הלכה ליום רביעי כ"ט אלול תשע"ז 20 בספטמבר 2017

יום ראש השנה, הוא יום הדין או יום חג?

מאמר מיוחד מאת הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, תלמיד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, עבור "הלכה יומית"

ראש השנה - יום הדין או יום חג?
בתפילת מוסף של ראש השנה אנו אומרים: "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם, אם כבנים - רחמנו כרחם אב על הבנים, אם כעבדים - עינינו לך תלויות, עד שתחוננו ותוציא לאור משפטינו קדוש".

ובהמשך התפלה: "על המדינות בו יאמר, איזו לחרב איזו לשלום, איזו לרעב איזו לשבע, ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמוות, מי לא נפקד כהיום הזה!". הרי לנו, שראש השנה הינו יום הדין הנורא, שבו נקבעים חייו ומותו של האדם, וכן גורלן של מדינות שלימות, למלחמה או לשלום, לרעב או לשבע.

טבעו של עולם, ביום שיש לאדם משפט החורץ את גורלו לעתיד, הוא מצוי באימה ופחד, בחרדה גדולה, ואכן, בעקבות זאת גם אנו לא אומרים הלל בראש השנה.

מנגד, אנו רואים בדברי רבותינו הפוסקים, מבט שונה על ראש השנה.

בשלחן ערוך (סימן תקצז סעיף א), פסק מרן בזו הלשון: "אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענים בראש השנה". והסביר המשנה ברורה, שאף שהוא יום הדין, מכל מקום המצוה של "ושמחת בחגך", שייכת גם ביום ראש השנה, שאף הוא בכלל "חג", וכדברי הפסוק בתהלים, "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו". וכן בספר נחמיה (פרק ח) נאמר: "אכלו משמנים ושתו ממתקים כי קדוש היום לאדונינו, ואל תעצבו, כי חדות ה' היא מעוזכם".

אם כן מתחזקת השאלה: יום ראש השנה, הוא יום הדין או יום חג?

כדי להסביר זאת, עלינו להקדים את דברי הטור (אורח חיים סימן תקפא) שכתב בזו הלשון:

אמר רבי סימון, כתוב "כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו כה' אלוהינו בכל קוראינו אליו" (דברים ד' ז'). רבי חנינא ורבי יהושע אומרים, איזו אומה כאומה זו (עם ישראל), שיודעת אופייה של אלוהיה מנהגיו ודיניו, שמנהגו של עולם, אדם שיש לו משפט, לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ולא גוזז ציפורניו, לפי שאינו יודע איך יצא גזר דינו, אבל עם ישראל אינם כן, אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחים זקנם וגוזזים ציפורניהם ואוכלים ושותים ושמחים בראש השנה, לפי שיודעים שהקדוש ברוך הוא יעשה להם נס. לפיכך נוהגים להסתפר ולכבס ערב ראש השנה ולהרבות מנות בראש השנה ואין מזכירים חטא ועוון בתפילת ראש השנה.

פירושם של דברים, אדם שיש לו דין אצל שופט בשר ודם, נמצא בדאגה גדולה, שהרי אינו יודע מה יהיה גזר דינו, והדברים אינם תלויים בו, מניין ידע אם יתקבלו טענותיו? האם העדים שיביא יהיו אמינים מספיק כדי לשכנע את השופט בצדקתו? מה יחליט השופט בסופו של דבר??

אבל בבית דינו של הדיין הגדול הקדוש ברוך הוא אין הדבר כן, אלא הכול תלוי באדם עצמו והכל בידו של הנידון לשנות ברגע אחד את גזר דינו ממוות - לחיים, מרעב - לשבע. מחולי - לחיים טובים. וזאת על ידי הכלל הידוע: "ותשובה, ותפילה, וצדקה, מעבירים את רוע הגזירה". ובאמצעות עיקרי התפילה של ראש השנה, שהם "מלכויות" – שנמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו, "זיכרונות", - שיעלה זיכרוננו לפניו לטובה, "שופרות" - שמיעת קול שופר, וכדברי הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג' ה"ד) אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב היא יש בו רמז, כלומר, "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו מעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם".

עיקרם של דברים, כל נידון שיש בידו את המתכון וההדרכה מהשופט עצמו היאך לזכות בדין, אומנם יש בו יראה ופחד ביום הדין, כי סוף סוף עומד הוא למשפט, אך בתוך לבו הוא שמח, כיון שיודע שיש בידו הדרכה מהשופט עצמו כיצד לזכות בדין, והכל תלוי בו, ואם יעשה כן מובטח לו שיצא זכאי.

כך עם ישראל בראש השנה, יראים הם מן הדין, אך שמחים, כיון שיודעים את הדרך היאך לזכות בדין אם רק יעשו את הנדרש מהם. הוא אשר אומר דוד המלך בתהילים (פרק ב פסוק יא) "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה", גם גילה וגם רעדה, בראש השנה אין דברים אלו סותרים אחד את השני, אם רק נזכור כי תשובה תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.

"ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות ניזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך ישראל לחיים טובים ולשלום".

שנה טובה ומבורכת!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בימי ראש השנה

הדלקת הנרות בערב ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום, קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, כגון מהאש הדולקת בכיריים או בנר נשמה, ותדליק את הנרות......

לקריאת ההלכה

עשרת ימי תשובה

הערה נחוצה: אנשים הסובלים ממחלות כגון סוכרת וכדומה, עליהם לפנות כבר כעת לרופא ירא שמים, ולהתייעץ עם מורה הוראה מומחה, כדי שיראו איך להערך כבר מעתה לקראת יום הכפורים הבא עלינו לטובה, כי פעמים רבות בעזרת הערכות מוקדמת, ניתן יהיה לעבור את יום הכפורים בתענית לחיים טובים ולשלום. עשרת הימים כתב רבינו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

ראש השנה

לסדר ראש השנה, לחץ כאן. בליל ראש השנה נוהגים לאכול מיני מאכלים לסימן טוב. ופרטי הדינים השייכים לזה נתבארו כאן בדיני סדר ראש השנה. רבותינו בגמרא במסכת ראש השנה (טז.) גילו לנו ידיעה יקרת ערך, כי ביום ראש השנה, שהוא היום בו נברא אדם הראשון, השם יתברך יושב ודן את כל יצורי העולם, וכל מאורע כמעט, אש......

לקריאת ההלכה