הלכה ליום שני כ"ט תשרי תש"פ 28 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מרת אמי עטרת ראשי

שולמית אביאני בת חסיבה ואברהם ע"ה

שנזדככה ביסורים - שהיום אזכרת 13 חודש שלה רוח השם תניחנה בגן עדן
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

ברכת "שעשה לי נס" – התודה של מרן זצ"ל

בגמרא במסכת ברכות (דף נד עמוד א) אמרו, שכל אדם שנעשה לו נס, בכל פעם כשהוא עובר במקום שנעשה לו נס, עליו לברך: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה". וכן אמרו שם בגמרא, שהיה אדם אחד שהלך בדרום נהר פרת, ובא אריה לטרוף אותו, ונעשה לו נס והוא ניצל מן האריה. לאחר מכן בא לפני רבא וסיפר לו מה שעבר עליו. אמר לו רבא, בכל פעם שתגיע לאותו מקום בדרום נהר פרת, עליך לברך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה".

ומכאן למדנו שכל אדם חייב להודות לה' יתברך על נסיו שבכל יום עמנו. ובפרט על מאורעות יוצאי דופן שעוברים על האדם.

אולם לא על כל נס שנעשה לאדם עליו לברך "שעשה לי נס במקום הזה", אלא על נס "היוצא ממנהג העולם" בלבד. וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן ריח, על פי דברי רבי דוד אבודרהם בשם הרא"ש מלוניל), שאין לברך ברכת שעשה לי נס, אלא על נס היוצא ממנהג העולם. כמו אדם שהלך במדבר והתנפל עליו אריה להרגו, שאז בודאי ההצלה היא ניסית, ועל נס כזה יש לברך בשם ה' "שעשה לי נס במקום הזה".

אבל על דברים אחרים שקוראים לאדם, לדוגמא, מי שנפל אל עבר פסי הרכבת, והספיק לברוח משם כמה שניות לפני שעברה הרכבת, הרי אין זה נס היוצא ממנהגו של עולם, ואין לברך עליו "שעשה לי נס במקום הזה". וכן מי שנקלע למקום שירו שם יריות, והיריות לא פגעו בו, אינו יכול לברך ברכה זו, שהרי אין זה דבר החורג ממנהגו של עולם.

וזו לשון מרן זצ"ל בענין זה: מי שנעשה לו נס היוצא ממנהג העולם, כגון שנפלה עליו תקרה או אבן גדולה, שבדרך הטבע עלול הוא למות, או שנפל תחת גלגלי מכונית, וניצול ממוות, בכל עת שיגיע למקום ההוא יברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה". וכל יוצאי ירכיו, כלומר בניו ובנותיו ונכדיו ונכדותיו, כאשר יגיעו למקום זה, יברכו "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה נס לאבינו במקום הזה". אבל על נס שהוא ממנהג העולם, כגון שבאו עליו גנבים בלילה ובא לידי סכנה, או שירו עליו יריות ולא פגעו בו, אינו מברך "שעשה לי נס".

וברכה זו אפשר לברך רק פעם אחת בשלושים יום.

אולם הדבר ברור, שגם על נס שלא חורג ממנהג העולם, חובה על האדם להודות לה' יתברך על כל הטובות אשר גמלנו, ובחודש אלול שנת התשס"ו (2006), חלה מאד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והוצרך שיעשו לו צינתור קשה מאד, ובכל תפוצות ישראל העתירו אז בתפלה לרפואתו, וכל תלמידיו היו חרדים ממצבו ומתפללים יומם ולילה לרחמי ה'. עד שנעשו נסי נסים, וחזר מרן זצ"ל לאיתנו לגמרי, וכך מתאר זאת מרן זצ"ל בעצמו:

אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו, אהללה שם אלקים בשיר ואגדלנו בתורה, מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי. בחודש אלול תשס"ו הוצרכתי לעבור צינתור קשה, וגם לאחר מכן נהייתי וחליתי כמעט בכל חודש תשרי תשס"ז, יסור יסרני יה ולמוות לא נתנני, ובחסדי ה' יתברך חזרתי מעט לבריאותי, כי ברבים היו עמדי, ובזכות תפלת הרבים שאינה חוזרת ריקם, זכיתי לרחמי ה' יתברך, ולאט לאט אני שב בעזרת ה' יתברך לאיתני. ובפי תפלתו של רבי ישראל נג'ארה, "הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם, נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ, אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹתָָהּ נֹעַם זִיוךָ, אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָהּ שִׂמְחַת עוֹלָם", וזיכני ה' יתברך לכתוב בענין ברכת ההודאה בכל חודש תשרי תשס"ז, הפעם אודה את ה'. (חזון עובדיה ברכות עמוד שלח).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לנו לברך בשם ומלכות על נס שנעשה לבן שלנו (בגיל 3)? ד' כסלו תש"פ / 2 בדצמבר 2019

לא. את הברכה אי אפשר לברך על נס שנעשה לבן. אך יש להודות לה' בדרכים אחרות

ברישא  כב' כתב: "אחת  לשלושים"  מברך, ואילו  בסוף  הובאו  דבריו   של  מרן  שליט"א: בכל עת שעובר שם מברך? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

הכוונה בכל עת שעובר שם, אחת לשלושים יום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה


על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה

קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה