הלכה ליום שני כ"ב אייר תשע"ח 7 במאי 2018

"מאד מאד מאד" הוי שפל רוח

כתב הרמב"ם (בפרק ב מהלכות דעות הלכה ג), שיש מידות, שאסור לאדם להתנהג בהן במדה בינונית. אלא עליו להתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר. והיא מדת הגאווה, שהיא גובה הלב, שאין זו דרך טובה שיהיה אדם "עניו" בלבד, אלא שיהיה שפל רוח ביותר, ורוחו נמוכה למאד, לפיכך נאמר במשה רבינו "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", ולא נאמר "עניו" בלבד. ולכן ציוו חכמים ואמרו, "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ", וכן אמרו בגמרא במסכת סוטה (דף ה.), מי שיש בו אפילו קצת גסות הרוח, יהיה בשמתא (כמו בחרם).

כלומר, שונה היא מדת הגאווה משאר המידות הרעות. שברוב המידות הרעות, יש מקום לנהוג בהן במידה בינונית. אבל מדת הגאווה, מצוה על האדם להתרחק ממנה מאד מאד לפי יכולתו. כי הקדוש ברוך הוא שונא את גסי הרוח, ומדת הגאווה היא שורש פורה רוש ולענה, לגלגל את האדם מכל המידות הטובות לכל המידות הרעות והתכונות המגונות.

והנה בתורתינו הקדושה נאמר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו "מְאֹד" מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. והקשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (מאור ישראל דרושים עמוד שכב), כיצד אמר לנו התנא "מאד מאד הוי שפל רוח", והרי אפילו לגבי משה רבינו שהיה עניו מכל אדם, לא נאמר אלא "עניו מאד", וכיצד זה התנא מוסיף ואומר "מאד מאד"?

והוסיף לשאול מרן זצ"ל, שבהמשך הפסוק נאמר "מכל האדם אשר על פני האדמה", ולכאורה לשם מה כל האריכות הזו? הרי ברור שאם משה היה עניו מאד, הכוונה שהיה עניו מאד ביחס לכל שאר בני האדם אשר על פני האדמה ולא לבני אדם שנמצאים בשמים?!

אלא כוונת הפסוק היא, "האדם אשר על פני האדמה", הכוונה לאדם המיוחד "שעל פני האדמה", שהוא תמיד מכופף את עצמו לאדמה, נכנס כפוף ויוצא כפוף מבית המדרש, ולא מתגאה בלבו, ואדם זה מקיים בעצמו "מאד מאד הוי שפל רוח". והדבר המיוחד במשה רבינו היה, שמעבר ל"מאד מאד" הוי שפל רוח, היה עניו "מאד", כלומר, "מאד" שלישי היה בו, יותר מן האדם שהוא שפל רוח "מאד מאד", וענותו גדולה מן הכל.

אבל אדם שאינו מנמיך את עצמו, אלא מתגאה בלבו, עליו דרשו בגמרא את הפסוק "וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ", והסבירו בגמרא (סוטה ה.), מה הכוונה "כראש שבולת", כמו אדם שהוא נכנס לשדה שלו, והוא קוצר תחילה את השבולים הגבוהות, כך הקדוש ברוך הוא נוטל את נשמותיהם של הגאוותנים תחילה. נמצאנו למדים שהגאווה גורמת לאדם קיצור ימים ושנים.

ויתירה מזו אמר רבי אלעזר, כל אדם שיש בו גסות הרוח, אינו קם בתחית המתים. שנאמר לגבי תחית המתים, שיאמר השם יתברך למתים: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", ולא נאמר "שוכבי עפר", אלא "שוכני עפר", הם אותם שעשו את עצמם שכנים לעפר בחייהם, עליהם נאמר שיקומו בתחיית המתים, אבל מי שהגביה את עצמו תמיד, והתגאה בלבבו, עפרו לא יתעורר לתחיה בתחיית המתים.

ועוד אמרו בגמרא, שאם האדם הגאה, חזר בו, והנמיך את עצמו, הרי שחוזר ה' יתברך ומאריך את ימיו, שלא ימות אלא בזמנו, ויזכה לקום בתחית המתים, כמו האבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה