הלכה ליום חמישי י"א אייר תשע"ח 26 באפריל 2018

אדם ששינה דעתו באמצע שאכל – דובב שפתי ישנים

בהלכה הקודמת ביארנו, שעל "פת כסנין", כמו: עוגות, עוגיות, בורקס וכיוצא בזה, יש לברך ברכת "בורא מיני מזונות", אבל אם בא לאכול מן המאכלים הללו כמות גדולה, עד שאוכל כמות של כמאתיים וששה עשר גרם, שהוא שיעור "קביעות סעודה", אז יש לברך תחילה ברכת "המוציא לחם מן הארץ", ולאחר האכילה יש לברך "ברכת המזון", משום שמי שאוכל כמות גדולה כזו של עוגות, נחשב הדבר שהוא "קובע סעודתו" על האכילה הזו, ומה שאוכל כעת, נחשב ממש כפת לחם לכל הדינים. ולכן חובה עליו גם ליטול את ידיו לפני שיאכל, ממש כדין מי שבא לאכול פת לחם.

מי שבאמצע שאכל עוגות, החליט לקבוע סעודה
ומעתה נדון, באדם שהחל לאכול פת כסנין, עוגות או עוגיות וכדומה, ובירך בתחילה "בורא מיני מזונות", מכיון שהיה בדעתו לאכול מהעוגות כמות רגילה, ולא היה בדעתו לאכול כמות גדולה של "קביעות סעודה". כיצד עליו לנהוג כעת? האם יטול ידיו ויברך המוציא? או שאינו צריך ליטול ידיים כלל? ואולי אינו מברך המוציא?

ספר יביע אומר חלק אחד עשר
והנה לאחרונה האיר וזרח, ספר שאלות ותשובות "יביע אומר" חלק אחד עשר, שאת רובו חיבר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בעודו כבן עשרים שבע - שלושים שנה, ותשובותיו בספר זה מפליאות כל רואה, וממש כאילו מרן זצ"ל חי בתוכינו, מאירים חדושיו בבתי כנסיות ובתי מדרשות. והפלא הוא, כי חדושים שכתב מרן זצ"ל לעצמו בגיל עשרים וחמש או שלושים שנה, אין בזמנינו שום תלמיד חכם אפילו זקן בשנים שהיה יכול לעורכם ולסדרם, בבקיאות מבהילה ובסברא ישרה וחשבון נכון. ואף שבאותם הימים שכתב מרן זצ"ל את התשובות הללו, היה שקוע בצרות צרורות, אם בימי רבנותו בקהיר, שם סבל מרורות מראשי ועד הקהלה ומהקצבים הערבים שרדפו אותו עד כדי כך שניסו לרצוח אותו, ופעם אחת ניסו להשחית את פניו, ופעם אחת ניסו להסגירו לשלטונות המצריים בחשד שמטיף לציונות, (כפי שסופר בהרחבה בספר אביר הרועים חלק ראשון), ורק ה' הצילו מידם. וגם לאחר מכן כשחזר לארץ הקודש, וכאן סבל מאד במשך כשש שנים מעניות גדולה, ומרדיפות בלתי פוסקות ממתנגדיו. ועם כל זה, שקד מרן זצ"ל על אהלי התורה, ועל בארם של גדולי חכמי ירושלים ישב וליקט מחכמתם ומאור תורתם כל חמודות שבעולם, ומי האמין באותם ימים, כי אחרי פטירתו של מרן זצ"ל לאחר כשבעים שנה, תהיה לו עדנה, שיצאו חדושיו לאור עולם במהדורא מפוארת, ויעסקו בהם רבים, אשר דבר זה מגלגל זכות גדולה לנשמת מרן זצ"ל, שיהיו שפתותיו דובבות בקבר, כמו שאמר רבי שמעון בר יוחאי (ביבמות צז.), כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר, כלומר, הדבר נוסף בו חיות מחודשת, ועל זה נאמר "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם". (כמו שדרשו במדרש תהלים), וממילא יושפע שפע ברכה וטובה בזכות הצדיק לכל תלמידיו ושומעי לקחו, ולומדי ה"הלכה יומית" בכלל הברכה. אמן כן יהי רצון.

דין נטילת ידים וברכת המזון
ובספר זה, (בסימן יג), נשאל מרן זצ"ל ממש בשאלה זו שעומדת לפנינו. והשיב, שלגבי נטילת ידים, אין ספק שאדם כזה, שהתחיל לאכול עוגות, וכעת הוא מתכוין לאכול עוד ועוד עד שיגיע לשיעור "קביעות סעודה", חייב ליטול את ידיו. אולם נחלקו הפוסקים אם יברך על נטילה זו או לא. והרוצה לברך על נטילה זו, או שנהג תמיד לברך על נטילה כזו, רשאי להמשיך במנהגו. (אולם אם לא נהג כן, עדיף שלא יברך. ועיין הלכה ברורה סימן קנח עמוד יט).

גם לענין ברכת המזון, פשוט מאד שלאחר שאדם זה יאכל כמות גדולה של עוגות, יהיה עליו לברך ברכת המזון, כדין מי שאכל פת ממש.

דין ברכת "המוציא"
אבל לגבי ברכת "המוציא", לכאורה יש לדון בזה. משום שאותו אדם שעומד לפנינו, הרי בירך כבר "בורא מיני מזונות" כשהתחיל לאכול. ויש מקום לומר שברכה זו תפטור גם את מה שממשיך לאכול כעת.

אולם מרן רבינו זצ"ל בספרו דחה את הדעה הזו, והסיק למעשה שיש לחזור ולברך ברכת "המוציא לחם מן הארץ" על מה שממשיך לאכול, משום שבשעה שאדם זה בירך "בורא מיני מזונות", חשב בפירוש שלא יאכל מאתיים וששה עשר גרם, אלא פחות משיעור זה. ואם כן, כעת כשהחליט לאכול יותר, האכילה שהוא מוסיף לאכול אינה נפטרת בברכה הראשונה שבירך.

ולכן למסקנה, מי שבירך בורא מיני מזונות ואכל עוגות, ובאמצע האכילה החליט לאכול שיעור גדול של מאתיים וששה עשר גרם, עליו ליטול את ידיו, ולברך "המוציא לחם מן הארץ", ולאחר שיסיים לאכול יברך ברכת המזון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מה שכתבתם בדברי מרן עטרת ראשינו, שעליו לברך המוציא זה רק שדעתו לאכול עוד216 גרם, או שאפילו אם אוכל כמות שתשלים ל216 גרם, אפילו שבשעת הברכה לא יאכל עוד 216 שלמים? כ"ז אייר תשע"ח / 12 במאי 2018

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ומרן זצ"ל לא נגע בזה, ומשמע לכאורה לדעתו שלעולם יש לברך המוציא. אבל בספר הלכה ברורה סימן קסח הביא הרבה פוסקים גדולי עולם שכתבו בפירוש שרק אם אוכל שיעור נוסף של קביעת סעודה מברך המוציא.

אם חשבתי שאוכל הרבה לדוגמא פיצות אז נטלתי ידיים וכו... ואז חזרתי בי תוך כדי ולא אכלתי בסוף 216 גרם? לברך ברכת המזון? כ"ג אייר תשע"ח / 8 במאי 2018

במקרה כזה יברך רק על המחיה.

האם הדברים נכונים אף אם הכמות הכוללת שיאכל תהא כשיעור קביעת סעודה אך הכמות שיאכל רק מרגע שנמלך אינה בכדי שיעור קביעת סעודה? י"ד אייר תשע"ח / 29 באפריל 2018

אינו צריך לאכול מכאן ולהבא שיעור כזה, אלא די בכך שכעת מחליט להמשיך עד שיעור זה ומעבר לו. אמנם לגבי ברכת המוציא יש בזה מחלוקת הפוסקים, ומפשט דברי מרן זצ"ל משמע לכאורה שדעתו שלעולם יש לברך המוציא, אבל הרבה פוסקים כתבו שרק אם בדעתו לאכול עוד שיעור שלם של קביעת סעודה, מברך המוציא, וכן פסק בהלכה ברורה סימן קסח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה