הלכה ליום שני י"ט אייר תשע"ז 15 במאי 2017

שטיפת הבית בשבת – הוראת מרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לשטוף את הבית עם מים בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (צה:) מבואר, שאסרו רבותינו לשטוף את הבית במים בשבת. וטעם האיסור בזה, היה משום שבזמנם רוב הבתים לא היו מרוצפים עם רצפות כמו שבזמנינו, אלא היו מפזרים חול על רצפת הבית. ומטעם זה אסרו אפילו "לכבד", כלומר, לטאטא את חדרי הבית בשבת, שמא יבוא להשוות את רצפת הבית שתהיה חלקה, שיש בזה איסור בשבת.

אולם מבואר בגמרא ובדברי הפוסקים, שבבית שהוא מרוצף, מותר לטאטא אותו בשבת. והיקלו בזה אפילו אם רוב הבתים שבעיר אינם מרוצפים, מאחר ויש צורך גדול וחיוני בדבר, כל שאותו בית מסויים הוא מרוצף, מותר לטאטא אותו אפילו בשבת. אולם לשטוף את רצפת הבית בשבת לא היקלו אפילו אם הבית מרוצף.

אבל אם רוב הבתים בעיר מרוצפים, כפי שהמציאות בזמן הזה, היקלו רבותינו אפילו לזלף מעט מים על רצפת הבית. וזו שיטת הרמב"ם (בפ"א מהלכות שבת). ולעומתו דעת כמה מרבותינו הראשונים, להקל בזה לגמרי, שאם רוב בתי העיר מרוצפים, אז יש להקל אפילו לשטוף את הבית עם מים רבים.

ומרן השלחן ערוך (סימן שלז) העתיק את לשון הרמב"ם. ולפיכך הורה הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל (אור לציון ח"ב עמוד ערה), שלדעת מרן השלחן ערוך אין להקל לשטוף את כל הבית בשבת. אולם אף הוא כתב, שבמקרה שהרצפה התלכלכה באופן מיוחד, יש להקל להדיחה במים בשבת, כשם שהיקלו לטאטא את הבית בשבת מאחר והוא צורך חיוני.

ושמענו מהגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, שהעיד בגודלו, שבביתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כאשר היו באים אורחים רבים לבית בשבת, והיתה רצפת הבית מתלכלכת באופן מיוחד, היה מרן זצ"ל מיקל לרעייתו הרבנית לגרוף באמצעות גומי (ולא בדבר שסופג ונסחט) מים על רצפת הבית כדי לנקותה.

לכן למעשה, אין לשטוף את הבית בשבת. אבל אם אירע שבמקום מסויים התלכלכה רצפת הבית מאד. וכגון שנשפך שם מיץ או רוטב, אז יש להקל לשפוך מים ולהעבירם על רצפת הבית, באופן שלא יבואו לידי חשש סחיטה. וכגון שהמגב עשוי מגומי בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יהיה מותר להעביר במרטוט יבש לאחר שטיפת הרצפה? המטרה היא ע"מ שלא ישאר סימן של גריפת המים שהותיר המגב. כ"א אייר תשע"ז / 17 במאי 2017

אפשר לנגב עם היד בנחת על ידי מגבת וכדומה, באופן שבודאי לא יסחט.

מצוי היום בשוק מגבונים לשטיפת רצפות. המגבונים לחים ואפשר לנקות בהן רצפות שיש בהן לכלוך. האם ההיתר לשימוש במגבונים לחים אצל תינוקות תופס גם בשטיפת רצפות במקום צורך? כ' אייר תשע"ז / 16 במאי 2017

אין להקל להשתמש במגבונים כאלה בשבת, מפני שבודאי יסחוט.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה