הלכה ליום חמישי כ"ד סיון תשע"ט 27 ביוני 2019

המתפלל צריך שיכוין רגליו

שאלה: כשעומדים בתפלת העמידה, האם חייבים להצמיד את הרגליים זו לזו לגמרי, או שדי בכך שהעקבים נוגעים זה בצד זה?

תשובה: במסכת ברכות (דף י:), אמר רבי יוסי בר חנינא בשם רבי אליעזר בן יעקב, המתפלל, צריך שיכוין רגליו, שהרי נאמר על המלאכים (יחזקאל פרק א) "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה", ואנו בתפלה מדברים לפני המלך, ועלינו להדמות כאילו למלאכי השרת.

ומרן הבית יוסף (סימן צה) הביא בשם מהר"י אבוהב, שהטעם שהאדם חייב לכוין את רגליו זו בצד זו בזמן התפלה, הוא לרמז, שאין לנו אפשרות ללכת ולברוח, כי אין אנו יכולים להשיג שום דבר בעולם לולי ה' יתברך שעוזר לנו בכל דבר ודבר.

ובזוהר הקדוש (פרשת פנחס) אמרו, ורגליהם רגל ישרה, אמרו בעלי המשנה, שמי שמתפלל צריך לתקן רגליו בתפלתו כמלאכי השרת, להיות כאחד מן המלאכים, ומשום כן אמרו חכמים "המתפלל צריך לכוין את רגליו", ואמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, אם תראו את אלה בני האדם, שהם מיוחדים בתפלה שלהם שהם עומדים כך, תפתחו להם שערי ההיכל להכנס.

וכתבו תלמידי רבינו יונה, שיש נוהגים להשאיר מעט ריוח למעלה אצל האצבעות (כלומר, הם מצמידים רגליהם רק בצד העקב, ולא בצד האצבעות), ויש למנהג זה טעם, שהרי נאמר לגבי המלאכים "וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל". וכן כתב המאירי לקיים את המנהג.

אולם למעשה כתבו תלמידי רבינו יונה, שאין בטעם זה ממש לקיים את המנהג, שהרי בתלמוד שלנו לא הזכירו אלא שיש לסמוך את הרגליים שיראו כאחד ממש.

ולמעשה, פסק מרן הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף תפלה כרך א עמוד שמו), שלא די בהצמדת העקבים, ויש להצמיד את כפות הרגליים לגמרי, זו בצד זו.

אולם אדם שהוא זקן, או חולה, והצמדת רגליו מפריעה לו בתפלתו, אינו צריך לדקדק בדבר זה, וכן ראינו למרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאף על פי שכל ימיו היה מצמיד רגליו לגמרי זו בצד זו, בכל זאת בימי זקנתו המופלגת, לא היה מדקדק בזה כל כך, ופעמים שלא היה מכוין אלא את העקבים זה בצד זה.

ויש לציין, כי גם בימי חוליו של מרן זצוק"ל, שהיו עצמותיו שבורות, בכל זאת עשה ככל יכולתו לעמוד בתפלת העמידה, ואף שהיה סובל יסורים קשים בשל כך, השתדל בדבר מאד מאד, לקיים מצות רבותינו להיות דומה למלאך ה'. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה עושים אם מתפללים בישיבה? האם יש טעם להצמיד רגליים? י"ז סיון תשע"ה / 4 ביוני 2015

אדם שהוא חולה שאינו יכול לעמוד בתפלת העמידה, ומתפלל כשהוא יושב, או אדם שמחמת סיבה אחרת אינו יכול לעמוד ומתפלל כשהוא יושב, עליו להצמיד רגליו, ולכרוע בתפלה בשעת הכריעות, כדין כל אדם שמתפלל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה


מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה