הלכה ליום חמישי י"א אייר תשע"ח 26 באפריל 2018

אדם ששינה דעתו באמצע שאכל – דובב שפתי ישנים

בהלכה הקודמת ביארנו, שעל "פת כסנין", כמו: עוגות, עוגיות, בורקס וכיוצא בזה, יש לברך ברכת "בורא מיני מזונות", אבל אם בא לאכול מן המאכלים הללו כמות גדולה, עד שאוכל כמות של כמאתיים וששה עשר גרם, שהוא שיעור "קביעות סעודה", אז יש לברך תחילה ברכת "המוציא לחם מן הארץ", ולאחר האכילה יש לברך "ברכת המזון", משום שמי שאוכל כמות גדולה כזו של עוגות, נחשב הדבר שהוא "קובע סעודתו" על האכילה הזו, ומה שאוכל כעת, נחשב ממש כפת לחם לכל הדינים. ולכן חובה עליו גם ליטול את ידיו לפני שיאכל, ממש כדין מי שבא לאכול פת לחם.

מי שבאמצע שאכל עוגות, החליט לקבוע סעודה
ומעתה נדון, באדם שהחל לאכול פת כסנין, עוגות או עוגיות וכדומה, ובירך בתחילה "בורא מיני מזונות", מכיון שהיה בדעתו לאכול מהעוגות כמות רגילה, ולא היה בדעתו לאכול כמות גדולה של "קביעות סעודה". כיצד עליו לנהוג כעת? האם יטול ידיו ויברך המוציא? או שאינו צריך ליטול ידיים כלל? ואולי אינו מברך המוציא?

ספר יביע אומר חלק אחד עשר
והנה לאחרונה האיר וזרח, ספר שאלות ותשובות "יביע אומר" חלק אחד עשר, שאת רובו חיבר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בעודו כבן עשרים שבע - שלושים שנה, ותשובותיו בספר זה מפליאות כל רואה, וממש כאילו מרן זצ"ל חי בתוכינו, מאירים חדושיו בבתי כנסיות ובתי מדרשות. והפלא הוא, כי חדושים שכתב מרן זצ"ל לעצמו בגיל עשרים וחמש או שלושים שנה, אין בזמנינו שום תלמיד חכם אפילו זקן בשנים שהיה יכול לעורכם ולסדרם, בבקיאות מבהילה ובסברא ישרה וחשבון נכון. ואף שבאותם הימים שכתב מרן זצ"ל את התשובות הללו, היה שקוע בצרות צרורות, אם בימי רבנותו בקהיר, שם סבל מרורות מראשי ועד הקהלה ומהקצבים הערבים שרדפו אותו עד כדי כך שניסו לרצוח אותו, ופעם אחת ניסו להשחית את פניו, ופעם אחת ניסו להסגירו לשלטונות המצריים בחשד שמטיף לציונות, (כפי שסופר בהרחבה בספר אביר הרועים חלק ראשון), ורק ה' הצילו מידם. וגם לאחר מכן כשחזר לארץ הקודש, וכאן סבל מאד במשך כשש שנים מעניות גדולה, ומרדיפות בלתי פוסקות ממתנגדיו. ועם כל זה, שקד מרן זצ"ל על אהלי התורה, ועל בארם של גדולי חכמי ירושלים ישב וליקט מחכמתם ומאור תורתם כל חמודות שבעולם, ומי האמין באותם ימים, כי אחרי פטירתו של מרן זצ"ל לאחר כשבעים שנה, תהיה לו עדנה, שיצאו חדושיו לאור עולם במהדורא מפוארת, ויעסקו בהם רבים, אשר דבר זה מגלגל זכות גדולה לנשמת מרן זצ"ל, שיהיו שפתותיו דובבות בקבר, כמו שאמר רבי שמעון בר יוחאי (ביבמות צז.), כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר, כלומר, הדבר נוסף בו חיות מחודשת, ועל זה נאמר "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם". (כמו שדרשו במדרש תהלים), וממילא יושפע שפע ברכה וטובה בזכות הצדיק לכל תלמידיו ושומעי לקחו, ולומדי ה"הלכה יומית" בכלל הברכה. אמן כן יהי רצון.

דין נטילת ידים וברכת המזון
ובספר זה, (בסימן יג), נשאל מרן זצ"ל ממש בשאלה זו שעומדת לפנינו. והשיב, שלגבי נטילת ידים, אין ספק שאדם כזה, שהתחיל לאכול עוגות, וכעת הוא מתכוין לאכול עוד ועוד עד שיגיע לשיעור "קביעות סעודה", חייב ליטול את ידיו. אולם נחלקו הפוסקים אם יברך על נטילה זו או לא. והרוצה לברך על נטילה זו, או שנהג תמיד לברך על נטילה כזו, רשאי להמשיך במנהגו. (אולם אם לא נהג כן, עדיף שלא יברך. ועיין הלכה ברורה סימן קנח עמוד יט).

גם לענין ברכת המזון, פשוט מאד שלאחר שאדם זה יאכל כמות גדולה של עוגות, יהיה עליו לברך ברכת המזון, כדין מי שאכל פת ממש.

דין ברכת "המוציא"
אבל לגבי ברכת "המוציא", לכאורה יש לדון בזה. משום שאותו אדם שעומד לפנינו, הרי בירך כבר "בורא מיני מזונות" כשהתחיל לאכול. ויש מקום לומר שברכה זו תפטור גם את מה שממשיך לאכול כעת.

אולם מרן רבינו זצ"ל בספרו דחה את הדעה הזו, והסיק למעשה שיש לחזור ולברך ברכת "המוציא לחם מן הארץ" על מה שממשיך לאכול, משום שבשעה שאדם זה בירך "בורא מיני מזונות", חשב בפירוש שלא יאכל מאתיים וששה עשר גרם, אלא פחות משיעור זה. ואם כן, כעת כשהחליט לאכול יותר, האכילה שהוא מוסיף לאכול אינה נפטרת בברכה הראשונה שבירך.

ולכן למסקנה, מי שבירך בורא מיני מזונות ואכל עוגות, ובאמצע האכילה החליט לאכול שיעור גדול של מאתיים וששה עשר גרם, עליו ליטול את ידיו, ולברך "המוציא לחם מן הארץ", ולאחר שיסיים לאכול יברך ברכת המזון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מה שכתבתם בדברי מרן עטרת ראשינו, שעליו לברך המוציא זה רק שדעתו לאכול עוד216 גרם, או שאפילו אם אוכל כמות שתשלים ל216 גרם, אפילו שבשעת הברכה לא יאכל עוד 216 שלמים? כ"ז אייר תשע"ח / 12 במאי 2018

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ומרן זצ"ל לא נגע בזה, ומשמע לכאורה לדעתו שלעולם יש לברך המוציא. אבל בספר הלכה ברורה סימן קסח הביא הרבה פוסקים גדולי עולם שכתבו בפירוש שרק אם אוכל שיעור נוסף של קביעת סעודה מברך המוציא.

אם חשבתי שאוכל הרבה לדוגמא פיצות אז נטלתי ידיים וכו... ואז חזרתי בי תוך כדי ולא אכלתי בסוף 216 גרם? לברך ברכת המזון? כ"ג אייר תשע"ח / 8 במאי 2018

במקרה כזה יברך רק על המחיה.

האם הדברים נכונים אף אם הכמות הכוללת שיאכל תהא כשיעור קביעת סעודה אך הכמות שיאכל רק מרגע שנמלך אינה בכדי שיעור קביעת סעודה? י"ד אייר תשע"ח / 29 באפריל 2018

אינו צריך לאכול מכאן ולהבא שיעור כזה, אלא די בכך שכעת מחליט להמשיך עד שיעור זה ומעבר לו. אמנם לגבי ברכת המוציא יש בזה מחלוקת הפוסקים, ומפשט דברי מרן זצ"ל משמע לכאורה שדעתו שלעולם יש לברך המוציא, אבל הרבה פוסקים כתבו שרק אם בדעתו לאכול עוד שיעור שלם של קביעת סעודה, מברך המוציא, וכן פסק בהלכה ברורה סימן קסח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה