הלכה ליום רביעי כ"ב שבט תשע"ח 7 בפברואר 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה וכל הישועות עבור

אסתר ג'ורג' בת אליס ונורית קפויה בת אליס

הוקדש על ידי

פלוני

תפלה

כתב הרמב"ם בפירוש המשניות (אבות פ"א מ"ח) שגם בשעה שהאדם נמצא בעיצומה של צרה צרורה, עליו להתחזק, ואסור לו להתייאש מלהתפלל לפני ה' יתברך שיושיע אותו. כי רבים רחמי ה' יתברך, ותשועת ה' כהרף עין.

ויש לדעת, כי לפעמים מן השמים רוצים להיטיב עם האדם, אך הדבר תלוי בתפלתו, שאם יתפלל, יזכה לישועה או להצלחה וכדומה, ואם אינו מתפלל, הטובה כביכול נשארת "בשמים" ולא באה אליו.

מדוע משה נותר "כבד פה"?
וכן מצאנו לגבי אדון הנביאים משה רבנו עליו השלום, שלא היה גדול ממנו, וכאשר צוה עליו ה' יתברך ללכת ולגאול את עם ישראל ממצרים, אמר לה': "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" (שמות, ד), כלומר, משה רבנו טוען לפני ה' יתברך, כי הוא אינו שליח מוצלח לבוא לפני פרעה ולדבר לפני בני ישראל, שהרי הוא "כבד פה וכבד לשון", ולא מתאים שאדם כזה יהיה גואלם של ישראל.

וה' יתברך משיב לו, שאף על פי כן, הוא יעזור לו בשליחותו שיצליח, והוא יגאל את ישראל ממצרים.

ולכאורה הדברים קשים מאד להבנה, שהרי נאמר "כִּי אֵין לַה' מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שמואל א, יד), ואם כן יכול היה ה' יתברך פשוט לרפא את משה רבנו, ולגרום לכך שהוא לא ישאר "כבד פה וכבד לשון". ומדוע נותר משה עם חסרון כזה עד סוף ימיו?

והתשובה לכך, כתב הרמב"ן בפירוש התורה, שאמר ה' למשה, הלא אנכי עושה הכל, ובידי לרפאות אותך, וכעת, כיון שלא התפללת לפני על זה, לך ותצליח בשליחותך בלי שארפא אותך.

כלומר, אפילו דבר זה, שנראה מובן מאד, שאם עשה ה' יתברך כל כך הרבה נסים על ידי משה רבנו, בודאי שהיה מתבקש שירפא את משה ולא ישאר עם חסרון, בכל זאת, היתה חסרה תפלה אחת של משה רבנו כדי שיזכה לרפואה שלימה.

ובדומה לזה מצאנו, שלפני שגאל ה' יתברך את ישראל ממצרים, נאמר "וישמע אלוקים את נאקתם", ופירש האור החיים, שהכוונה היא שהתפלה שהיא מתוך צרה, היא מתקבלת, ולכן נאמר אחר כך "ותעל שועתם אל האלוקים".

ומן האמור נלמד כמה טובות מרובות יוכל כל אדם להשיג בזכות התפלה, שעל כל דבר יפנה לה' יתברך ויבקש בקשותיו, וענין זה יגרום לו גם לחיות חיים של אהבת תורה ויראת שמים, בהיותו כל הזמן קשור עם בוראו, שומע תפלת כל פה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה