הלכה ליום רביעי כ"ו ניסן תשע"ח 11 באפריל 2018

שמיעת מוזיקה וכלי נגינה בימי הספירה

מזמן שנחרב בית המקדש, אסרו רבותינו לשמוע קול שיר בכלי נגינה (כן מבואר בגמרא במסכת גיטין דף ז.). כלומר, לשיר בפה, מותר. אך לשמוע מוזיקה בכלי נגינה אסור. אלא אם מדובר בשמחה של מצוה, שאז יש להקל בדבר, וכפי שנהגו בכל תפוצות ישראל, שבשמחות של מצוה, כמו שמחת נשואין של חתן וכלה וכדומה, מביאים נגנים ושרים שם שירות ותשבחות לכבוד ה' יתברך.

ובדורות האחרונים רבותינו הפוסקים האריכו בדין זה, והעלו למעשה שמותר מן הדין לשמוע מוזיקה מלווה בכלי נגינה כשהיא מוקלטת, ברדיו או טייפ וכדומה, אפילו שלא בשמחה של מצוה. וכן המנהג פשוט אפילו אצל גדולי עולם חסידים וצדיקים, ששומעים שירי קודש ונגינות מוקלטות שמעוררים את הלב להדבק בה' ונותנים מרגוע ומנוחת הנפש.

אבל לגבי ימי הספירה, שכפי שביארנו, אירעו בהם מאורעות מצערים של פטירת עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא, כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל (אגרות משה או"ח סימן קסו), שיש להחמיר שלא לשמוע מוזיקה אפילו כשהיא מוקלטת. וכדבריו כתבו עוד מגדולי האחרונים, ובתוכם גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

ולפיכך למרות שבכל ימות השנה אנו מיקלים לשמוע מוזיקה מוקלטת, אך בימי ספירת העומר נכון להחמיר בדבר.

אולם בשמחה של מצוה, כגון במסיבת בר מצוה, או ברית מילה, או סיום מסכת וכדומה, מותר לשמוע שירי קודש ונגינות המלוות בכלי נגינה, שמאחר ומדובר בשמחה של מצוה, יש להקל בדבר. שהרי אפילו בעיקר תקנת חז"ל שלא לנגן בכלי שיר מאז שנחרב בית המקדש, במקום שמחה של מצוה היקלו, ואם כן הוא הדין בימי הספירה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב בזה עוד (בספרו על יום טוב, עמוד רנט), שאם מעונינים לערוך שמחת הכנסת ספר תורה בתוך ימי הספירה, מותר לעשותה אפילו בכלי זמר, שהרי מדובר בשמחה של מצוה גדולה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אפשר בבקשה לקבל את המקור בחזון עובדיה ל"ובדורות האחרונים רבותינו הפוסקים האריכו בדין זה, והעלו למעשה שמותר מן הדין לשמוע מוזיקה מלווה בכלי נגינה כשהיא מוקלטת, ברדיו או טייפ וכדומה, אפילו שלא בשמחה של מצוה כ"ו ניסן תשע"ח / 11 באפריל 2018

מרן זצ"ל כתב בזה כמה פעמים, וראה לדוגמא בספר חזון עובדיה הלכות יום טוב עמוד רנח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה