הלכה ליום שני כ"ב אייר תשע"ח 7 במאי 2018

"מאד מאד מאד" הוי שפל רוח

כתב הרמב"ם (בפרק ב מהלכות דעות הלכה ג), שיש מידות, שאסור לאדם להתנהג בהן במדה בינונית. אלא עליו להתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר. והיא מדת הגאווה, שהיא גובה הלב, שאין זו דרך טובה שיהיה אדם "עניו" בלבד, אלא שיהיה שפל רוח ביותר, ורוחו נמוכה למאד, לפיכך נאמר במשה רבינו "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", ולא נאמר "עניו" בלבד. ולכן ציוו חכמים ואמרו, "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ", וכן אמרו בגמרא במסכת סוטה (דף ה.), מי שיש בו אפילו קצת גסות הרוח, יהיה בשמתא (כמו בחרם).

כלומר, שונה היא מדת הגאווה משאר המידות הרעות. שברוב המידות הרעות, יש מקום לנהוג בהן במידה בינונית. אבל מדת הגאווה, מצוה על האדם להתרחק ממנה מאד מאד לפי יכולתו. כי הקדוש ברוך הוא שונא את גסי הרוח, ומדת הגאווה היא שורש פורה רוש ולענה, לגלגל את האדם מכל המידות הטובות לכל המידות הרעות והתכונות המגונות.

והנה בתורתינו הקדושה נאמר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו "מְאֹד" מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. והקשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (מאור ישראל דרושים עמוד שכב), כיצד אמר לנו התנא "מאד מאד הוי שפל רוח", והרי אפילו לגבי משה רבינו שהיה עניו מכל אדם, לא נאמר אלא "עניו מאד", וכיצד זה התנא מוסיף ואומר "מאד מאד"?

והוסיף לשאול מרן זצ"ל, שבהמשך הפסוק נאמר "מכל האדם אשר על פני האדמה", ולכאורה לשם מה כל האריכות הזו? הרי ברור שאם משה היה עניו מאד, הכוונה שהיה עניו מאד ביחס לכל שאר בני האדם אשר על פני האדמה ולא לבני אדם שנמצאים בשמים?!

אלא כוונת הפסוק היא, "האדם אשר על פני האדמה", הכוונה לאדם המיוחד "שעל פני האדמה", שהוא תמיד מכופף את עצמו לאדמה, נכנס כפוף ויוצא כפוף מבית המדרש, ולא מתגאה בלבו, ואדם זה מקיים בעצמו "מאד מאד הוי שפל רוח". והדבר המיוחד במשה רבינו היה, שמעבר ל"מאד מאד" הוי שפל רוח, היה עניו "מאד", כלומר, "מאד" שלישי היה בו, יותר מן האדם שהוא שפל רוח "מאד מאד", וענותו גדולה מן הכל.

אבל אדם שאינו מנמיך את עצמו, אלא מתגאה בלבו, עליו דרשו בגמרא את הפסוק "וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ", והסבירו בגמרא (סוטה ה.), מה הכוונה "כראש שבולת", כמו אדם שהוא נכנס לשדה שלו, והוא קוצר תחילה את השבולים הגבוהות, כך הקדוש ברוך הוא נוטל את נשמותיהם של הגאוותנים תחילה. נמצאנו למדים שהגאווה גורמת לאדם קיצור ימים ושנים.

ויתירה מזו אמר רבי אלעזר, כל אדם שיש בו גסות הרוח, אינו קם בתחית המתים. שנאמר לגבי תחית המתים, שיאמר השם יתברך למתים: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", ולא נאמר "שוכבי עפר", אלא "שוכני עפר", הם אותם שעשו את עצמם שכנים לעפר בחייהם, עליהם נאמר שיקומו בתחיית המתים, אבל מי שהגביה את עצמו תמיד, והתגאה בלבבו, עפרו לא יתעורר לתחיה בתחיית המתים.

ועוד אמרו בגמרא, שאם האדם הגאה, חזר בו, והנמיך את עצמו, הרי שחוזר ה' יתברך ומאריך את ימיו, שלא ימות אלא בזמנו, ויזכה לקום בתחית המתים, כמו האבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה