הלכה ליום ראשון כ"א אב תשע"ז 13 באוגוסט 2017

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתה של הרבנית הדגולה אשת חיל עטרת בעלה

מרת מרגלית בת זכיה ע"ה

אשת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

לב טוב

שאלה: יש אנשים שאינם שומרי תורה, אבל הם אנשים טובים, האם יש ערך לטוב הלב שלהם כשאינם שומרי תורה?

תשובה: כוונת השאלה, שהרי נצטווינו בהרבה מצוות מן התורה ומדברי רבותינו. וישנם אנשים שלבם השיאם לעשות מעשים טובים, אך אינם עושים כן מחמת מה שנצטוינו בתורה הקדושה להתנהג בצורה יפה, אלא מחמת עצמם, שהם מוצאים לנכון להתנהג באמת וביושר ובמדת החסד וכיוצא בזה. והשאלה היא האם יש להם שכר טוב על כך, או לא.

ורבינו הרמב"ם (בפרק ח' מהלכות מלכים), כתב לגבי הגויים, שעליהם לקיים שבע מצוות שנצטוו בהם כל הגויים מן התורה. וסיים בזו הלשון: "כל המקבל שבע מצות, ונזהר לעשותן, הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם". עד כאן.

ומבואר לכאורה מדברי הרמב"ם שאין ערך בכלל למעשים טובים שעושים בני אדם, כאשר אינם עושים כן מחמת ציווי ה' יתברך.

ובפרט יש לשים לב לכך, שמצאנו אצל אומות העולם, שכאשר הלכו על פי דרכי המוסר המוסכם בין בני האדם, ולא על פי המוסר האלוהי שנמסר לנו בתורה, הרי אומות מתורבתות ובנות חסד, נעשו לאכזריות שבאומות, כמו הגרמנים הארורים, שלאחר מאות שנים של תרבות, פשעו באופן מחריד, בהתעללות אכזרית בבני עמינו במשך כמה שנים. וכן הצרפתים, שמפורסמים בנימוסיהם, נהגו ברשעות מול עם ישראל, כאשר גירשו אותם כמה פעמים באכזריות מבתיהם והגלו אותם למקומות אחרים, ורצחו וטבחו והמיתו המונים על ידי עלילות הדם. וכן הדבר ידוע בשאר האומות, שלפעמים מתנהגים בחסד ובמשפט, אך עושים כן על פי המוסר ההסכמי, שמוסכם בין בני האדם שכן נכון לנהוג. ולבסוף מתנהגים ברשעות ואכזריות זה עם זה. לא כן בני ישראל קדושים, שהולכים תמיד על פי המוסר התורתי האמיתי, וממנו לא נטו ימין ושמאל, ונותרו לעולם רחמנים בני רחמנים.

אולם באמת שיש להבחין בכך, שישנם אנשים רבים, שאינם מדקדקים בשמירת המצוות, אבל יש אמונה בלבם, ומחמת כן הם משתדלים להתנהג ביושר, כי הם יודעים שה' יתברך חפץ בכך שבני האדם יתנהגו בטובה, ועל דבר זה בודאי שיש להם שכר טוב, וכמו המון עם מבני ישראל שלא זכו להתחנך על ברכי התורה, אבל הם משתדלים להיות אנשים טובים, ויודעים ממציאות ה', ובודאי על דבר זה יש להם שכר טוב. וכמו שנאמר, "הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם".

וגדולה מזו כתב רבינו הרמב"ן (בשער הגמול, עמוד רצ), שיש אדם שהוא כופר בה', ובכל זאת מאריכים ימיו והוא נהנה מהעולם הזה. והקשה הרמב"ן, שהרי אדם שהוא כופר, אינו ראוי לשום שכר בעולם, ואם כן מדוע הוא נהנה בעולם הזה? וכתב הרמב"ן, "זו אינה קושיא, שיש בדרכיו של בעל הרחמים לרחם על מי שעושה טובה ומעשה הגון בעולם הזה אפילו אם עשאו לשם עבודה זרה, ברוך שופט הצדק שעשה הכל ברחמיו".

כלומר, רצון הקדוש ברוך הוא בעולמו, שיהיו בני האדם מתנהגים בטובה זה עם זה, ולכן, אם נוהג אדם בצורה טובה עם הבריות, והוא טוב ומטיב לאחרים, הרי שהקדוש ברוך הוא משלם לו שכר טוב על אותו מעשה, אף על פי שאותו אדם לא עושה את מעשיו לשם שמים.

ומכאן נלמד, כמה חובה קדושה עלינו, ובצורה מיוחדת על אותם שהולכים בדרכי התורה תמיד, להיות טובים ומטיבים לאחרים, כי אין חפץ לה' שיהיו בני האדם רעים זה עם זה, אלא חפצו ורצונו שנתנהג במדת החסד והטובה זה עם זה, ואם נעשה כן לשם שמים, בבחינת "דרך ארץ קדמה לתורה", מפני שזהו רצון ה', ועוד נוסיף על כך תורה ומצוות ומעשים טובים, בודאי שבשכר זאת נזכה למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה