הלכה ליום חמישי ד' אב תשע"ז 27 ביולי 2017

שבת חזון

שבת זו, שקודמת לתשעה באב, נקראת "שבת חזון", על שם ההפטרה שמפטירים לאחר קריאת התורה, "חזון ישעיהו בן אמוץ". וכל שלושת השבתות שלפני תשעה באב, נקראות "שלושה דפורענותא", כלומר, השלושה של הפורענות, מפני שההפטרות בכל אחת מהשבתות הללו עוסקות בתוכחות ובעניני החורבן והחטאים שגרמו לו.

והשבתות שלאחר תשעה באב, נקראות "שבעה דנחמתא", מפני שמפטירים בהם בדברי נחמה ואהבתו של ה' יתברך לעם ישראל גם כשהם בגלות. וכשהיה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל קורא את דברי הנביאים בהפטרות, שמלאים באהבת ה' לעמו ישראל, היו עיניו זולגות דמעות של התרגשות, והיה כמו נחנק בקולו מרוב דבקותו ורגישותו ואהבתו לה' ולעמו. וכל הקהל היה נענה אחריו בהתרגשות גדולה.

ובשבת זו, שהיא סמוכה ליום תשעה באב, אין לשנות שום דבר ממה שאנו נוהגים בכל שבתות השנה. הן מצד המאכלים, והן מצד השירים, והן מצד זה שאין להזכיר כלל את עניני החורבן והאבלות ביום השבת. וכתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תקנא), שמנהג ארץ ישראל ומצרים ושאר העיירות הגדולות בטורקיה, שלא לשנות בשבת חזון שום דבר משאר השבתות. ויש להעלות על השלחן מאכלים כפי שנוהגים בכל שבתות השנה, כדי לעשות יקר וגדולה לכבוד יום השבת.

וכתב עוד מרן החיד"א, שיש שנהגו לקרוא בבית הכנסת "קינה" בחרוזים וכדומה לרגל יום תשעה באב. וכתב שאין לנהוג כן, ובפרט שהדבר נעשה בבית הכנסת, והרי זה כמו שנוהגים אבלות בפרהסיא (ברבים) בשבת, שהוא אסור מן הדין. ויש לבטל את מנהגם. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. (חזון עובדיה עמוד קנה).

ומותר לשורר בשמחה שירי קודש בסעודות השבת. שהרי אפילו בימות החול הסמוכים לתשעה באב, כבר ביארנו שאין איסור לשיר בפה, כי רק שירה על ידי כלי זמר נאסרה. ומכל מקום ביום השבת בודאי שיש להקל בזה, אפילו בשמחה גדולה, לכבוד יום השבת, כי הוא ראשון למקראי קודש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה


סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

דין דם הנמצא בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, דין עוף יש לו, שדמו אסור באכילה מן התורה, ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות. אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה' שאין בו כוח להציל, ל......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה