הלכה ליום שני כ"ז אב תש"פ 17 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הגאון

רבי זלמן נחמיה בן פריידל (גולדברג) שליט"א

בתוך שאר חולי ישראל

הוקדש על ידי

תלמידיו שומעי לקחו

דין הנשים בברכת הגומל

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי כי ארבעה חייבים בברכת הגומל, ואלו הם: יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. וסימן לדבר (לזכרון אלו הארבעה), וכל החיי"ם יודוך סלה. ראשי תיבות, ח'בוש, י'ם, י'סורין, מ'דבר. וחבוש הוא החבוש בבית האסורין ויצא משם, ים אלו יורדי הים באניות ששבו, יסורין הם הייסורים שבאו על החולה שנתרפא, ומדבר אלו הולכי המדברות שבאו אל עיר מושב.

נשים, אף הן חייבות בברכת הגומל, שהרי דבר פשוט הוא שאין שום חילוק בין אנשים לנשים, שהכל חייבים להודות לה' על הטוב אשר גמלם. וכן פסק גם הגאון רבי משה פיינשטיין, ועוד.

וכתב הרב בעל כנסת הגדולה, (הוא הגאון רבינו חיים בנבינשתי, תלמיד מהרימ"ט, מגדולי האחרונים לפני כארבע מאות שנה,) תמה אני על מנהג העולם שנהגו שאין נשים מברכות ברכת הגומל. ויראה לי, שמנהג בטעות הוא, שכיון שברכת הודאה היא זו, מי פטר את הנשים מברכה זו, ואף שצריך לברך בפני עשרה (כמו שביארנו), ואין כבודה של אשה לעמוד בפני עשרה אנשים, שכל כבודה בת מלך פנימה, אין טענה זו פוטרת את הנשים מברכה שנתחייבו בה. ועוד שהרי אפשר לאשה שתעמוד בעזרת הנשים ותברך הגומל וישמעו האנשים שבבית הכנסת שלהם.

ועל פי זה כתבו כמה פוסקים, שהמנהג הנכון הוא שתלך האשה לבית הכנסת ותבקש על ידי בעלה או שלוחה, להודיע לגבאי בית הכנסת שיאפשרו לה לברך ברכת הגומל בזמן העליה לתורה, ועונים הקהל לברכתה. אך שלא בפני עשרה, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שמכיון שלדעת מרן השלחן ערוך אין לברך ברכת הגומל אלא בפני עשרה מישראל, אין לברך אלא בפני עשרה, וכאמור. 

היולדת, אחר שבעה ימים ללידתה, הרי היא ככל חולה שנתרפא שחייב בברכת הגומל, ועל כן כל יולדת צריכה שתברך ברכה זו בפני עשרה מישראל. ורשאית לברך בביתה כאשר יש שם עשרה אנשים, או אם נולד לה בן, תוכל לברך בזמן סעודת ברית המילה, וכן אם נולדה לה בת ועשו לכבודה "זבד הבת" וכדומה, תברך שם, ויענו כל הקהל לברכתה. (ואין לאשה למנוע עצמה מלברך ומלהתפלל ומלקיים את המצוות שלא בזמן טהרתה).

דנו הפוסקים אם יש לברך ברכת הגומל בלילה, כי יש אומרים שכיון שהמנהג לברך אחר קריאת התורה, אף לנשים אין לברך בלילה אלא ביום. ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב, כי המנהג פשוט אצלינו שנשים מברכות ברכת הגומל בליל ברית יצחק (לילה שקודם המילה), שעורכים מסיבה קטנה בבית היולדת לעשרה מישראל המקורבים למשפחה, והאשה נצבת לפניהם ומברכת ברכת הגומל. לפיכך במקום צורך, יש להקל לברך ברכת הגומל אף בלילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני ואשתי נסענו מעל לשעתים והתחייבתי הגומל האם מספיק שאני אברך ואכוון עליה וכך היא תצא ידיחובה אף עלפי שהיא לא נמצאת בבית הכנסת? כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

לא. אתה יכול להוציא גם אותה ידי חובה, אבל עליה לשמוע מפיך את הברכה, לכוין לצאת ידי חובה ולענות אמן. תבורכו מפי עליון,

הסיבה שלא מברכים בלילה היא לא משום שזה כנגד קורבן תודה ,ואין קורבן תודה בלילה? כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

כדבריך כתב בשו"ת חתם סופר סימן נא ועוד. ויש שכתבו באופן אחר כפי שהבאנו.  

שלום וברכה לכבוד הרב
כתבתם בהלכה וגם בתשובה לשאלה, שאשה יכולה לברך הגומל מעזרת נשים.
בשיעורו השבועי במוצ"ש לפני שנים אמר מרן זצוק"ל שעזרת הנשים היא רשות אחרת ולא נחשב שמברכת בפני עשרה, אלא יש להורות שתעמוד בפתח בית הכנסת ותברך.
אשמח לשמוע תשובתכם בנושא, שהרי המנהג הפשוט אכן כפי שכתבתם בהלכה.
בברכה ובהוקרה רבה על עבודת הקודש שלכם. כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

כמה פוסקים כתבו כמו שכתבנו, שתברך בעזרת הנשים. וכן המנהג פשוט. וכמו שכתב בהלכה ברורה סימן ריט. ואם שמעת אחרת ממרן זצ"ל, בודאי שיש לעשות כדבריו. 

האם נחשב בפני עשרה מישראל כשהאישה מברכת מעזרת הנשים? כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

בהחלט, כן.

מה הדין לגבי ברכת הגומל על אישה שיצאה מהכלא, אישה שטסה לחו"ל וחזרה? כ"ט סיון תשע"ט / 2 ביולי 2019

אין חילוק בין איש לאשה לגבי ברכת הגומל.

יולדת שאמרה ברכת הגומל במילותיה הודתה לבורא עולם על לידתה ובריאות בנה מיד לאחר הלידה. האם היא חייבת בברכת הגומל בפני 10 אנשים בבית הכנסת או בביתה? י"ב ניסן תשע"ט / 17 באפריל 2019

אכן, עדיין היא צריכה להודות בברכת הגומל כפי שתיקנו רבותינו. והאל שגמלה כל טוב, הוא יגמלה כל טוב סלה.

ילדתי ולא עשיתי ברכת הגומל, בעלי יכול לעשות במקומי כי אין לי אפשרות להגיע לבית הכנסת, איך ניתן לעשות את הברכה, האם יש עוד דרכים חוץ מבית כנסת? כ"א שבט תשע"ח / 6 בפברואר 2018

מזל טוב. יהי רצון שתזכו לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציכם.

אפשר לברך הגומל בכל מקום שיש שם עשרה אנשים (גברים) מישראל. או שהבעל יתחייב בעצמו בברכת הגומל, כגון שיסע מעיר לעיר מרחק של יותר משבעים ושתים דקות, ואז אשתו תבוא לבית הכנסת, והבעל יברך הגומל ויכוין להוציא גם את אשתו ששומעת את הברכה ידי חובה, ואף היא תכוין לצאת ידי חובה.

האם אבא יכול לעשות ברכת הגומל, במקום הבת, שהייתה בחו"ל וחזרה ברוך השם בשלום? כ"ה סיון תשע"ז / 19 ביוני 2017

האב אינו יכול לברך הגומל במקום בתו. אבל אם הוא חייב גם כן בברכת הגומל, מסיבה אחרת, כגון שנסע מעיר לעיר וכדומה, יוכל לברך, ובתו תשמע את הברכה, ויכוונו להוציאה ידי חובה.

ברכת הגומל, כמה זמן יכול לעבור שעדיין אפשר לברך אחריי?
אם טסתי לכמה ימים או חודש וחזרתי. אני מחוייב לברך אחריי כל כיוון או רק שאחזור לביתי?  כ"ג אב תשע"ו / 27 באוגוסט 2016

יש לברך כמה שיותר סמוך למועד שהתחייב בברכה, ובדיעבד יברך מתי שיוכל, אפילו לאחר זמן רב ביותר. אם טס לחודש, יברך פעמיים, פעם אחת לאחר נסיעתו, ופעם אחת לאחר חזרתו.

למה דווקא צריך עשרה אנשים לברכת הגומל? הרי כל בירכת הודאה אפשר לברך לבד. כ"ג אב תשע"ו / 27 באוגוסט 2016

נאמר אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים "ועדה", ואין עדה בפחות מעשרה מישראל.

שלום לכם. 
אם כבר השוותם בין נשים לגברים לעניין אמירת הגומל,  אז למה הסתפקתם בדוגמה הידועה שבה אישה מודה, קרי אחרי לידה ?
ראיתם פעם אישה אומרת הגומל על שהיתה חולה בשפעת או שטסה לחו"ל ?
אני לא ראיתי.  מה גם שאני יודע כי יש פוסקים המתירים לאשה בכל מקרה לעשות את בעלה שליח 
לומר הגומל במקומה, גם אחרי לידה, שוב משום צניעות.  ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!

אין אנו פוסקים כדעת האומרים שמותר למנות את הבעל שליח. ונשים מברכות אף אחר חולי. ואף שבכמה מקומות נתרשלו בזה, אין בכך כלום.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה