הלכה ליום שלישי כ' תשרי תשע"ח 10 באוקטובר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רינת בת ריקה

לרפואה שלמה ושלום בית לכל עם ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

שמיני עצרת - חג שמחת תורה

הנה אנו עומדים בחג בסוכות, שהוא החג היחידי שנאמר אודותיו "ושמחת בחגך והיית אך שמח", ולקראתינו עומד יום חג שמחת תורה, שהוא היום השמיני של חג הסוכות, והוא חג בפני עצמו. עם ישראל בכל קהלות הקודש נהגו לשמוח ביום חג שמחת תורה בשירה ובריקודים בבתי כנסיות בהם מתכנסים כל העם, ועלינו להתבונן מהי מהותה של שמחה זו, ומה מיוחד בה על פני השמחה שהיתה לנו כבר בכל ימי החג?

רבותינו למדו אותנו שיש ארבעה סוגים שונים של שמחה בימי החג.

השמחה הראשונה, היא שמחה פשוטה במשך ימי החג, שעליה אמר רבי יהודה בגמרא במסכת פסחים (קט.), אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן, אנשים שמחים עם בשר ויין, ונשים שמחות בבגדי צבעונין. וכן נפסק להלכה בשלחן ערוך, שיש מצוה לשמוח בחג בבשר ויין ובבגדים ותכשיטים כל אחד לפי יכלתו, וכן מצוה לשמח את הילדים, בקליות ואגוזים וממתקים, לשמחם בשמחת החג שהיא מצוה מן התורה.

השמחה השנייה, היא שמחת בית השואבה, שעליה אמרו שכל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו, והיתה שמחה זו נוהגת בבית המקדש, בכלי שיר, כל אחד לפי מה שהוא יודע, והיו שרים שירות ותשבחות. ולא היו עושין את השמחה עמי הארץ, אלא חכמי ישראל בעצמם היו טורחים לשמח את הציבור. וכתב רבינו הגר"א מוילנא שבזמנינו שאין לנו מקדש, עיקר השמחה הזו היא בזמן שנמצאים בבית הכנסת שספר תורה נמצא על התיבה.

השמחה השלישית, היא שמחת יום טוב באחרון שאחרי חג הסכות, שהיתה ביום שמיני עצרת, שבכל ימי הסוכות הקדוש ברוך הוא שמח כביכול עם כל העולם, הואיל והיו מקריבים בבית המקדש קרבנות כנגד כל אומה ואומה, מה שאין כן ביום האחרון של החג, יום שמיני עצרת, אין מקריבין אלא כנגד ישראל בלבד, וה' יתברך שמח בעמו ועמו שמח עימו. ובודאי ששמחה זו יתירה על פני שמחת שאר ימי החג, שכן ביום זה הקדוש ברוך הוא נמצא עמנו ממש, ורק עמנו. אשרי העם שככה לו.

השמחה הרביעית היא השמחה הגדולה מכולן, שמחת התורה. שכן ביום טוב אסור למחוא כף אל כף, מה שאין כן ביום שמחת תורה שעושים אותו ביום שמיני עצרת, התירו רבותינו מחיאת כפיים לכבוד התורה, וגם התירו לרקוד כימי החול, אפילו אם חל יום שמחת תורה בשבת, וכל כך למה, מפני גודל השמחה שצריכה שתהיה לכבוד התורה ביום שמיני עצרת שהוא גם יום שמחת תורה.

בכל ימי החג השם יתברך היה עמנו, אבל גם עם שאר אומות העולם במידה מסויימת. ביום שמיני עצרת השם יתברך נמצא אך ורק עם ישראל, אך אין הוא שרוי בתוכם ממש, רק השכינה הקדושה דבוקה בנו מבחוץ. אך כשנוספה על כך שמחת התורה, שרויה התורה והשכינה ממש בתוך כך אחד ואחד מישראל, כמו שאנו מברכים "וחיי עולם נטע בתוכינו", בתוכינו ממש, בתוך כל אחד מישראל שיש לו חלק בתורה שלו לבדו.

ומזה הטעם ביום שמחת תורה צריכים הכל להיות שמחים בתורה, אף מי שלא זכה כל כך ללמוד תרה, מכל מקום ראוי לו לשמוח הרבה בשמחת התורה, שהרי הוא שמח בתורה שנמצאת בו מטבעו שהוא אחד מישראל, ועליו להתפלל לאלהיו שיזכהו להוציא לפועל את קדושת וכח התורה המצוי בתוכו.

חג שמח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בימי ראש השנה

הדלקת הנרות בערב ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום, קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, כגון מהאש הדולקת בכיריים או בנר נשמה, ותדליק את הנרות......

לקריאת ההלכה

עשרת ימי תשובה

הערה נחוצה: אנשים הסובלים ממחלות כגון סוכרת וכדומה, עליהם לפנות כבר כעת לרופא ירא שמים, ולהתייעץ עם מורה הוראה מומחה, כדי שיראו איך להערך כבר מעתה לקראת יום הכפורים הבא עלינו לטובה, כי פעמים רבות בעזרת הערכות מוקדמת, ניתן יהיה לעבור את יום הכפורים בתענית לחיים טובים ולשלום. עשרת הימים כתב רבינו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

ראש השנה

לסדר ראש השנה, לחץ כאן. בליל ראש השנה נוהגים לאכול מיני מאכלים לסימן טוב. ופרטי הדינים השייכים לזה נתבארו כאן בדיני סדר ראש השנה. רבותינו בגמרא במסכת ראש השנה (טז.) גילו לנו ידיעה יקרת ערך, כי ביום ראש השנה, שהוא היום בו נברא אדם הראשון, השם יתברך יושב ודן את כל יצורי העולם, וכל מאורע כמעט, אש......

לקריאת ההלכה