הלכה ליום שני י"ט תשרי תשע"ח 9 באוקטובר 2017

חג סוכות - ושמחת בחגך

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בית הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

במצווה מיוחדת נצטוינו בחג הסוכות, הלא היא מצוות השמחה, וכפי שנאמר בתורה, "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים". (ויקרא כ"ג מ'). וכן נאמר עוד: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וכו', וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים ט"ז י"ד ט"ו).

וכתב רבינו הרמב"ם (הלכות לולב פ"ח י"ב-ט"ו) "אף על פי שכל המועדות מצווה לשמוח בהן בחג הסוכות היתה במקדש יום שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים וכו'.

והיאך הייתה שמחה זו? החליל מכה, ומנגנים בכינור ובנבל ובמצלתיים, וכל אחד ואחד בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו, ומי שיודע לשיר בפה, שר בפה, ורוקדים ומפזזים ומכרכרים כל אחד ואחד כפי שיודע ואומרים דברי שירות ותשבחות.

מצוה להרבות בשמחה זו, ולא היו עושים אותה עמי הארץ וכל מי שירצה, אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו רוקדים ומנגנים ושמחים במקדש בימי חג הסוכות.

השמחה שישמח אדם בעשיית מצווה זו עבודה גדולה היא וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו, שנאמר, "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב". עד כאן לשון הרמב"ם.

רואים אנו מדברי הרמב"ם, את חובת השמחה בחג הסוכות שמחה שהקיפה גם את גדולי וחכמי הדור. ומנגד, את עונשו של המונע עצמו משמחה זו.

ונשאלת השאלה היאך ניתן לצוות אדם לשמוח? הרי השמחה היא דבר שקשור לרגש הפנימי של האדם, פעמים שטוב לו והוא יכול לשמוח, פעמים שלא טוב לו ואינו יכול לשמוח, שהרי אין הדבר דומה למצוות מעשיות כגון סוכה, תפילין, מזוזה וכדומה, שאינן נתונות לרגש של האדם אלא רק לבצוע מעשי של המצווה?

כדי להבין זאת נקדים את דברי הגמרא במכת מכות ( דף י' ע"א), אמר רבי יהושע בן לוי, נאמר בתהילים (קכ"ב) "שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך", והלא בית ה' טרם נבנה בימי דוד! ואם כן על מה שמח דוד? אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, שמעתי בני אדם שהיו אומרים, מתי ימות זקן זה (דוד המלך) ויבוא שלמה בנו ויבנה בית המקדש ונעלה לרגל, ושמחתי. דהיינו, דוד שומע שמצפים למותו, אמנם מתוך כוונה טובה, לעלות לבית המקדש, אך הוא אינו כועס, אלא שמח, כיון שהוא רואה את הצד החיובי שבדבר שרצונם לעלות להר ה', וכוונתם לשם שמים, לכן אין הוא נפגע מכך, אלא אדרבה שמח ועוד מנציח זאת בפרק תהילים לדורות.

וכן ראינו בתהילים (פרק ד'), דוד המלך אומר, "נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו", והסביר רש"י, אני (דוד המלך), איני מקנא באויבי, אף שאני רואה שדגנם ותירושם רבו, אלא אני אף שמח בזה, כי בטוח אני, אם למכעיסיו (של הקדוש ברוך הוא) כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה.

גם ברגעים בהם דוד המלך שומע שמצפים למותו, או שרואה את אויביו מצליחים ומתעשרים, הוא אינו נכנס לעצבות, אלא נותר שמח, כיון שרואה זאת מזווית חיובית. שהם עושים זאת לשם שמים, או לומד מכך שקל וחומר שגם הוא צפוי לרוב טובה.

בדרך כלל, אדם עלול להיות עצוב מחמת קנאה או כעס על מצבו לעומת אחרים, אם זו בעיה רפואית או כלכלית, או מעמד אישי, ואז טוען הוא, "איני יכול לשמוח!".

אך אם נלמד מדוד המלך, שגם בהיותו במצב בו הוא אמור להיות עצוב, רואה הוא את מצבו בזווית חיובית ואומר "שמחתי" או "נתת שמחה בליבי", שמחה שבאה מתוך אמונה שזהו רצון ה', ומצב זה הינו אך מצב זמני חולף, ומצפה ומתפלל לזמנים טובים יותר, או מתוך התבוננות בשאר חסדי ה' עליו, הרי שיש לאדם להיות בשמחה תמיד להודות לה' על כל נשימה ונשימה במשך כל השנה, קל וחומר בחג הסוכות שישנה מצווה מפורשת לשמוח, עליו להוציא ממנו כל רגש של עצבות, להתגבר על רגשות שליליים של קנאה או כעס, להתבונן בשאר חסדי ה' עליו, להוציא ממנו את הרגשות המונעים ממנו את השמחה האמתית, ולקיים את מצוות ושמחת בחגיך הלכה למעשה.

 

חג שמח לכל בית ישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה