הלכה ליום חמישי א' ניסן תש"פ 26 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

לינדא בת ביקי למשפחת מימון כהן ז"ל

הנפטרת היתה מורה מצויינת עשרות שנים למאות תלמידים במקסיקו סיטי בישיבה כתר תורה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

האח יוסף כהן

הכשר תנור – ברכת האילנות

שאלה: האם ניתן להכשיר תנור אפיה לפסח?

תשובה: בענין זה דן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות בספריו (שו"ת יביע אומר ח"ה יו"ד סימן ז ועוד). והנושא מורכב מאד מבחינה הלכתית. ואנו נכתוב את הדברים בקצרה:

הדבר ידוע שבשעת האפיה, המאכלים מעלים אדים שנדבקים בדפנות התנור ונבלעים בו, ולאחר מכן כשאופים מאפה נוסף בתנור, שוב חוזרים האדים ונפלטים ונכנסים למאכל שאופים אחר כך בתנור. ומכאן יצא המנהג שנוהגים שלומי אמוני ישראל, שבכל ימות השנה אינם משתמשים בתנור אחד לבשר ולחלב, אלא אם כן מכשירים את התנור בין מאכלי הבשר למאכלי החלב.

והדבר ידוע, וכפי שביארנו בשנים הקודמות, שכל דבר שבלע טעם של אוכל, למשל, סיר שבישלו בתוכו בשר, הדרך להכשיר את אותו הכלי, היא באותו אופן שהכלי בלע טעם מאכל. וכפי הכלל "כבולעו כך פולטו". כלומר, כפי שהסיר בלע את הטעם, כך הוא פולט אותו. ולכן סיר מתכת שמשתמשים בו לתבשילים רותחים על האש, יש להכשירו על ידי "הגעלה", שיכניסו את הסיר לכלי גדול שיש בו מים רותחים על גבי האש. ועל ידי ההגעלה הסיר יפלוט את כל טעם המאכלים שבלע קודם לכן.

ומרן השלחן ערוך (בסימן תנא) כתב, שכלים שמשתמשים בהם על ידי ה"אור", כלומר, על ידי אש, צורת ההכשרה שלהם היא על ידי האש. וזהו שנקרא "ליבון". ולמשל, שיפודים שמשתמשים בהם על גבי האש, כדי להכשירם יש ללבנם באש, עד שניצוצות אש יצאו מהשיפוד (כלומר, עד שהוא יאדים מרוב החום). ולמרות שבשעה שצולים עם השיפודים הם לא מגיעים לחום רב כל כך עד שיאדימו, מכל מקום צורת ההכשר בליבון, כך היא, שיחממו את השיפוד הרבה עד שיאדים ממש.

ולפי זה נראה לכאורה שאת התנור, שפועל בחום רב, יש להכשיר על ידי אש ממש, דבר שהוא בלתי אפשרי מבחינה מעשית.

אולם בתנורים שלנו, כתבו הפוסקים, שמאחר ולא רגילים להשתמש בגוף התנור ממש, אלא באמצעות תבניות שמונחות בתוכו, הרי לגבי התנור עצמו אין אנו חוששים אלא מצד האדים שמתפזרים בתוכו בשעת הבישול או האפיה. ומאחר והתנור בלע את טעם המאכלים על ידי האדים שלהם, אם כך, גם צורת ההכשרה שלו תהיה על ידי חימומו לחום הגבוה ביותר שניתן להסיק אותו, ויהיה די בכך כדי להכשירו.

אולם באמת שיש בזה מחלוקת הפוסקים, ויש אומרים שגם התנורים שלנו צריכים הכשר על ידי ליבון באש ממש. ולכן יש שמחמירים שלא להכשיר את התנור כלל, וקונים תנור מיוחד לפסח. ויש אומרים גם שמבחינה מעשית קשה מאד לנקות את התנור לגמרי עד כדי כך שלא ישארו בו פירורי חמץ, וגם הם מחמירים שלא להשתמש בתנור חמץ בפסח, אלא אם כן מדובר בתנור שמסוגל להגיע לחום רב מאד, (פירוליטי), שמתנקה היטב היטב. אבל בתנורים הרגילים לא משתמשים כלל בפסח.

אולם מעיקר הדין, לגבי תנור שהשתמשו בו בחמץ, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש אופן להכשירו, ובנו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, אף הוא כתב בענין זה, (ילקוט יוסף ח"ג עמוד שס), ופסק למעשה בזו הלשון:

תנור אפיה חשמלי, יש לנקותו היטב עד כמה שניתן, ולהמנע מלהשתמש בו עשרים וארבע שעות לפני שיכשירו אותו, ואחר כך ידליקו אותו לחום הגבוה ביותר שניתן, וישאירוהו דולק למשך עשרים דקות, באופן שחום התנור יסלק לגמרי את הזעה (האדים) המועטה שישנה בתנור.

ובאופן זה, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, ניתן יהיה להשתמש בתנור אף לפסח. (אבל התבניות של התנור, יש להכשירם על ידי ליבון באש ממש. ונוהגים להשתמש בתבניות מיוחדות לפסח, או בתבניות חד פעמיות. ויש מיקלים להגעילם במים רותחים).

תזכורת: היום הוא יום ראש חודש ניסן, ואמרו רבותינו, "היוצא בימי ניסן ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".

שאלות ותשובות על ההלכה

כיצד מכשירים כיור נירוסטה לפסח? ב' ניסן תש"פ / 27 במרץ 2020

מנקים אותו היטב היטב (בפרט אם אינו הולך בקו ישר עם השיש, כלומר, אם הוא מונח מתחת לשיש, אז יש להקפיד על הניקוי בחלקו העליון הנוגע בשיש) ולאחר מכן לערות עליו מים רותחים מכלי ראשון. כלומר, בשעה שהקומקום חשמלי מבעבע, לשפות מים על כל חלקי הכיור.

האם יש אפשרות להכשיר את הקערה + המקצף של המיקסר לפסח. הקערה היא מנירוסטה ויתכן שלשתי בה בצק לחלות. ואם התשובה היא כן, כיצד ההכשרה, ע"י מים רותחים? כ"ז אדר תשע"ח / 14 במרץ 2018

יש שכתבו שאפשר לנקות את המיקסר היטב היטב, ולפרק את החלקים שיתכן ונכנסו לתוכם פירורים. אבל מאחר ומבחינה מעשית קשה מאד לנקות את המיקסר, כי יש בתוכו הרבה פירורי קמח מאחר ומשתמשים בו בכל השנה, נכון מאד שלא להשתמש במיקסר כזה בפסח ואפילו אם קונים לו חלקים חדשים. וכן פסקו כמה אחרונים, ובתוכם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (הובא באור לציון חלק שלישי). ואם אפשר, יוכלו לקנות מקציף ידני חדש לכבוד פסח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה