הלכה ליום שלישי כ' תשרי תשע"ח 10 באוקטובר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רינת בת ריקה

לרפואה שלמה ושלום בית לכל עם ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

שמיני עצרת - חג שמחת תורה

הנה אנו עומדים בחג בסוכות, שהוא החג היחידי שנאמר אודותיו "ושמחת בחגך והיית אך שמח", ולקראתינו עומד יום חג שמחת תורה, שהוא היום השמיני של חג הסוכות, והוא חג בפני עצמו. עם ישראל בכל קהלות הקודש נהגו לשמוח ביום חג שמחת תורה בשירה ובריקודים בבתי כנסיות בהם מתכנסים כל העם, ועלינו להתבונן מהי מהותה של שמחה זו, ומה מיוחד בה על פני השמחה שהיתה לנו כבר בכל ימי החג?

רבותינו למדו אותנו שיש ארבעה סוגים שונים של שמחה בימי החג.

השמחה הראשונה, היא שמחה פשוטה במשך ימי החג, שעליה אמר רבי יהודה בגמרא במסכת פסחים (קט.), אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן, אנשים שמחים עם בשר ויין, ונשים שמחות בבגדי צבעונין. וכן נפסק להלכה בשלחן ערוך, שיש מצוה לשמוח בחג בבשר ויין ובבגדים ותכשיטים כל אחד לפי יכלתו, וכן מצוה לשמח את הילדים, בקליות ואגוזים וממתקים, לשמחם בשמחת החג שהיא מצוה מן התורה.

השמחה השנייה, היא שמחת בית השואבה, שעליה אמרו שכל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו, והיתה שמחה זו נוהגת בבית המקדש, בכלי שיר, כל אחד לפי מה שהוא יודע, והיו שרים שירות ותשבחות. ולא היו עושין את השמחה עמי הארץ, אלא חכמי ישראל בעצמם היו טורחים לשמח את הציבור. וכתב רבינו הגר"א מוילנא שבזמנינו שאין לנו מקדש, עיקר השמחה הזו היא בזמן שנמצאים בבית הכנסת שספר תורה נמצא על התיבה.

השמחה השלישית, היא שמחת יום טוב באחרון שאחרי חג הסכות, שהיתה ביום שמיני עצרת, שבכל ימי הסוכות הקדוש ברוך הוא שמח כביכול עם כל העולם, הואיל והיו מקריבים בבית המקדש קרבנות כנגד כל אומה ואומה, מה שאין כן ביום האחרון של החג, יום שמיני עצרת, אין מקריבין אלא כנגד ישראל בלבד, וה' יתברך שמח בעמו ועמו שמח עימו. ובודאי ששמחה זו יתירה על פני שמחת שאר ימי החג, שכן ביום זה הקדוש ברוך הוא נמצא עמנו ממש, ורק עמנו. אשרי העם שככה לו.

השמחה הרביעית היא השמחה הגדולה מכולן, שמחת התורה. שכן ביום טוב אסור למחוא כף אל כף, מה שאין כן ביום שמחת תורה שעושים אותו ביום שמיני עצרת, התירו רבותינו מחיאת כפיים לכבוד התורה, וגם התירו לרקוד כימי החול, אפילו אם חל יום שמחת תורה בשבת, וכל כך למה, מפני גודל השמחה שצריכה שתהיה לכבוד התורה ביום שמיני עצרת שהוא גם יום שמחת תורה.

בכל ימי החג השם יתברך היה עמנו, אבל גם עם שאר אומות העולם במידה מסויימת. ביום שמיני עצרת השם יתברך נמצא אך ורק עם ישראל, אך אין הוא שרוי בתוכם ממש, רק השכינה הקדושה דבוקה בנו מבחוץ. אך כשנוספה על כך שמחת התורה, שרויה התורה והשכינה ממש בתוך כך אחד ואחד מישראל, כמו שאנו מברכים "וחיי עולם נטע בתוכינו", בתוכינו ממש, בתוך כל אחד מישראל שיש לו חלק בתורה שלו לבדו.

ומזה הטעם ביום שמחת תורה צריכים הכל להיות שמחים בתורה, אף מי שלא זכה כל כך ללמוד תרה, מכל מקום ראוי לו לשמוח הרבה בשמחת התורה, שהרי הוא שמח בתורה שנמצאת בו מטבעו שהוא אחד מישראל, ועליו להתפלל לאלהיו שיזכהו להוציא לפועל את קדושת וכח התורה המצוי בתוכו.

חג שמח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה