הלכה ליום חמישי ד' אב תשע"ז 27 ביולי 2017

שבת חזון

שבת זו, שקודמת לתשעה באב, נקראת "שבת חזון", על שם ההפטרה שמפטירים לאחר קריאת התורה, "חזון ישעיהו בן אמוץ". וכל שלושת השבתות שלפני תשעה באב, נקראות "שלושה דפורענותא", כלומר, השלושה של הפורענות, מפני שההפטרות בכל אחת מהשבתות הללו עוסקות בתוכחות ובעניני החורבן והחטאים שגרמו לו.

והשבתות שלאחר תשעה באב, נקראות "שבעה דנחמתא", מפני שמפטירים בהם בדברי נחמה ואהבתו של ה' יתברך לעם ישראל גם כשהם בגלות. וכשהיה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל קורא את דברי הנביאים בהפטרות, שמלאים באהבת ה' לעמו ישראל, היו עיניו זולגות דמעות של התרגשות, והיה כמו נחנק בקולו מרוב דבקותו ורגישותו ואהבתו לה' ולעמו. וכל הקהל היה נענה אחריו בהתרגשות גדולה.

ובשבת זו, שהיא סמוכה ליום תשעה באב, אין לשנות שום דבר ממה שאנו נוהגים בכל שבתות השנה. הן מצד המאכלים, והן מצד השירים, והן מצד זה שאין להזכיר כלל את עניני החורבן והאבלות ביום השבת. וכתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תקנא), שמנהג ארץ ישראל ומצרים ושאר העיירות הגדולות בטורקיה, שלא לשנות בשבת חזון שום דבר משאר השבתות. ויש להעלות על השלחן מאכלים כפי שנוהגים בכל שבתות השנה, כדי לעשות יקר וגדולה לכבוד יום השבת.

וכתב עוד מרן החיד"א, שיש שנהגו לקרוא בבית הכנסת "קינה" בחרוזים וכדומה לרגל יום תשעה באב. וכתב שאין לנהוג כן, ובפרט שהדבר נעשה בבית הכנסת, והרי זה כמו שנוהגים אבלות בפרהסיא (ברבים) בשבת, שהוא אסור מן הדין. ויש לבטל את מנהגם. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. (חזון עובדיה עמוד קנה).

ומותר לשורר בשמחה שירי קודש בסעודות השבת. שהרי אפילו בימות החול הסמוכים לתשעה באב, כבר ביארנו שאין איסור לשיר בפה, כי רק שירה על ידי כלי זמר נאסרה. ומכל מקום ביום השבת בודאי שיש להקל בזה, אפילו בשמחה גדולה, לכבוד יום השבת, כי הוא ראשון למקראי קודש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה