הלכה ליום ראשון כ"ב תמוז תשע"ז 16 ביולי 2017

אזכרה – אזהרה מעולם האמת

שאלה: מהו ענין ה"אזכרה" שעושים ביום פטירת אחד ההורים?

תשובה: לאחר שנפטר האדם לבית עולמו, דנים אותו על כל מעשיו שעשה בכל שנותיו, כי כל מעשי האדם בעולם הזה, הכל הבל, חוץ מהנשמה הטהורה, שהיא עתידה לתת דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא.

וביום השבעה שאחר פטירתו, דנים אותו בצורה מפורטת יותר, ולכן נהגו לעשות "אזכרה" בליל השבעה לאחר הפטירה, כדי לעורר רחמים ולהרבות בזכויות לעלוי נשמתו של הנפטר. וכן ביום השלושים, שאז דנים את האדם בעומק רב יותר, ומתבוננים ובוחנים את מעשיו, ולכן נהגו לעשות אזכרה גם בליל השלושים.

וכן בכל שנה ושנה, ביום הפטירה, דנים את האדם, ואם רואים שבניו אחריו, וכן מעשיו, עושים פירות טובים בעולם, ולמשל, אם אותו אדם הקדיש סכום כסף לישיבה, ובאותה ישיבה עוסקים בתורה, הרי שהדברים הללו מועילים לו לזכות במדרגות רוחניות גבוהות יותר לחיי העולם הבא. ולכן משתדלים לעשות "אזכרה" ולהרבות בלימוד תורה וברכות גם בשנים שלאחר מכן, ביום פטירת ההורים.

ונזכיר מעשה נורא שאירע רק לפני כשלושה שבועות. אחד מתושבי העיר פתח תקוה, ושמו רבי עופר עמאר הי"ו, למד לפני קרוב לארבעים שנה ב"מדרשיית נועם" בפרדס חנה. ובימים בהם למד ב"מדרשיה", היה לו חבר, שבאותם הימים היה שומר תורה ומצוות.

לאחר מכן, כשעזבו השניים את המדרשיה עם סיום חוק למודיהם שם, פנו כל אחד לדרכו. ר' עופר הפך ליהודי ירא שמים והקים בית של תורה ויראת שמים, ואילו חבירו, עזב במשך השנים את הדת בצורה מוחלטת, הוא וכל אחיו, עד כי חדלו לחלוטין אפילו משמירת המצוות הבסיסיות ביותר, ועלו והצליחו בעסקיהם בעניני העולם הזה, עד כי אותו חבר, הצליח בעולם הפירסום ונעשה מנהל קמפיין של אחת המפלגות החילוניות ביותר בארץ ישראל.

ובכל אותם השנים, מאז עזבו השניים את המדרשיה, לא נשמר כל קשר ביניהם, ולא ידעו בכלל כל אחד ממצבו של רעהו. והנה לפני ימים ספורים, רואה רבי עופר בחלומו, והנה הוא עומד ב"אזכרה" של אמו של חבירו משכבר הימים, עמו למד במדרשיה, והנה הוא רואה, כי אמו של החבר, אף היא נמצאת במקום האזכרה, והוא רואה כי היא כועסת ורוטנת מאד על האופן בו בניה עושים לה "אזכרה". ויקץ והנה חלום.

בבוקר, התלבט רבי עופר כיצד עליו לנהוג, מפני שמעולם לא הורגל בחלומות, ובודאי שלא בחלום מוזר כל כך על חבר שלא שמע ולא חשב עליו כלל כבר שנים רבות. ובכל זאת, החליט למצוא את חבירו ולספר לו על מה שראה. חיפש, ולבסוף השיג את מספר הטלפון של אותו חבר. שלח אליו "הודעה", ובה סיפר לו את כל מה שראה בחלומו.

לאחר מספר דקות, החבר טילפן לרבי עופר, כשהוא נדהם, ושאל אותו, תאמר לי עופר ידידי? אתה מתכוין ברצינות? השיב לו רבי עופר, בודאי, כך ראיתי בחלומי. אמר לו החבר, אולי חשבת עלי בזמן האחרון? אולי שמעת עלי משהו? אמר לו, לא, לא חשבתי עליך כלל, ואינני יודע מהו מצבך כיום. אמר לו החבר, דע לך, כי אמי נפטרה לפני שנתיים וחמשה ימים. ולפני שנפטרה, ראתה אותי ואת אחי, שאנו לא שומרי תורה, אמרה לנו, דעו לכם, עתה אני עוזבת את העולם הזה, ואם אראה שיש המשך לעולם לאחר מכן, אני ארד לעולם הזה ואתן לכם סימן! לאחר כמה ימים, אמי נפטרה.

והנה לאחר פטירתה, עשינו לה אזכרה ביום השנה, וכן לפני כחמישה ימים, עשינו לה שוב אזכרה לרגל שנתיים לפטירתה. ובמעמד האזכרה, עמדתי אני, ואמרתי לכל המשפחה: תראו! זוכרים אתם שאמא הבטיחה, שאם יש המשך לעולם לאחר הפטירה, היא תתן לנו סימן, והנה עברו כבר שנתיים ולא ראינו שום סימן ממנה, אם כן בודאי אין אמת בדברי האומרים שהנשמה עולה לעולמות עליונים, ולכן גם הערב באזכרה, לא נאמר תהלים ולא נלמד משניות לעלוי נשמתה של אמא, כי אין דבר כזה נשמה בכלל! רק נאכל ונשתה ונמשיך בחיינו!

כעת, המשיך החבר ואמר לרבי עופר, כשאתה שולח לי את ההודעה, אני מבין שאמא אמנם ראתה כל מה שנעשה כאן בעולם הזה, והיא אכן זכתה ושלחה לנו סימן דרכך שהיא נמצאת בעולם הבא, והיא שבעה רוגז ממעשיהם הרעים של בניה. וכך במשך הימים, הלכה המשפחה כולה, כשהם נסערים ונרגשים מדבר החלום, ובעזרת ה' יטיבו דרכיהם וישובו לצור מחצבתם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם: "לאחר שנפטר האדם לבית עולמו, דנים אותו על כל מעשיו שעשה בכל שנותיו ".
לכאורה צריך לדון אותו על רק מעשיו שמיום כפור האחרון לחייו , שהרי שב בתשובה והתוודה אז על עוונותיו? כ"ד תמוז תשע"ז / 18 ביולי 2017

אין זה נכון. שהרי מיד במוצאי יום הכפורים אנו מתפללים סלח לנו אבינו כי חטאנו. והטעם הוא, משום שאין אנו יודעים אם התשובה ביום הכפורים היתה שלימה. ועוד, שיש עוונות שיום הכפורים לא מכפר עליהם.

בהקשר למה שכתבתם בנושא ״אזכרה״. אם הצאצאים של הנפטר הולכים בדרך התורה (וחלקם אברכי כולל) האם יש ענין לתרום לישיבה לעילוי נשמת הנפטר? כ"ג תמוז תשע"ז / 17 ביולי 2017

בודאי שיש ענין לתרום לעלוי נשמת הנפטר, גם כאשר בניו תלמידי חכמים. כי אין גבול למה שיכולים לעשות עבור נשמת הנפטר, ובפרט אם הלך בדרך התורה, וגידל את בניו ובנותיו לתורה, שאז הוא זכאי בכך שמלבד הזכות שיש לו בבניו אחריו, עוד תהיה לו נחת רוח במה שיעשו הם בואפן מיוחד לעלוי נשמתו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה