וכן פסק הרמב"ם (בפרק י' מהלכות ברכות). וכתבו התוספות והרא"ש ורבינו יונה (שם), שאין לברך ברכה זו אלא על ראיית חבירו החביב עליו מאד ושמח בראייתו. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סימן רכה ס"א). ומבואר בפוסקים, שברכות אלו נאמרות בשם ומלכות (ככל הברכות, בהזכרת שם ה'), שהרי הלכה רווחת (בברכות מ:) שכל ברכה שאין בה שם ומלכות, אינה ברכה. וכמו שכתבנו כבר.

אלא שבספר חסד לאלפים כתב, שבזמן הזה, שגברה החנופה בעולם, ויש מי שנראה כאוהב, ובקרבו ישים ארבו (כלומר, בסתר לבבו אינו אוהב כלל את חבירו), איו לברך ברכת שהחיינו, (אלא אם כן למי שהיה בדרך וחזר). וכן פסק רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, שכעת לא נהגו לברך ברכה זו, ויש טעם למנהג. וכנראה שכוונתו לטעמו של הרב חסד לאלפים.

ומכל מקום לענין הלכה, כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, כי מי שיודע בעצמו שבאמת חבירו חביב עליו ושמח בראייתו, יברך על ראייתו שהחיינו בשם ומלכות. וכן כתב הגאון רבי יוסף ידיד הלוי בספרו ברכת יוסף (העוסק כולו בעניני ברכות). וכן כתבו עוד מהפוסקים. ובשו"ת ישכיל עבדי להרה"ג עובדיה הדאיה כתב, שאפילו לדברי החסד לאלפים, מכל מקום על אביו ואמו ושאר קרוביו החביבים עליו, יברך בשם ומלכות.

ובספר מסעות ירושלים (עמוד עא) כתב, שהאדמו"ר ממונקאטש בעל המנחת אלעזר, בירך שהחיינו בשם ומלכות כאשר ראה את פני קדשו של גדול הדור הסבא קדישא רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי זצ"ל. (שהיה גאון מופלא לפני כתשעים שנה אשר כל חכמי ארץ ישראל רעדו מפני גדולתו, והיה שריד לחכמי טורקיה הקדמונים, כי נפטר כבן מאה ושבע עשרה שנים, והיה נינו של תלמיד מהר"א ששון שחי בזמן מרן הבית יוסף). וכן עשה מעשה הגאון הנצי"ב בראותו את הגאון האדר"ת.

ולפיכך הנכון להלכה, כי הרואה את חבירו שחביב עליו מאד (אם יש לו ידיד כזה), ושמח בראייתו, אחר שלשים יום שלא ראהו, מברך שהחיינו. וכן הרואה את אביו או רבו, או קרוב משפחתו החביב עליו מאד, אחר שלשים יום, מברך עליו שהחיינו. והוא הדין לרואה את קרובתו, כגון אשתו, או בתו, או אחותו, או אמו, או נכדתו, החביבות עליו מאד, מברך שהחיינו. אולם יש להזהר בזה שלא לברך על מי שאינו אוהב מאד באמת, כי בזה יבא לידי ברכה לבטלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

חשוב לציין שהאדם גם לא דיבר עם האהוב, היום עם העידן של הטלפונים, זה יכול להיות יותר נדיר י"ד סיון תשע"ד / 12 ביוני 2014

גם אם דיבר עמו בטלפון, רשאי לברך. ורק לענין ברכת מחיה המתים יש חילוק בזה

האם שיחת וידיאו נחשבת ראיה ואינו מברך כאשר פוגש את חבירו, מאחר וראה אותו בשיחת וידיאו לעתים קרובות? ה' אדר תשע"ד / 5 בפברואר 2014

שיחת וידאו אינה נחשבת ראייה מעיקר הדין, אבל נראה שעל ידי שיחת וידאו, כבר המרחק אינו גדול, והשמחה כשנפגשים אינה גדולה כל כך, ולכן לא יוכל לברך.

ישנם טלפונים ניידים עם שיחות וידאו ואתה רואה ושומע אדם אהוב. האם נכון לברך? כ"ז שבט תשע"ד / 28 בינואר 2014

אם דיבר עמו בטלפון, רשאי לברך, ואם ראה אותו דרך שיחות שרואים זה את זה, ממילא אין לו כל כך שמחה בלבו כשרואה אחר כך את רעהו, ולכן מסתבר שלא יברך.

האם בדורינו, שבו אנשים משוחחים בטלפון או שיחת וידאו, בתוך השלושים יום, רשאים לברך? שהרי לא היו בנתק מוחלט. כ"ז שבט תשע"ד / 28 בינואר 2014

בשיחת טלפון, עדיין יכול לברך אם לבו שמח בראותו את רעהו. ובשיחה שרואים זה את זה, מסתבר שאין השמחה רבה כל כך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה