הלכה ליום רביעי ז' ניסן תש"פ 1 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יוסף בן טובה

יהי רצון שהקב"ה ישלח לו רפואה שלימה במהרה ממש ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, בתוך שאר חולי ישראל

הוקדש על ידי

ביתו

ברכת הילדים בליל פסח

ב"פרקי דרבי אליעזר" (פרק לב) מובא, שכאשר הגיע ליל יום טוב ראשון של פסח (ליל הסדר), קרא יצחק לעשיו בנו, ואמר לו, בני, הלילה הזה, העליונים אומרים שירה, הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים, היום הזה ברכת טללים, עשה לי מטעמים בעבור תברכך נפשי! ובלילה הזה, שהוא ליל פסח, בירך יצחק אבינו את יעקב בנו בעשר ברכות, ויעקב יצא מאת פני אביו מעוטר כחתן וככלה בקשוריה (בקשוטיה), וירד עליו טל מן השמים, ונדשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כח.

ועל פי זה כתב הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף פסח ח"ג, עמוד סב), שטוב לברך את הילדים ובני הבית בליל הסדר, כי הוא עת רצון, שבלילה הזה נפתחים אוצרות טללים ועליונים ותחתונים אומרים שירה. והביא כן בשם האחרונים. ואף על פי שעיקר הטעם שמברכים את הילדים בליל שבת אינו שייך בלילות של ימים טובים, מכל מקום בליל הסדר יש טעם מיוחד לברך את הילדים, כאמור.

וכן ראינו אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה מברך את בניו ובנותיו ונכדיו ונכדותיו בליל הסדר באהבה רבה, בחיבה ובשמחה יתירה.

והביא הגאון הראשון לציון עוד מספר "בית אהרן", שבליל הסדר יכול כל אדם לבקש מהשם יתברך את בקשתו, ותקובל תפלתו בעזרת ה'. והביא בשם ספר נתיבות שלום, שבליל הסדר מסוגל לשנות את מזלו מרעה אל טובה, ויכול לצאת לחירות מכל צריו.

ומרן החיד"א בספר חומת אנך (תהלים קיא) כתב בשם רבינו האר"י, שכל הנסים שנעשים לישראל, נעשים על ידי אורות גדולים המאירים (הוא ענין רוחני, שבלילה הזה מתעוררים רחמי ה' יתברך יותר, ומסוגל הזמן ההוא לנסים ונפלאות), ונקבע הדבר לדורות עולם, שיאירו האורות הללו בכל שנה בלילה ההוא, ובו בפרק ריוח והצלה יעמוד ליהודים.

ובספר עלי שור שחיבר המשגיח הרה"ג רבי שלמה וולבה זצ"ל, ביאר על פי זה, מה שאנו אומרים בהגדה "ומתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", ויש לשאול, וכי עכשיו קרבנו המקום לעבודתו? והלא היה זה לפני שלשת אלפים שנה!

אלא כאן רמזו לנו רבותינו, כי עכשיו ברגע הזה של ליל הסדר ממש, הקדוש ברוך הוא לוקח כל אחד מאיתנו ומקרב אותו לעבודתו. כי החג הקדוש הזה אינו יום זכרון בלבד, כי אם בכל שנה ושנה מתחדשת אותה הארה רוחנית שהאירה לאבותינו במצרים, ואם נזכה, נהיה גם אנו כ"יוצאי מצרים" ממש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה