הלכה ליום שני י"ז אב תשפ"א 26 ביולי 2021

ברכת המזון ותפלת העמידה

שאלה: אם באמצע ברכת המזון נכנס לחדר אדם חכם או זקן, האם יש לעמוד? והאם מותר לסמן לילד קטן להיות בשקט באמצע תפלת העמידה?

תשובה: אחד המיוחד מגדולי רבותינו הספרדים לפני כחמישים שנה, היה הגאון הקדוש רבי אפרים הכהן זצ"ל, אביו של הגאון רבי שלום כהן שליט"א. והוא היה גדול המקובלים בישיבת פורת יוסף, וכל המקובלים שיצאו מפורת יוסף היו תלמידיו, כי הוא זכה ללמוד תורה מפי הגאון מרן רבינו יוסף חיים זצ"ל בעל ה"בן איש חי", ולאחר מכן שקד על דלתות התורה בקדושה ובטהרה בעוני נורא ואיום, והרביץ תורה בישראל במשך עשרות בשנים.

וממש בשאלה זו שהועלתה כאן לגבי ברכת המזון, פנה רבי אפרים הכהן אל מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל (בשנת התש"ז, כשהיה מרן זצ"ל בן עשרים ושש שנה), כי בדברי הפוסקים משמע שברכת המזון היא יקרה מאד, ושווה בחומרתה לתפלת העמידה. והרי בתפלת העמידה בודאי שאסור לרמוז שום דבר או לדבר, וכמו ששנינו במסכת ברכות, שבאמצע תפלת העמידה, אפילו אם מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיב לו. ואם כן, כך יש לנהוג גם בברכת המזון.

ומרן זצ"ל השיב לו, שמה שמצאנו לגבי מלך ישראל שאין להשיב לו באמצע התפלה, הכוונה היא בדיבור, כלומר, להשיב לו בדיבור ממש, אבל לנענע לפניו את הראש במקצת, מותר. ובספר שערי תשובה (סימן קד) פסק בפירוש, שרב בית הכנסת, שיודע שהציבור ממתינים לו לחזרת הש"ץ עד שיסיים את תפלתו, והוא מעוניין להאריך בתפלה, מותר לו לרמוז בידו לשליח ציבור שיתחיל בחזרת התפלה, כדי למנוע טרחה לציבור, וכדי למנוע מעצמו הפרעה שיודע שהציבור ממתינים לו. ועוד האריך בזה מרן זצ"ל במשא ומתן בדברי הפוסקים.

גם בנו מורנו הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף (סי' קפג) דן בזה, והעלה למסקנה הלכה למעשה, שאם זקן או תלמיד חכם נכנס לחדר בשעה שמברכים ברכת המזון, יש לעמוד בפניו אפילו באמצע ברכת המזון. והוסיף עוד ראיות לדין זה.

ומן האמור אנו למדים שאם ילד מפריע בבית הכנסת בדיבור וכדומה, מותר לסמן לו להיות בשקט, כדי שלא יפריע לכל המתפללים ולאביו ואמו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה