הלכה ליום חמישי ל' אב תש"פ 20 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יעקב רפאל בן אלגרה הי"ו

הוקדש על ידי

חבריו

הולכי דרכים – חודש אלול

בהלכות קודמות ביארנו, כי ארבעה חייבים בברכת הגומל (שיש לברכה בפני עשרה), ואחד מאלו, הם הולכי מדברות כשיגיעו למקום מושב בני אדם. וכעת נבוא לבאר דין זה.

בתלמוד ירושלמי במסכת ברכות (פ"ד ה"ד) אמרו, "כל הדרכים בחזקת סכנה". כלומר שבכל דרך שאדם הולך מעיר לעיר יש שם סכנה. ומכאן לכאורה עלינו ללמוד, כי לא תקנו ברכת הגומל דוקא להולכי מדברות ממש, ששם הסכנה שכיחה ומצויה ביותר מפני ליסטים וחיות רעות וכדומה, אלא בכל דרך שאדם הולך מעיר לעיר (כי בודאי אין הכוונה שבכל הליכה קצרה יש סכנה), כאשר יגיע למקום מושב בני אדם, עליו לברך ברכת הגומל.

הולכי מדברות או הולכי דרכים?
כתב רבינו הרא"ש בחדושיו בפרק הרואה (סי' ג), שבאשכנז וצרפת נוהגים שאין מברכים ברכת הגומל כשהולכים מעיר לעיר, מפני שלא חייבו רבותינו לברך, אלא בהולכי מדברות דשכיחי בהו (שמצויים בהם) חיות רעות וליסטים. ומה שכתוב בירושלמי "כל הדרכים בחזקת סכנה", לא אמרו כן אלא לענין תפילת הדרך, שבכל הדרכים צריך אדם לבקש על עצמו, אבל ברכת הגומל לא. וכן כתבו התוספות.

אבל רבינו הרמב"ן בספרו תורת האדם (שער המיחוש ענין הרפואה) כתב, שעל כל דרך שהולכים, צריכים להודות, דגרסינן בירושלמי (שהרי למדנו בירושלמי), כל הדרכים בחזקת סכנה. וכתב על זה רבינו הטור, "וכן נוהגים בספרד".

ומרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, אחרי שהביא את מנהג אשכנז ומנהג ספרד בזה, כתב, ומיהו (אבל) בפחות מפרסה (כלומר דרך שהיא קצרה משיעור מהלך של שבעים ושתים דקות) אינו מברך, אלא אם כן הוא מקום שמוחזק בסכנה, (כגון שנכנס בטעות למקום מושב מחבלים וכיוצא בזה), שאז גם על פחות מפרסה הוא מברך.

ועל כן לענין הלכה, מנהג הספרדים ובני עדות המזרח לברך ברכת הגומל אחרי נסיעה מעיר לעיר, כאשר בין הערים יש מרחק של שבעים ושתים דקות נסיעה מחוץ לעיר. אולם מנהג האשכנזים שאין לברך ברכת הגומל בנסיעה כזו, אלא בהליכה במדבר דוקא.

הולכי דרכים בזמן הזה
ולמנהג הספרדים נראה, שאף על פי שבזמנינו אין הסכנה מצויה כל כך בדרך, שכן לא מצויים בינינו לסטים וחיות רעות, מכל מקום הואיל וכך היא תקנת רבותינו, שיש לברך ברכת הגומל אחר הליכה שכזו, אף אם נאמר שבטל הטעם, לא בטלה התקנה, כמו שכתבנו כבר בשם האחרונים בהלכה הקודמת.

והוסיף על כך הגאון רבי משה פיינשטיין, שהטעם למנהג בני ספרד לברך גם כשנוסעים מעיר לעיר אף שאין מצויים שם חיות רעות ולסטים, הוא מפני שגם זה הוא מחסד ה' יתברך, שנותן דעת בלב החיות והלסטים שלא יעזו לבא בשעה שנוסעים שם. ועל כן יש לברך גם בזמנינו על נסיעה כזו מעיר לעיר. ובפרט שגם בזמנינו יש על כל פנים סכנה של תאונות דרכים וכדומה.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים הנוגעים להלכה זו.

--------------------------

היום הוא יום ראש חודש אלול, ומעתה מתחילים אנו בימי הרחמים והסליחות, שהם גם ימי חשבון הנפש לכל אחד מנפשות עם ישראל. אמירת הסליחות תחל בעזרת ה' למנהג הספרדים במוצאי השבת הקרובה אחר חצות הלילה. ולמנהג האשכנזים ממוצאי שבת פרשת נצבים וילך, ליל כ"ד באלול.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה. איך מחשבים את הזמן של ה72 דקות? האם זה תלוי בזמן הנסיעה בפועל או דווקא במרחק? כי ייתכן שנסיעה שבדר"כ לוקחת כשעה בלי פקקים תקח בימים מסוימים ובשעות מסוימות שעה וחצי בגלל עומסים בכביש. האם במקרה כזה עלי לברך או לא? מדובר על נסיעה לכיוון אחד (אני חוזר רק אחרי כמה ימים) ב' אלול תש"פ / 22 באוגוסט 2020

מתייחסים לזמן הנסיעה בפועל. שאם יש עומס תנועה, הזמן נלקח בחשבון ויברך הגומל. ואם נוסע מאד מהר, גם כן מחשבים רק שבעים ושתים דקות, הן לענין פטור מהברכה והן לענין החיוב.   

שלום רב, רציתי לשאול האם מותר להוסיף בקשות אישיות ב-"הרחמן" בברכת המזון, כגון "הרחמן הוא ירפא את פלוני" וכו'. א' אלול תש"פ / 21 באוגוסט 2020

מותר בהחלט. שבת שלום,

רציתי לשאול בבקשה
אם אני נוסע כל יום מבית שמש לירושלים וכן לערים נוספות האם אני גם צריך לברך הגומל כי הרי בסופו של דבר במצטבר במהלך שבוע אחד אני נוסע לפחות בין 40 ל-60 שעות ואפילו יותר על הכביש.
תודה רבה ויום נעים ל' אב תש"פ / 20 באוגוסט 2020

מירושלים לבית שמש אין לברך הגומל, משום שאין שבעים ושתים דקות בין הערים גם אם נצרף את ההלוך והחזור יחדיו. אבל אם נוסע לערים כמו תל אביב, יצטרך לברך בכל שבת. תבורך,

מאחר ובימינו מחמת שיכלול מערכות התחבורה הנסיעות מעיר לעיר תכופות ומידי יום ביומו ובגין כך רבים נמנעים מלברך הגומל ונוהגים כמנהג האשכנזים בזה, האם יש להעדיף שהאחד יברך ויוציא את כל הרוצה לצאת י"ח, ואף יהיה בכך "ברוב עם"?
והאם ראוי להנהיג שהמברך יכוון בסתמא להוציא את כל החפץ י"ח אף מבלי להכריז על כך? כ"ז אב תשע"ו / 31 באוגוסט 2016

אין להעדיף שאחד יברך ויוציא את האחרים ידי חובה (מן הטעם שברוב עם הדרת מלך). שהרי כמו שכתבנו, דעת המאירי שאי אפשר להוציא אחרים ידי חובה בברכת הגומל. אבל נכון מאד להנהיג ולהכריז בבית הכנסת שאחד מוציא את האחרים ידי חובה, מפני שבאמת רבים לא מברכים, ובפרט נשים, ואם יעמוד אחד בכל שבוע ויברך, תהיה בכך תועלת מרובה. אולם אנשים פרטיים הרוצים לברך, יש לאפשר להם לברך בעצמם כאמור.

אם אחת לשבוע נוסעים מירושלים לת"א צריך לברך הגומל לאחר שחוזרים? 
אם פעם בתקופה יש מי שנוסע מחוץ לעיר לשישי-שבת, כאשר חוזרים צריך לברך הגומל? ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

אם יש בדרך, לאחר יציאה מהעיר, ועד הכנסה לעיר, מרחק נסיעה של יותר משבעים ושתיים דקות (בהצטרף ההלוך והחזור יחדיו), אזי יש לברך ברכת הגומל בשבת.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

הבנתי שלפי הספרדים צריך לברך הגומל אם הנסיעה היא יותר מ72 ד' ההלוך והחזור/
אני עובדת מחוץ לירושלים יום יום, האם אני כאשה אמא למשפחה, צריכה כל שבת ללכת לביהכ"נס, כדי לברך הגומל על הנסיעות שהיו במשך השבוע,
למרות שזה גובל קצת במסירות, כי אין לי מי שישמור על התינוק וכדו' (בעלי מתפלל בנץ, כך שלא שייך שאני יבוא איתו והוא יכוון עלי)
או שאפשרי שהוא יברך במקומי? ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

הבעל אינו רשאי לברך עבור אשתו, ואם האשה אינה יכולה לברך, היא אינה צריכה לצאת מגדרה ולהזניח את ילדיה עבור זאת. רק אם יתאפשר הדבר תברך הגומל. 

בברכת התורה,
הלכה יומית.

לפי מה שנשתמע מהלכה זו, אין לברך הגומל על טיסה לאילת הרי הטיסה עצמה אורכת כארבעים דקות בלבד ואם כן מאחר ואם אדם טס לאילת במטוס ושהה שם יותר מיום אחד נמצא שהוא טס למשך פחות משבעים ושתיים דקות ביום אחד (במקרה שהא לא חזר באותו יום). ואני שואל - האם ייתכן שאדם יעלה למטוס ולא יברך הגומל? הרי רק מעצם העליה של המטוס לאוויר שישנה בזה סכנה גדולה ניראה שאדם חייב לברך הגומל לא? ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

אף שבעלייה למטוס יש קצת סכנה, מכל מקום הדבר ברור שאין לברך הגומל על נסיעה קצרה. כשם שברור לכל אחד, שמי שיעלה על רכבת שעשועים מסוכנת למשך חמש דקות לא יברך ברכת הגומל. וכשם שברור גם כן שעל טיסה של חמש דקות אי אפשר לברך. אין הדבר נמדד בסכנה, אלא בתקנות רבותינו.

חזקו ואמצו,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

לקריאת ההלכה