הלכה ליום חמישי כ"ז ניסן תשע"ח 12 באפריל 2018

"עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ"

נאמר בתורה הקדושה: "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעזֹ֣ב לוֹ, עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ".ֹ (שמות, כג). ומשמעות הדברים, שאם אדם רואה את הבהמה של חבירו הולכת בדרך והיא אינה מסוגלת לשאת את המשא שעליה, עליו לסייע לפרוק את המשא מגב הבהמה.

וכך כתב הרמב"ם:

"מי שנתקל בחבירו בדרך, ורואה את בהמתו רובצת תחת משאה (מרוב המשא שעל גבה אינה יכולה ללכת עוד), מצוה עליו לפרוק את המשא מעליה, והיא מצוה מן התורה, שנאמר, "עזוב תעזוב עמו". ולא יפרוק המשא וילך לו ויניחנו נבהל (כלומר, לא יסתפק במה שפרק המשא מעל הבהמה על מנת שתחדש כוחותיה, וילך לו וישאיר את חבירו נבהל, שהרי לא יוכל להעמיס את המשא על גבי הבהמה שוב אלא במאמץ רב) אלא יקים עמו ויחזור ויטעון משאו עליה, שנאמר "הקם תקים עמו", וזו מצוה אחרת". (פי"ג מהלכות רוצח ושה"נ). עד כאן דברי הרמב"ם.

וכך נשאל מרן זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סימן סה): מכונית שאירע בה קלקול באמצע הדרך שבין עיר לעיר, והנהג שלה עומד על אם הדרך כשהוא אובד עצות. האם יש מצוה או חובה מן הדין על נהגים ותיקים הרואים בקלקולה לעצור את מכוניתם ולהגיש במידת אפשרותם את העזרה לנהג השרוי במצוקה, הן על ידי תיקון המכונית או על ידי מתן עצה טובה?

ומרן זצ"ל הביא את דברי הרמב"ם שהזכרנו, וכתב שמכאן לכאורה יש ללמוד שכשרואה אדם את חבירו נמצא בצרה של קלקול המכונית, הרי הוא חייב לבא לסייע לו בתיקון מכוניתו במדת האפשר. אלא שעדיין יש מקום לומר, שאף על פי שיש מצוה לסייע לחבירו בפריקת המשא מעל גבי הבהמה, כל זה דוקא בבעלי חיים, ששייך בהם דין "צער בעלי חיים", ויתכן שמחמת צערה של הבהמה, חייבה התורה לסייע בפריקת המשא מעל גבי הבהמה, אבל כאשר אין מדובר בבעלי חיים, כמו במכונית, אין כל חיוב בהגשת סיוע לאדם שמכוניתו התקלקלה.

אולם הרמב"ם ממשיך עוד ומבאר: "מה שנאמר בתורה "חמור שונאך", שונא זה אינו נוכרי מאומות העולם, אלא ישראל (יהודי) הוא. כלומר, מצוה זו שייכת בין יהודים. ושואל הרמב"ם, אם כן איך יתכן שיהיה ליהודי "שונא", והרי נאמר בתורה "לא תשנא את אחיך בלבבך"? אלא אמרו חכמים, שמדובר במקרה שראה את חבירו עובר עבירה, והתרה בו (אמר לו, מה שאתה עושה, איסור הוא!) ולא חזר מרשעו (המשיך בחטאו), הרי זה מצוה לשונאו עד שיעשה תשובה ויחזור מרשעו. ואף על פי שלא עשה עדיין תשובה, הואיל ומצא אותו כשהוא נבהל במשאו (שהוא שקוע בבעיה כזו), מצוה לטעון ולפרוק עמו, ולא יניחנו (יעזבנו) וילך, שמא ישהה בשביל ממונו ויבוא לידי סכנה, והתורה הקפידה על כל נפשות ישראל, בין רשעים בין צדיקים, מאחר שהם נלוים אל ה' ומאמינים בעיקרי הדת".

מתבאר אם כן מדברי רבינו הרמב"ם, שטעם מצות פריקה וטעינה אינה נובעת מאיסור "צער בעלי חיים", אלא טעם המצוה כדי שיעזור לאדם מישראל בעת צרתו, ולא יניחנו כשהוא נבהל ואובד עצות וילך לו לדרכו.

ומעתה נראה שלשיטת הרמב"ם שתלה את טעם מצות פריקת המשא, בצערו של הישראל בעל הבהמה או המשא, אין חילוק בין בהמתו של ישראל למכוניתו שאירעה בה תקלה באמצע הדרך, ובפרט שלפעמים יכול גם כן לבא לידי סכנה, כמו שקרה מספר פעמים, הלכך גם כאן יש מצוה וחובה על כל נהג ותיק ומכונאי הרואה אדם מישראל שמכוניתו התקלקלה, לעצור בצד הדרך ולהגיש לו עזרה בתיקון המכונית וכיוצא בזה. וכן פסק בספר ערוך השלחן, לעניין עגלה הרתומה לסוס, ונשבר אופן (גלגל) העגלה, שחייב כל אדם הרואה את העגלון במצב זה, לגשת אליו לסייעו בכל מה שאפשר, עד שיצליח להוליך את העגלה בצורה יפה.

לפיכך נראה שגם בנדון שלנו אם התקלקלה המכונית באמצע הדרך, מצוה וחובה להגיש עזרה לנוסעיה בכל מה שאפשר. ועל כל פנים יש בזה משום מצות גמילות חסדים. ואמרתי עולם חסד יבנה.

ומכאן נלמד כמה התורה הקדושה מדריכה אותנו להיות רגישים לזולת, ולא לראות אדם במצוקה, ולהתעלם ממנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם חייב לעצור לאדם שהוא תקוע בכביש 6 שאין שם כמעט שוליים, ואזהרות שאין לעצור בצידי הדרך, כיוון שהעצירה שם מסוכנת מאד, והיו שם תאונות קשות לנתקעים ולמסייעים? האם זה גם אם מסכן את הנוסעים איתו? כ"ז ניסן תשע"ח / 12 באפריל 2018

במקום שיש סכנה, בודאי שאינו צריך לעצור, אלא להודיע למשטרה או לגורם אחר על המצוקה של הנהג השני.

בהקשר למה שכתבתם לגבי עזוב תעזוב עימו. במחילה אם הדברים עלולים להשמע לא נעימים אבל תורה היא וללמוד אני רוצה. בניגוד למציאות של פעם עם חמורים וכד' שהכל התנהל לאיטו יחסית אלינו, היום הרבה יותר קשה לעצור בצד ולפעמים אין כל כך איך לעצור בצד וכן לפעמים זה גובל ממש בסכנה כגון לחתוך נתיב או שניים על מנת להגיע לאותו אחד שעומד בצד. וכן מעבר להנ''ל היום לכל אחד יש טלפון נייד שאיתו הוא יכול ליצור קשר עם אנשי מקצוע וכן לרוב מוחלט של האנשים היום יש לפחות ביטוח צד ג' שכולל שירותי גרירה או חילוץ. [דהיינו נאמרו כאן שתי טענות שלכל אחד כמה סעיפים]. האם זה עדיין מחייב אותי לעצור בצד לסייע ? כ"ז ניסן תשע"ח / 12 באפריל 2018

שאלת חכם חצי תשובה. בודאי שבמקום סכנה אין לעצור, רק ישתדל להודיע למשטרה או לגורם אחר על חבירו שנמצא במצוקה. ולא לכל אדם יש טלפון, וגם לפעמים אדם נמצא עם ילדים וכדומה, וקשה מאד להמתין זמן רב למי שיעזור לו, וכן לעתים ניתן בנקל לסייעו על ידי סיוע בתיקון גלגל שנפגע וכדומה. לכן, יש לעצור גם במכונית כאשר הדבר אפשרי. (ומן הסתם גם בדורות הקודמים היה מי שיבוא בסופו של דבר לסייע לזה שבהמתו אינה יכולה להמשיך בדרכה).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה