הלכה ליום ראשון כ"א אב תשע"ז 13 באוגוסט 2017

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתה של הרבנית הדגולה אשת חיל עטרת בעלה

מרת מרגלית בת זכיה ע"ה

אשת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

לב טוב

שאלה: יש אנשים שאינם שומרי תורה, אבל הם אנשים טובים, האם יש ערך לטוב הלב שלהם כשאינם שומרי תורה?

תשובה: כוונת השאלה, שהרי נצטווינו בהרבה מצוות מן התורה ומדברי רבותינו. וישנם אנשים שלבם השיאם לעשות מעשים טובים, אך אינם עושים כן מחמת מה שנצטוינו בתורה הקדושה להתנהג בצורה יפה, אלא מחמת עצמם, שהם מוצאים לנכון להתנהג באמת וביושר ובמדת החסד וכיוצא בזה. והשאלה היא האם יש להם שכר טוב על כך, או לא.

ורבינו הרמב"ם (בפרק ח' מהלכות מלכים), כתב לגבי הגויים, שעליהם לקיים שבע מצוות שנצטוו בהם כל הגויים מן התורה. וסיים בזו הלשון: "כל המקבל שבע מצות, ונזהר לעשותן, הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם". עד כאן.

ומבואר לכאורה מדברי הרמב"ם שאין ערך בכלל למעשים טובים שעושים בני אדם, כאשר אינם עושים כן מחמת ציווי ה' יתברך.

ובפרט יש לשים לב לכך, שמצאנו אצל אומות העולם, שכאשר הלכו על פי דרכי המוסר המוסכם בין בני האדם, ולא על פי המוסר האלוהי שנמסר לנו בתורה, הרי אומות מתורבתות ובנות חסד, נעשו לאכזריות שבאומות, כמו הגרמנים הארורים, שלאחר מאות שנים של תרבות, פשעו באופן מחריד, בהתעללות אכזרית בבני עמינו במשך כמה שנים. וכן הצרפתים, שמפורסמים בנימוסיהם, נהגו ברשעות מול עם ישראל, כאשר גירשו אותם כמה פעמים באכזריות מבתיהם והגלו אותם למקומות אחרים, ורצחו וטבחו והמיתו המונים על ידי עלילות הדם. וכן הדבר ידוע בשאר האומות, שלפעמים מתנהגים בחסד ובמשפט, אך עושים כן על פי המוסר ההסכמי, שמוסכם בין בני האדם שכן נכון לנהוג. ולבסוף מתנהגים ברשעות ואכזריות זה עם זה. לא כן בני ישראל קדושים, שהולכים תמיד על פי המוסר התורתי האמיתי, וממנו לא נטו ימין ושמאל, ונותרו לעולם רחמנים בני רחמנים.

אולם באמת שיש להבחין בכך, שישנם אנשים רבים, שאינם מדקדקים בשמירת המצוות, אבל יש אמונה בלבם, ומחמת כן הם משתדלים להתנהג ביושר, כי הם יודעים שה' יתברך חפץ בכך שבני האדם יתנהגו בטובה, ועל דבר זה בודאי שיש להם שכר טוב, וכמו המון עם מבני ישראל שלא זכו להתחנך על ברכי התורה, אבל הם משתדלים להיות אנשים טובים, ויודעים ממציאות ה', ובודאי על דבר זה יש להם שכר טוב. וכמו שנאמר, "הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם".

וגדולה מזו כתב רבינו הרמב"ן (בשער הגמול, עמוד רצ), שיש אדם שהוא כופר בה', ובכל זאת מאריכים ימיו והוא נהנה מהעולם הזה. והקשה הרמב"ן, שהרי אדם שהוא כופר, אינו ראוי לשום שכר בעולם, ואם כן מדוע הוא נהנה בעולם הזה? וכתב הרמב"ן, "זו אינה קושיא, שיש בדרכיו של בעל הרחמים לרחם על מי שעושה טובה ומעשה הגון בעולם הזה אפילו אם עשאו לשם עבודה זרה, ברוך שופט הצדק שעשה הכל ברחמיו".

כלומר, רצון הקדוש ברוך הוא בעולמו, שיהיו בני האדם מתנהגים בטובה זה עם זה, ולכן, אם נוהג אדם בצורה טובה עם הבריות, והוא טוב ומטיב לאחרים, הרי שהקדוש ברוך הוא משלם לו שכר טוב על אותו מעשה, אף על פי שאותו אדם לא עושה את מעשיו לשם שמים.

ומכאן נלמד, כמה חובה קדושה עלינו, ובצורה מיוחדת על אותם שהולכים בדרכי התורה תמיד, להיות טובים ומטיבים לאחרים, כי אין חפץ לה' שיהיו בני האדם רעים זה עם זה, אלא חפצו ורצונו שנתנהג במדת החסד והטובה זה עם זה, ואם נעשה כן לשם שמים, בבחינת "דרך ארץ קדמה לתורה", מפני שזהו רצון ה', ועוד נוסיף על כך תורה ומצוות ומעשים טובים, בודאי שבשכר זאת נזכה למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה


סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

דין דם הנמצא בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, דין עוף יש לו, שדמו אסור באכילה מן התורה, ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות. אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה' שאין בו כוח להציל, ל......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה