תשובה
: במסכת ברכות (דף נח.) שנינו בברייתא העוסקת בברכות הראיה, (שהם ברכות שמברכים על ראיית איזה דבר, כגון ברכת האילנות): הרואה חכם מחכמי ישראל אומר, "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו". וכבר ביארנו (בהלכה שעסקה בברכת הרעמים), כי כל ברכה שאינה בשם ומלכות אינה ברכה, (כלומר, ברכה שלא נזכר בה שם שמים, ה', ואלוהינו מלך העולם, כגון שמברך "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו", אינה נחשבת לברכה), ועל כן גם ברכה זו על ראיית חכם, צריך לברכה בשם ומלכות, כלומר שיברך "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו".
אלא שנחלקו הפוסקים אם יש לברך ברכה זו בזמנינו, כי יש סוברים שלא נתקנה ברכה זו אלא חכמי ישראל שהיו בזמן התלמוד והקרובים לזמנם, שהיתה חכמתם בתורה גדולה הרבה מאד, אבל בזמנינו שבעוונות הרבים נתמעטה החכמה, ואם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, אף על פי שחכמת גדולי הפוסקים בדורותינו עדיין רבה מאד, מכל מקום אין לברך ברכה זו.
והגאון חיי אדם (כלל סג) הוכיח במישור שאין הדבר כן, אלא גם בזמנינו יש לברך ברכה זו, וזאת מכח דברי הטור שהביא את מה שאמרו עוד בגמרא (נח:) "הרואה חכם גדול המופלג בתורה מברך עליו, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם חכם הרזים", והטור הביא גם את דברי הגמרא להלכה, ומוכח שיש לנו שתי ברכות שונות, האחת לחכם גדול ומופלג בתורה, והיא ברכת "חכם הרזים", שיש מקום לומר שאין לנו תלמיד חכם שראוי לברך עליו ברכה זו בדורות הללו, והשנייה לכל תלמיד חכם, והיא ברכת "שחלק שחכמתו ליראיו", שבודאי שייכת גם בתלמידי חכמים שבזמנינו, שזכנו ה' לשתות ממימי תורתם, מקנקנם וכדם.
ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א האריך בעניין זה והוכיח גם כן שהעיקר להלכה שיש לברך ברכת שחלק מחכמתו ליראיו גם בזמנינו, וכדברי מרן השלחן ערוך (שחי לפני כארבע מאות שנה), שהביא נוסח ברכה זו להלכה. וכן פסק הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א בספרו שו"ת שבט הלוי. אלא שהוסיף שאין לברך ברכה זו על כל מי שנחשב לתלמיד חכם, (אף על פי שלעניין דיני כבוד וביזוי תלמידי חכמים בודאי שכל תלמיד חכם הוא בכלל זה,) אלא אך ורק על תלמיד חכם ותיק ומנוסה בחכמתו, חכמת התורה, ולומד בה לשמה, ורצוי לבני דורו. והעיד, שכאשר הגיע הגר"י מרוזין (בעל צפנת פענח) לוינא, בירכו עליו הקהל ברכה זו. ובספר הליכות שלמה, סיפר הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהלך עם הגאון רבי דוד בהר"ן לבקר את הגאון החזון איש, ובירך הגר"ד בהר"ן על החזון איש ברכה זו, והחזון איש לא אמר לו דבר. וכן המנהג כיום אצל רבים, שכאשר רואים פני מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, מברכים עליו ברכה זו. וכן כאשר רואים תלמידי חכמים אחרים מגדולי חכמי הדור, הבקיאים בהוראת הלכה למעשה בכל חלקי התורה, מברכים עליהם ברכת שחלק מחכמתו ליראיו.
ורק לאחרונה, כשישב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א שבעה על בנו, בא לנחמו אחד מגדולי ראשי הישיבות בזמנינו, הוא ראש ישיבת באר יעקב, ובתוך דבריו סיפר, שאביו (הגאון רבי משה שמואל שפירא) היה אוהב נאמן למרן שליט"א, עוד מן הזמן שהיה לומד את הגאון הגרי"ז מבריסק. ולאחר מכן אמר, כי הוא מברך בהכנעה וכפיפות קומה את הברכה, ובירך "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו. ומרן שליט"א לא אמר לו דבר.
וכן בעת שביקר הגאון רבי שריה דיבלצקי שליט"א בבית מרן שליט"א לפני כשנתיים, בירך על מרן שליט"א ברכה זו, ומרן לא אמר לו דבר (אף שקודם לכן ביקר הגאון הנ"ל בבית הגרי"ש אלישיב ז"ל, והלה אמר לו כי לדעתו אין לברך ברכה זו, ובכל זאת הגאון הנ"ל המשיך במנהגו, ובירך כן על מרן שליט"א). מכאן, שיש לברך ברכה זו גם בזמנינו, על גדולי פוסקי הדור, שהשם יתברך יזכינו לראות באורם לאורך ימים.
