הלכה ליום ראשון כ"א אב תשע"ז 13 באוגוסט 2017

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתה של הרבנית הדגולה אשת חיל עטרת בעלה

מרת מרגלית בת זכיה ע"ה

אשת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

לב טוב

שאלה: יש אנשים שאינם שומרי תורה, אבל הם אנשים טובים, האם יש ערך לטוב הלב שלהם כשאינם שומרי תורה?

תשובה: כוונת השאלה, שהרי נצטווינו בהרבה מצוות מן התורה ומדברי רבותינו. וישנם אנשים שלבם השיאם לעשות מעשים טובים, אך אינם עושים כן מחמת מה שנצטוינו בתורה הקדושה להתנהג בצורה יפה, אלא מחמת עצמם, שהם מוצאים לנכון להתנהג באמת וביושר ובמדת החסד וכיוצא בזה. והשאלה היא האם יש להם שכר טוב על כך, או לא.

ורבינו הרמב"ם (בפרק ח' מהלכות מלכים), כתב לגבי הגויים, שעליהם לקיים שבע מצוות שנצטוו בהם כל הגויים מן התורה. וסיים בזו הלשון: "כל המקבל שבע מצות, ונזהר לעשותן, הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם". עד כאן.

ומבואר לכאורה מדברי הרמב"ם שאין ערך בכלל למעשים טובים שעושים בני אדם, כאשר אינם עושים כן מחמת ציווי ה' יתברך.

ובפרט יש לשים לב לכך, שמצאנו אצל אומות העולם, שכאשר הלכו על פי דרכי המוסר המוסכם בין בני האדם, ולא על פי המוסר האלוהי שנמסר לנו בתורה, הרי אומות מתורבתות ובנות חסד, נעשו לאכזריות שבאומות, כמו הגרמנים הארורים, שלאחר מאות שנים של תרבות, פשעו באופן מחריד, בהתעללות אכזרית בבני עמינו במשך כמה שנים. וכן הצרפתים, שמפורסמים בנימוסיהם, נהגו ברשעות מול עם ישראל, כאשר גירשו אותם כמה פעמים באכזריות מבתיהם והגלו אותם למקומות אחרים, ורצחו וטבחו והמיתו המונים על ידי עלילות הדם. וכן הדבר ידוע בשאר האומות, שלפעמים מתנהגים בחסד ובמשפט, אך עושים כן על פי המוסר ההסכמי, שמוסכם בין בני האדם שכן נכון לנהוג. ולבסוף מתנהגים ברשעות ואכזריות זה עם זה. לא כן בני ישראל קדושים, שהולכים תמיד על פי המוסר התורתי האמיתי, וממנו לא נטו ימין ושמאל, ונותרו לעולם רחמנים בני רחמנים.

אולם באמת שיש להבחין בכך, שישנם אנשים רבים, שאינם מדקדקים בשמירת המצוות, אבל יש אמונה בלבם, ומחמת כן הם משתדלים להתנהג ביושר, כי הם יודעים שה' יתברך חפץ בכך שבני האדם יתנהגו בטובה, ועל דבר זה בודאי שיש להם שכר טוב, וכמו המון עם מבני ישראל שלא זכו להתחנך על ברכי התורה, אבל הם משתדלים להיות אנשים טובים, ויודעים ממציאות ה', ובודאי על דבר זה יש להם שכר טוב. וכמו שנאמר, "הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם".

וגדולה מזו כתב רבינו הרמב"ן (בשער הגמול, עמוד רצ), שיש אדם שהוא כופר בה', ובכל זאת מאריכים ימיו והוא נהנה מהעולם הזה. והקשה הרמב"ן, שהרי אדם שהוא כופר, אינו ראוי לשום שכר בעולם, ואם כן מדוע הוא נהנה בעולם הזה? וכתב הרמב"ן, "זו אינה קושיא, שיש בדרכיו של בעל הרחמים לרחם על מי שעושה טובה ומעשה הגון בעולם הזה אפילו אם עשאו לשם עבודה זרה, ברוך שופט הצדק שעשה הכל ברחמיו".

כלומר, רצון הקדוש ברוך הוא בעולמו, שיהיו בני האדם מתנהגים בטובה זה עם זה, ולכן, אם נוהג אדם בצורה טובה עם הבריות, והוא טוב ומטיב לאחרים, הרי שהקדוש ברוך הוא משלם לו שכר טוב על אותו מעשה, אף על פי שאותו אדם לא עושה את מעשיו לשם שמים.

ומכאן נלמד, כמה חובה קדושה עלינו, ובצורה מיוחדת על אותם שהולכים בדרכי התורה תמיד, להיות טובים ומטיבים לאחרים, כי אין חפץ לה' שיהיו בני האדם רעים זה עם זה, אלא חפצו ורצונו שנתנהג במדת החסד והטובה זה עם זה, ואם נעשה כן לשם שמים, בבחינת "דרך ארץ קדמה לתורה", מפני שזהו רצון ה', ועוד נוסיף על כך תורה ומצוות ומעשים טובים, בודאי שבשכר זאת נזכה למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה