הלכה ליום רביעי כ"ז אדר תשע"ח 14 במרץ 2018

כיריים של גז

שאלה: איך ניתן להכשיר את הכיריים של הגז בבית? והאם מותר בכל ימות השנה להניח לחם על החצובה שעל האש?

תשובה: כבר ביארנו שכל כלי שרוצים להשתמש בו בפסח, והשתמשו בו למאכלי חמץ בכל ימות השנה, יש להכשירו. וצורת ההכשר היא כפי צורת הבליעה של החמץ. ולמשל, סיר שבישלו בתוכו מרק חמץ, יש להכניסו לסיר גדול יותר שיש בו מים רותחים על גבי האש, ועל ידי כך "כבולעו כך פולטו", כפי שהסיר בלע טעם חמץ מהמרק, כך הוא יפלוט אותו כעת בתוך המים הרותחים.

ולגבי החצובה, שהיא הברזל שמונח סמוך לאש, ועליו מניחים את הסירים. הרמ"א (סימן תנא ס"ד) בהלכות פסח כתב: "חצובה צריכה ליבון". כלומר, צורת ההכשרה של החצובה, היא על ידי ליבון באש ממש, שיחממו אותה על האש עד שיהפוך הברזל לאדום.

והסביר זאת ה"מגן אברהם", שמאחר ולפעמים נשפכים מאכלי חמץ על החצובה, הרי היא בלעה טעם של חמץ, ומעכשיו אסור להשתמש בה בפסח אלא אם כן ילבנו אותה באש.

אולם רבים מרבותינו האחרונים תמהו בזה על דברי הרמ"א, מאחר והחצובה תמיד נמצאת סמוך לאש, ואם כן, בכל פעם שנשפכים עליה מאכלים, מיד הם נשרפים, ולא מספיקים להבלע בחצובה. (מאמר מרדכי סימן תנא ס"ק יא ועוד).

ועוד הקשו על הרמ"א, שהרי בדרך כלל אנו לא מניחים מאכלים ממש על גבי החצובה, אלא סירים בלבד, והרי הדבר ידוע, שדבר שבלוע בסיר, אינו עובר לסיר אחר כאשר הם סמוכים זה לזה, אלא באמצעות מאכל או משקה. ולדוגמא, סיר שבישלו בו בשר טרף, והעמידו לצידו סיר אחר ובישלו בו בשר כשר, הרי הבשר הכשר מותר באכילה, כי הסיר הכשר לא בלע טעם של איסור מהסיר הטרף, שהרי לא היה בין שני הסירים מאכל או משקה שיוכל להעביר את הטעם האסור מסיר לסיר. (איסור והיתר כלל לא).

והוא הדין לגבי החצובות שלנו, שמניחים על גביהן סירים, הרי אפילו אם נאמר שהחצובה בלעה טעם של חמץ בימות השנה, כעת הטעם של החמץ לא יוכל לעבור לסירים של פסח, שהרי אין כאן מאכל או משקה בין הסיר לחצובה.

ולכן למעשה, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה עמוד עה ובנד"מ עמוד קלז), שלמנהג הספרדים, די בכך שינקו את החצובה היטב היטב, ויערו (ישפכו) עליה מים רותחים מכלי ראשון. כלומר, יש להרתיח מים בסיר או בקומקום חשמלי, ובשעה שהמים רותחים ומבעבעים, יש לשפוך אותם על גבי החצובה כשהיא נקייה (ומתאים לעשות זאת בתוך הכיור לאחר שמכשירים גם אותו). וזהו הכשר מעולה עבורה לימות הפסח.

אבל האשכנזים נוהגים להחמיר בזה כדעת הרמ"א, שלפסח מלבנים באש ממש את החצובה, או שקונים חצובה אחרת לפסח, או שעוטפים אותה בנייר אלומיניום עבה. אבל חומרא זו שייכת דוקא לגבי פסח, משום חומרת איסור חמץ, אבל בכל ימות השנה גם האשכנזים מיקלים בדבר, ומניחים סירים חלביים ובשריים בזה אחר זה על גבי החצובות, ורק לגבי פסח, מחמירים לכתחילה להחליף את החצובות או ללבן אותן באש ממש. (מור וקציעה סימן תנא, ואגרות משה חאו"ח ח"א סוף סימן קכד).

ומן האמור נלמד, שמעיקר הדין מותר להניח פיתה או לחם על גבי הכיריים בכל ימות השנה, כאשר הכיריים נקיות, משום שאין אנו חוששים מצד הדין שהחצובות בלעו טעם של איסור, שהרי כל מה שנשפך על החצובות נשרף מיד ואינו נבלע בתוכן. ויש להקל בזה גם למנהג האשכנזים. והמחמיר תבוא עליו ברכה. (יביע אומר ח"י סימן לה אות י).

ולסיכום: החצובות של הכיריים, יש לנקותן היטב, ולאחר מכן לשפוך עליהן מים רותחים מכלי רותח שעל האש, או מקומקום חשמלי רותח ומבעבע. ובכל ימות השנה מותר להשתמש בהן לכלי בשר ולכלי חלב בלי להכשירן. ודי בכך שהן תהיינה נקיות. (ומותר להניח לחם על גבי כיריים נקיות בכל ימות השנה). והאשכנזים מחמירים לגבי פסח, ללבן את החצובות באש, או להחליפן, או לעטוף אותן בנייר אלומיניום עבה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם, כי להכשרת חצובות גז, די להגעילן ברותחין, וזאת באמצעות שפיכת מים מכלי ראשון. רציתי לדעת האם זה נכון גם לשאר חלקי הברזל שעל הגז? כוונתי לאותם חלקי ברזל הסמוכים לחצובה, כמו המבערים וכד'. ה' ניסן תשע"ח / 21 במרץ 2018

המבערים אינם חייבים הכשר, כי המאכלים לא אמורים לגעת בהם. ואם ירצה להחמיר יוכל לערות עליהן מים רותחים כמו שכתבנו לגבי הכירה.

בהרבה בתים יש היום כירים חשמליות ולא של גז, איך מכשירים אותם? ד' ניסן תשע"ח / 20 במרץ 2018

כיריים מזכוכית, יש לקות היטב. ודי בכך. ואם יש שם חלקים של מתכת, יש לנקות היטב היטב, ולהניח על הכירה חתיכת פח או אלומיניום עבה, ולחמם את הכירה לחום גבוה, במשך כמה דקות. ודי בכך.

מה לגבי כיריים קרמיות? ג' ניסן תשע"ח / 19 במרץ 2018

אם הן עשויות רק זכוכית, די להם בניקוי היטב. ואם יש חלקים של מתכת, יש להניח על גבי הכירה חתיכת מתכת או אלומיניום עבה, ולאחר שמנקים אותה היטב יש לחמם את הכירה לחום גבוה למשך כמה דקות, ודי בזה.

ברצוני לדעת מה ראשי תיבות ובנד"מ כפי שמופיע בהלכה? כ"ז אדר תשע"ח / 14 במרץ 2018

בנדפס מחדש. כלומר, במהדורא שיצאה לאחרונה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה