הלכה ליום רביעי כ"ט אלול תשע"ז 20 בספטמבר 2017

יום ראש השנה, הוא יום הדין או יום חג?

מאמר מיוחד מאת הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, תלמיד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, עבור "הלכה יומית"

ראש השנה - יום הדין או יום חג?
בתפילת מוסף של ראש השנה אנו אומרים: "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם, אם כבנים - רחמנו כרחם אב על הבנים, אם כעבדים - עינינו לך תלויות, עד שתחוננו ותוציא לאור משפטינו קדוש".

ובהמשך התפלה: "על המדינות בו יאמר, איזו לחרב איזו לשלום, איזו לרעב איזו לשבע, ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמוות, מי לא נפקד כהיום הזה!". הרי לנו, שראש השנה הינו יום הדין הנורא, שבו נקבעים חייו ומותו של האדם, וכן גורלן של מדינות שלימות, למלחמה או לשלום, לרעב או לשבע.

טבעו של עולם, ביום שיש לאדם משפט החורץ את גורלו לעתיד, הוא מצוי באימה ופחד, בחרדה גדולה, ואכן, בעקבות זאת גם אנו לא אומרים הלל בראש השנה.

מנגד, אנו רואים בדברי רבותינו הפוסקים, מבט שונה על ראש השנה.

בשלחן ערוך (סימן תקצז סעיף א), פסק מרן בזו הלשון: "אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענים בראש השנה". והסביר המשנה ברורה, שאף שהוא יום הדין, מכל מקום המצוה של "ושמחת בחגך", שייכת גם ביום ראש השנה, שאף הוא בכלל "חג", וכדברי הפסוק בתהלים, "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו". וכן בספר נחמיה (פרק ח) נאמר: "אכלו משמנים ושתו ממתקים כי קדוש היום לאדונינו, ואל תעצבו, כי חדות ה' היא מעוזכם".

אם כן מתחזקת השאלה: יום ראש השנה, הוא יום הדין או יום חג?

כדי להסביר זאת, עלינו להקדים את דברי הטור (אורח חיים סימן תקפא) שכתב בזו הלשון:

אמר רבי סימון, כתוב "כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו כה' אלוהינו בכל קוראינו אליו" (דברים ד' ז'). רבי חנינא ורבי יהושע אומרים, איזו אומה כאומה זו (עם ישראל), שיודעת אופייה של אלוהיה מנהגיו ודיניו, שמנהגו של עולם, אדם שיש לו משפט, לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ולא גוזז ציפורניו, לפי שאינו יודע איך יצא גזר דינו, אבל עם ישראל אינם כן, אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחים זקנם וגוזזים ציפורניהם ואוכלים ושותים ושמחים בראש השנה, לפי שיודעים שהקדוש ברוך הוא יעשה להם נס. לפיכך נוהגים להסתפר ולכבס ערב ראש השנה ולהרבות מנות בראש השנה ואין מזכירים חטא ועוון בתפילת ראש השנה.

פירושם של דברים, אדם שיש לו דין אצל שופט בשר ודם, נמצא בדאגה גדולה, שהרי אינו יודע מה יהיה גזר דינו, והדברים אינם תלויים בו, מניין ידע אם יתקבלו טענותיו? האם העדים שיביא יהיו אמינים מספיק כדי לשכנע את השופט בצדקתו? מה יחליט השופט בסופו של דבר??

אבל בבית דינו של הדיין הגדול הקדוש ברוך הוא אין הדבר כן, אלא הכול תלוי באדם עצמו והכל בידו של הנידון לשנות ברגע אחד את גזר דינו ממוות - לחיים, מרעב - לשבע. מחולי - לחיים טובים. וזאת על ידי הכלל הידוע: "ותשובה, ותפילה, וצדקה, מעבירים את רוע הגזירה". ובאמצעות עיקרי התפילה של ראש השנה, שהם "מלכויות" – שנמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו, "זיכרונות", - שיעלה זיכרוננו לפניו לטובה, "שופרות" - שמיעת קול שופר, וכדברי הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג' ה"ד) אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב היא יש בו רמז, כלומר, "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו מעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם".

עיקרם של דברים, כל נידון שיש בידו את המתכון וההדרכה מהשופט עצמו היאך לזכות בדין, אומנם יש בו יראה ופחד ביום הדין, כי סוף סוף עומד הוא למשפט, אך בתוך לבו הוא שמח, כיון שיודע שיש בידו הדרכה מהשופט עצמו כיצד לזכות בדין, והכל תלוי בו, ואם יעשה כן מובטח לו שיצא זכאי.

כך עם ישראל בראש השנה, יראים הם מן הדין, אך שמחים, כיון שיודעים את הדרך היאך לזכות בדין אם רק יעשו את הנדרש מהם. הוא אשר אומר דוד המלך בתהילים (פרק ב פסוק יא) "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה", גם גילה וגם רעדה, בראש השנה אין דברים אלו סותרים אחד את השני, אם רק נזכור כי תשובה תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.

"ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות ניזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך ישראל לחיים טובים ולשלום".

שנה טובה ומבורכת!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה


סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

דין דם הנמצא בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, דין עוף יש לו, שדמו אסור באכילה מן התורה, ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות. אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה' שאין בו כוח להציל, ל......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה