הלכה ליום ראשון ח' תמוז תשע"ז 2 ביולי 2017

כלי טרף שהתערב בכלים אחרים

שאלה: בתי הכניסה בטעות כף בשרית לתוך סיר עם חלב רותח. ולא שמה לב לכך, אלא לאחר זמן שכבר שטפו את כל הכלים והכף הוכנסה למקום ששם כל הכפות הבשריות בבית. האם עלי להגעיל את כל הכפות?

תשובה: כבר ביארנו כמה פעמים, שכל כלי שהשתמשו בו עם מאכל חם, הרי דפנות הכלי בלעו מהטעם של המאכל. ולכן, כל הכלים שאנו משתמשים בהם עם מאכלי חלב, הם נקראים כלים "חלביים", והכלים שמשתמשים בהם לבשר, נקראים כלים "בשריים".

כלי שבלוע מטעם בשר, ולמשל, סיר שבישלו בתוכו בשר, ולאחר מכן בישלו בתוכו חלב, הרי החלב שנתבשל בסיר אסור באכילה, משום שהוא קיבל טעם של בשר מהסיר שנתבשל בתוכו.

כלי "בן יומו"
אולם דין זה נכון רק אם החלב התבשל בסיר שהוא "בן יומו", כלומר, בישלו בתוכו בשר בתוך בתוך העשרים וארבע השעות האחרונות. כי רק באופן כזה, טעם הבשר שבלוע בסיר, הוא טעם טוב, וטעם זה נפלט מהסיר לתוך החלב ואסר אותו באכילה "מן התורה". אבל אם עברו כבר עשרים וארבע שעות משעה שהתבשל בשר בסיר, אין אנו אוסרים את החלב בשתיה, משום שהוא לא קיבל מהסיר טעם טוב של בשר, אלא "טעם לפגם", כלומר, טעם רע, של בשר ישן שטעמו כבר נפגם לגמרי בתוך דפנות הסיר, ואין כח בטעם כזה לאסור את המאכל "בדיעבד". כלומר, לכתחילה, בודאי שאסור לבשל חלב בסיר בשרי. כי רבותינו גזרו שאסור להשתמש בכלים של בשר למאכלי חלב אפילו אחרי עשרים וארבע שעות. אבל אם עשו כן בטעות, וכבר עברו עשרים וארבע שעות מזמן בישול הבשר, אין החלב נאסר באכילה. (אולם הסיר עצמו אסור בשימוש, מאחר והוא בלוע מטעם בשר ומטעם חלב יחד, ויש להגעילו במים רותחים כמו שביארנו כמה פעמים).

כלי שהתערב בכלים אחרים
ומעתה לגבי הנדון שבשאלה שלפנינו. שהבת לקחה כף בשרית, ותחבה אותה לתוך סיר עם חלב רותח. ומעתה הכף אסורה בשימוש, שהרי היא בלועה מטעם של בשר ומטעם של חלב יחד. ולכן יש להגעיל את הכף על ידי טבילה במים רותחים מבעבעים, ולאחר מכן יהיה מותר להשתמש בה בחזרה.

אבל במקרה שלפנינו, הכף התערבבה עם כל הכפות הבשריות שבבית, ועלינו לדון האם חייבים להגעיל את כל הכפות הבשריות, או שאין צורך לעשות כן.

ומרן השלחן ערוך (יורה דעה סימן קב) פסק בזו הלשון: "כלי שנאסר בבליעת איסור, שנתערב באחרים ואינו ניכר (כלומר, אין אפשרות לדעת איזה כלי בלע טעם של איסור), בטל ברוב". כלומר, מאחר והכלי התערב בהרבה כלים אחרים, הרי הוא בטל בתוכם, ואין אנו מחייבים להגעיל את כל הכלים, שהרי מן הדין הכף "התבטלה ברוב", וכל הכלים כשרים לשימוש למאכלי בשר.

ומכל מקום רבותינו הפוסקים נחלקו האם יש חיוב להמתין עשרים וארבע שעות לפני השימוש בכפות הללו, שהרי בתוך עשרים וארבע שעות, יש כאן בודאי טעם של חלב, ולאחר עשרים וארבע שעות הטעם יהיה פגום, ומן התורה כבר יהיה מותר להשתמש אפילו בכף הבעייתית ורק מדרבנן יהיה איסור בדבר, ואז יש לסמוך על מה שהכף התבטלה בשאר הכפות.

ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ז עמוד פז) שטוב להמתין ולא להשתמש בכפות הללו עד שיעברו עשרים וארבע שעות, ואז יהיה מותר להשתמש בכל הכפות גם בלי הגעלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

סיר בו בושל בשר ולאחר 12 שעות חלב , האם החלב נאסר, או שמא נאמר כי מכיוון שטעם הבשרי שנתערבב בחלב הנו בטל ב 60 ועל כן מותר ? י"א תמוז תשע"ז / 5 ביולי 2017

הדבר תלוי אם יש באמת בתוכן הכלי פי שישים ממה שיש בכלי עצמו. ובדרך כלל אין בתוך הכלי פי שישים מדפנותיו. לכן החלב אסור

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה