הלכה ליום חמישי כ"ט תמוז תשע"ט 1 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור התינוקת

אחינועם בת ציפורה

הוקדש על ידי

המשפחה

דינים הנוהגים מראש חודש אב

בהלכות הקודמות התבאר, שצריך למעט במשא ומתן של שמחה בימי חודש אב, עד יום עשירי באב.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש להמנע בימים הללו מלקנות טבעות זהב ושאר מיני תכשיטים, בפרט כאשר מדובר בחתן שקונה תכשיטים עבור כלתו, מפני שיש שמחה בדבר. ונשאלנו לגבי סוחר שמוכר בחנותו תכשיטים, האם מותר לו להמשיך בעבודתו בימים הללו? ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כבר דן בענין זה, וכתב שמותר לסוחרים למכור תכשיטי זהב בימים הללו, מפני שיש שקונים את התכשיטים באופן המותר, וכגון שלא מדובר בחתן וכלה. ועוד יש להקל בזה מפני שהרמ"א (סוף סימן שג) כתב שבזמן הזה תכשיטים אינם דבר מיוחד ונדיר כל כך כמו בדורות הקודמים, ולכן אין בקנייתם שמחה מיוחדת. ולכן אף על פי שאסרנו לקנות תכשיטים שמשמחים את הלב, מכל מקום לגבי הסוחר יש להקל.

ומותר לקנות ספרי קודש בימים הללו, מכיון שהוא דבר של מצוה ולא נהגו בו לאיסור.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמותר אדם לשפץ ולהרחיב את ביתו בימים הללו, אם מדובר במשפחה מרובת ילדים, וקשה להם לדור בדירה צרה. אבל לצורך "מותרות", אין ליפות את הבית ולשפצו בימים הללו.

וכן מותר להכנס לדירה חדשה בימים הללו, אם מדובר במגורים הכרחיים, לא לנוי והרווחה. ואפשר לעשות חנוכת הבית, על ידי כך שיביאו עשרה בני אדם ויעסקו בתורה, או יקראו את התיקון כנהוג, ויוכלו לחלק מגדנות, עוגות ועוגיות ופירות וכדומה. ואת שאר השמחה של חנוכת הבית יעשו אחרי תשעה באב, ואז בעל הבית יקנה בגד חדש ויוכל גם לברך "שהחיינו".

הקבלנים שבונים דירות בימים הללו, רשאים להמשיך במלאכתם, מפני שבזמן הזה ישנה מצוקה ומחסור בדירות, ואין זה בגדר "בנין של שמחה" שאסרו בימים הללו. ובפרט יש להקל בזה בארץ ישראל, שהרי יש מצוה גדולה של ישוב ארץ ישראל בבניית הדירות בתוכה. (חזון עובדיה עמוד קסח).

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי אכילת בשר בתשעת הימים. בשבת בשלתי קוסקוס ובמרק של הקוסקוס התבשל גם הבשר (כנפיים לצורך העניין). כל הבשר נאכל בשבת אך נשאר המרק ה''ציר''. האם מותר לאוכל את הקוסקוס עם המרק שלו תשעת הימים כיוון שאין בו בשר ממש? ה' אב תשע"ט / 6 באוגוסט 2019

מותר בפשיטות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה