הלכה ליום רביעי י"ז אב תשע"ז 9 באוגוסט 2017

קניות לכבוד שבת

שאלה: אני מקפיד לקנות לכבוד שבת הרבה דברים מיוחדים, כדי לכבד את השבת, ואשתי כועסת עלי שאני מבזבז יותר מדאי לכבוד שבת, ולא נותר לנו כסף לשאר צרכי הבית. מי צודק?

תשובה: אמנם מצוה גדולה לכבד את השבת ולענגה. אולם יש לשקול את הדברים בתבונה רבה. וכתב רבי יהודה החסיד בספר חסידים (סימן תתסג), "לא יאמר אדם, אקנה מעדני שבת, ויודע שסופו להתקוטט עם אשתו, או הוריו, ועל זה נאמר, (משלי, יז): טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב, וכן נאמר (ישעיהו, נח): וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ, וזהו כבודה של השבת, שלא יריב ביום השבת". עד כאן דברי ספר חסידים.

ובתיקוני הזוהר (תיקון מח דף פה ע"א) מובא על מה שנאמר בתורה (שמות, לה): "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת", שכל מי שכועס בשבת, כאילו הדליק את אש הגהינם בשבת. והרי אמרו רבותינו (בשבת כג:) שאם אין לאדם כסף, אלא או לקנות נר שבת, או לקנות יין לקידוש היום, עדיף שיקנה נר שבת, מפני שהנר גורם שלא יהיו מריבות בבית (כי יש אור), ואיך אדם יהפוך את הדברים, ויגרום למריבה בביתו בעצם היום הקדוש?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הביא בענין זה (חזון עובדיה שבת ח"א עמוד כ), את דברי מרן החיד"א בספר עבודת הקודש (מורה באצבע אות קמ), שבערב שבת בעלות המנחה (בצהרים של יום ששי), הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו, והסטרא אחרא (כלומר, היצר הרע) טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב, ולכן כל איש ירא ה', יכוף את יצרו וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה, יאר פניו לבקש שלום.

ובמסכת גיטין (דף נב.) אמרו, מעשה בשני אנשים, שהיה מתגרה בהם השטן, ובכל ליל שבת היום רבים זה עם זה. נקלע לאותו מקום רבי מאיר, ועיכב את אותם האנשים שלוש שבתות, עד שעשה ביניהם שלום. שמעו את השטן שאמר "אוי לי שהוציא אותי רבי מאיר מהבית שלי". ישמע חכם ויוסף לקח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה