הלכה ליום רביעי ג' אב תשע"ז 26 ביולי 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דוד בן מלכה

הוקדש על ידי

המשפחה

דינים הנוהגים מראש חודש אב

בהלכות הקודמות התבאר, שצריך למעט במשא ומתן של שמחה בימי חודש אב, עד יום עשירי באב.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש להמנע בימים הללו מלקנות טבעות זהב ושאר מיני תכשיטים, בפרט כאשר מדובר בחתן שקונה תכשיטים עבור כלתו, מפני שיש שמחה בדבר. ונשאלנו לגבי סוחר שמוכר בחנותו תכשיטים, האם מותר לו להמשיך בעבודתו בימים הללו? ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כבר דן בענין זה, וכתב שמותר לסוחרים למכור תכשיטי זהב בימים הללו, מפני שיש שקונים את התכשיטים באופן המותר, וכגון שלא מדובר בחתן וכלה. ועוד יש להקל בזה מפני שהרמ"א (סוף סימן שג) כתב שבזמן הזה תכשיטים אינם דבר מיוחד ונדיר כל כך כמו בדורות הקודמים, ולכן אין בקנייתם שמחה מיוחדת. ולכן אף על פי שאסרנו לקנות תכשיטים שמשמחים את הלב, מכל מקום לגבי הסוחר יש להקל.

ומותר לקנות ספרי קודש בימים הללו, מכיון שהוא דבר של מצוה ולא נהגו בו לאיסור.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמותר אדם לשפץ ולהרחיב את ביתו בימים הללו, אם מדובר במשפחה מרובת ילדים, וקשה להם לדור בדירה צרה. אבל לצורך "מותרות", אין ליפות את הבית ולשפצו בימים הללו.

וכן מותר להכנס לדירה חדשה בימים הללו, אם מדובר במגורים הכרחיים, לא לנוי והרווחה. ואפשר לעשות חנוכת הבית, על ידי כך שיביאו עשרה בני אדם ויעסקו בתורה, או יקראו את התיקון כנהוג, ויוכלו לחלק מגדנות, עוגות ועוגיות ופירות וכדומה. ואת שאר השמחה של חנוכת הבית יעשו אחרי תשעה באב, ואז בעל הבית יקנה בגד חדש ויוכל גם לברך "שהחיינו".

הקבלנים שבונים דירות בימים הללו, רשאים להמשיך במלאכתם, מפני שבזמן הזה ישנה מצוקה ומחסור בדירות, ואין זה בגדר "בנין של שמחה" שאסרו בימים הללו. ובפרט יש להקל בזה בארץ ישראל, שהרי יש מצוה גדולה של ישוב ארץ ישראל בבניית הדירות בתוכה. (חזון עובדיה עמוד קסח).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה