הלכה ליום חמישי י"א אייר תשע"ח 26 באפריל 2018

אדם ששינה דעתו באמצע שאכל – דובב שפתי ישנים

בהלכה הקודמת ביארנו, שעל "פת כסנין", כמו: עוגות, עוגיות, בורקס וכיוצא בזה, יש לברך ברכת "בורא מיני מזונות", אבל אם בא לאכול מן המאכלים הללו כמות גדולה, עד שאוכל כמות של כמאתיים וששה עשר גרם, שהוא שיעור "קביעות סעודה", אז יש לברך תחילה ברכת "המוציא לחם מן הארץ", ולאחר האכילה יש לברך "ברכת המזון", משום שמי שאוכל כמות גדולה כזו של עוגות, נחשב הדבר שהוא "קובע סעודתו" על האכילה הזו, ומה שאוכל כעת, נחשב ממש כפת לחם לכל הדינים. ולכן חובה עליו גם ליטול את ידיו לפני שיאכל, ממש כדין מי שבא לאכול פת לחם.

מי שבאמצע שאכל עוגות, החליט לקבוע סעודה
ומעתה נדון, באדם שהחל לאכול פת כסנין, עוגות או עוגיות וכדומה, ובירך בתחילה "בורא מיני מזונות", מכיון שהיה בדעתו לאכול מהעוגות כמות רגילה, ולא היה בדעתו לאכול כמות גדולה של "קביעות סעודה". כיצד עליו לנהוג כעת? האם יטול ידיו ויברך המוציא? או שאינו צריך ליטול ידיים כלל? ואולי אינו מברך המוציא?

ספר יביע אומר חלק אחד עשר
והנה לאחרונה האיר וזרח, ספר שאלות ותשובות "יביע אומר" חלק אחד עשר, שאת רובו חיבר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בעודו כבן עשרים שבע - שלושים שנה, ותשובותיו בספר זה מפליאות כל רואה, וממש כאילו מרן זצ"ל חי בתוכינו, מאירים חדושיו בבתי כנסיות ובתי מדרשות. והפלא הוא, כי חדושים שכתב מרן זצ"ל לעצמו בגיל עשרים וחמש או שלושים שנה, אין בזמנינו שום תלמיד חכם אפילו זקן בשנים שהיה יכול לעורכם ולסדרם, בבקיאות מבהילה ובסברא ישרה וחשבון נכון. ואף שבאותם הימים שכתב מרן זצ"ל את התשובות הללו, היה שקוע בצרות צרורות, אם בימי רבנותו בקהיר, שם סבל מרורות מראשי ועד הקהלה ומהקצבים הערבים שרדפו אותו עד כדי כך שניסו לרצוח אותו, ופעם אחת ניסו להשחית את פניו, ופעם אחת ניסו להסגירו לשלטונות המצריים בחשד שמטיף לציונות, (כפי שסופר בהרחבה בספר אביר הרועים חלק ראשון), ורק ה' הצילו מידם. וגם לאחר מכן כשחזר לארץ הקודש, וכאן סבל מאד במשך כשש שנים מעניות גדולה, ומרדיפות בלתי פוסקות ממתנגדיו. ועם כל זה, שקד מרן זצ"ל על אהלי התורה, ועל בארם של גדולי חכמי ירושלים ישב וליקט מחכמתם ומאור תורתם כל חמודות שבעולם, ומי האמין באותם ימים, כי אחרי פטירתו של מרן זצ"ל לאחר כשבעים שנה, תהיה לו עדנה, שיצאו חדושיו לאור עולם במהדורא מפוארת, ויעסקו בהם רבים, אשר דבר זה מגלגל זכות גדולה לנשמת מרן זצ"ל, שיהיו שפתותיו דובבות בקבר, כמו שאמר רבי שמעון בר יוחאי (ביבמות צז.), כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר, כלומר, הדבר נוסף בו חיות מחודשת, ועל זה נאמר "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם". (כמו שדרשו במדרש תהלים), וממילא יושפע שפע ברכה וטובה בזכות הצדיק לכל תלמידיו ושומעי לקחו, ולומדי ה"הלכה יומית" בכלל הברכה. אמן כן יהי רצון.

דין נטילת ידים וברכת המזון
ובספר זה, (בסימן יג), נשאל מרן זצ"ל ממש בשאלה זו שעומדת לפנינו. והשיב, שלגבי נטילת ידים, אין ספק שאדם כזה, שהתחיל לאכול עוגות, וכעת הוא מתכוין לאכול עוד ועוד עד שיגיע לשיעור "קביעות סעודה", חייב ליטול את ידיו. אולם נחלקו הפוסקים אם יברך על נטילה זו או לא. והרוצה לברך על נטילה זו, או שנהג תמיד לברך על נטילה כזו, רשאי להמשיך במנהגו. (אולם אם לא נהג כן, עדיף שלא יברך. ועיין הלכה ברורה סימן קנח עמוד יט).

גם לענין ברכת המזון, פשוט מאד שלאחר שאדם זה יאכל כמות גדולה של עוגות, יהיה עליו לברך ברכת המזון, כדין מי שאכל פת ממש.

דין ברכת "המוציא"
אבל לגבי ברכת "המוציא", לכאורה יש לדון בזה. משום שאותו אדם שעומד לפנינו, הרי בירך כבר "בורא מיני מזונות" כשהתחיל לאכול. ויש מקום לומר שברכה זו תפטור גם את מה שממשיך לאכול כעת.

אולם מרן רבינו זצ"ל בספרו דחה את הדעה הזו, והסיק למעשה שיש לחזור ולברך ברכת "המוציא לחם מן הארץ" על מה שממשיך לאכול, משום שבשעה שאדם זה בירך "בורא מיני מזונות", חשב בפירוש שלא יאכל מאתיים וששה עשר גרם, אלא פחות משיעור זה. ואם כן, כעת כשהחליט לאכול יותר, האכילה שהוא מוסיף לאכול אינה נפטרת בברכה הראשונה שבירך.

ולכן למסקנה, מי שבירך בורא מיני מזונות ואכל עוגות, ובאמצע האכילה החליט לאכול שיעור גדול של מאתיים וששה עשר גרם, עליו ליטול את ידיו, ולברך "המוציא לחם מן הארץ", ולאחר שיסיים לאכול יברך ברכת המזון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מה שכתבתם בדברי מרן עטרת ראשינו, שעליו לברך המוציא זה רק שדעתו לאכול עוד216 גרם, או שאפילו אם אוכל כמות שתשלים ל216 גרם, אפילו שבשעת הברכה לא יאכל עוד 216 שלמים? כ"ז אייר תשע"ח / 12 במאי 2018

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ומרן זצ"ל לא נגע בזה, ומשמע לכאורה לדעתו שלעולם יש לברך המוציא. אבל בספר הלכה ברורה סימן קסח הביא הרבה פוסקים גדולי עולם שכתבו בפירוש שרק אם אוכל שיעור נוסף של קביעת סעודה מברך המוציא.

אם חשבתי שאוכל הרבה לדוגמא פיצות אז נטלתי ידיים וכו... ואז חזרתי בי תוך כדי ולא אכלתי בסוף 216 גרם? לברך ברכת המזון? כ"ג אייר תשע"ח / 8 במאי 2018

במקרה כזה יברך רק על המחיה.

האם הדברים נכונים אף אם הכמות הכוללת שיאכל תהא כשיעור קביעת סעודה אך הכמות שיאכל רק מרגע שנמלך אינה בכדי שיעור קביעת סעודה? י"ד אייר תשע"ח / 29 באפריל 2018

אינו צריך לאכול מכאן ולהבא שיעור כזה, אלא די בכך שכעת מחליט להמשיך עד שיעור זה ומעבר לו. אמנם לגבי ברכת המוציא יש בזה מחלוקת הפוסקים, ומפשט דברי מרן זצ"ל משמע לכאורה שדעתו שלעולם יש לברך המוציא, אבל הרבה פוסקים כתבו שרק אם בדעתו לאכול עוד שיעור שלם של קביעת סעודה, מברך המוציא, וכן פסק בהלכה ברורה סימן קסח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בענין חולה שיש בו סכנה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שנשקפת סכנה לחייו, חובה לחלל עליו את השבת, להסיעו לבית החולים, או להדליק אור חשמל בכדי לטפל בו, וכן כל כיוצא בזה. ועתה נבאר כמה פרטים בענין זה, כפי שכתבם מרן הרב זצ"ל בספריו. כל מחלה שאומרים שהרופאים שיש בה סכנה, מחללים עליה את השבת, וכפי שנתבאר כבר, אפילו אם ......

לקריאת ההלכה