הלכה ליום שלישי י"ט אדר ב תשע"ט 26 במרץ 2019

הכשרת הכלים לפסח – ניקוי המקרר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ. כלומר, כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל צורת ההכשר של הכלי היא כדרך השימוש בו.

הכשרת צלחות
צלחות וקערות, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהם ככלי ראשון ממש, כלומר, לא מניחים אותן על גבי האש ממש, אלא יוצקים לתוכן מאכלים חמים, צורת ההכשרה שלהן, היא באותו אופן שהן בלעו, כלומר, יש לערות (לשפוך) עליהן מים רותחים מקומקום חשמלי. ועל ידי כך יהיה מותר להשתמש בהן בפסח.

כלי פורצלן
אולם כל זה נכון לגבי צלחות פלסטיק או מתכת, אבל צלחות חרס, אין שום אפשרות להכשיר אותן לפסח. כי התורה הקדושה העידה על כלי חרס שלעולם אינם פולטים את כל מה שבלוע בהם, שנאמר "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר". והוא הדין לגבי כלי "חרסינה", שאין שום אפשרות להכשירם לפסח. ומעשה היה בשנת התש"ל (1970), בזמן שמרן זצ"ל כיהן במשרת הרב הראשי לתל אביב יפו, ששמע מרן זצ"ל על אולמות ומסעדות שרוצים להכשיר כלי חרסינה לפסח, ושלח אליהם מרן זצ"ל שעל פי ההלכה אין אפשרות להכשיר כלים אלו לפסח, והורה להם לקנות כלים חדשים מיוחדים לפסח ורק אז יקבלו אישור לפתוח את האולמות והמסעדות בפסח. (ילקוט יוסף ח"ג עמוד שצט)

כתב הרדב"ז (ח"ג סימן תא), שכלי פורצלן, דינם ככלי חרס ממש, שאין אפשרות להכשירם. והסכימו על זה גדולי הפוסקים, ובכללם הפרי חדש והגאון רבי אליהו ישראל בספר שני אליהו והגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי. ועוד.

מחבת
מחבת, שמטגנים בה מאכלי חמץ בשמן, נחלקו בו הפוסקים אם דינה כדין סיר שמבשלים בו תבשילים של חמץ שדי לו בהגעלה, או שמא מכיון שאין בה נוזלים כל כך, דינה כדין שיפודים שצריכים ליבון על ידי אש. ומנהג הספרדים הוא שדי למחבת בהגעלה לגבי פסח (ובשאר ימות השנה אם בלעה המחבת טעם איסור ממש, יש להכשירה על ידי ליבון באש ממש). אבל למנהג האשכנזים יש להצריך ליבון באש למחבת.

וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שאף למנהג האשכנזים אין צורך שהמחבת תרתח על ידי אש עד שהיא תאדים, אלא די בליבון קל, שהמחבת תתחמם עד שאם ישימו עליה קש הוא ישרף.

המקרר
המקרר, יש לנקותו היטב היטב, שלא ישאר בו שום פירור חמץ, ולאחר מכן אפשר להשתמש בו לפסח בלי חשש, שהרי הוא לא בלע טעם איסור כלל, כי משתמשים בו תמיד למאכלים צוננים.

שאלות ותשובות על ההלכה

רכשתי סט אוכל חדש לפני יותר משנתיים (מחרסינה עדינה) , השתמשי בו פעמיים חלק מהסט לפני שנתיים לחגי תשרי , מאז הוא ארוז ולא היה בו שימוש כי כבר לא עושה את הראש השנה בבית האם אני יכולה להשתמש בו לפסח - להגעיל אותו או לעשות לו טבילה?? כ"ו אדר ב תשע"ט / 2 באפריל 2019

כלי פורצלן או חרסינה, דינם ככלי חרס, שאין אפשרות להכשיר אותם לפסח. וכלים כאלה שעבר עליהם יותר משנים עשר חודשים שלא השתמשו בהם, כתב הגאון החכם צבי (סימם עו) שמותר להשתמש בהם בפסח. אולם רוב האחרונים חלקו על דבריו וכתבו שלא מועיל יישון לכלי חרס. ורק במקום הפסד גדול, כמו בית מלון וכדומה, יש שהיקלו על ידי כך שיגעילו אותם שלוש פעמים. אולם במקרה שלפנינו נראה שאין להקל בדבר, מאחר ולא מדובר בהפסד מרובה, כי תוכלו להשתמש בכלים אחרים או בכלים חד פעמיים. וה' יזכה אתכם לפרנסה טובה ותוכלו לקנות כלים מיוחדים לפסח.

רציתי לדעת כיצד מכשירים לפסח מיחם של שבת שכמה פעמים במהלך השנה שמתי עליו פיתה כדי שתתחמם? כ"ז אדר תשע"ח / 14 במרץ 2018

צריך להגעיל אותו, והדבר אינו אפשרי מבחינה מעשית.

(תשובת הגאון רבי דניאל גודיס שליט"א).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה