הלכה ליום ראשון י"ח אייר תשע"ז 14 במאי 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

קארין בת יהודית

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאה רפואה שלימה במהרה.

הוקדש על ידי

פלוני

האם מותר לגדל בלורית?

שאלה: האם יש איסור משום "חוקות הגויים" בגידול בלורית?

תשובה: בתוספתא במסכת שבת (פ"ז ה"א) שנינו, שאסור לגדל בלורית, משום "דרכי האמורי". כלומר, משום שהוא מנהג הגויים, ונאמר בתורה "ובחוקותיהם לא תלכו".

ונחלקו רבותינו הפוסקים, מהי ה"בלורית" שאסור לגדלה. כי רש"י (סוטה מט:) פירש, שהכוונה בזה היא למי שמספר את שערות ראשו מלפניו, כלומר, מצד הפנים הוא מגולח לגמרי, ומניח שערות מאחוריו. (כמין "בלורית" מצד העורף). ודבר זה אסור משום "דרכי האמורי", כי הגויים היו נוהגים להסתפר באופן כזה לשם העבודה זרה שלהם. וכן כתב רבינו התשב"ץ (ח"ג סימן צג), בזו הלשון: "ובימי חכמי ישראל היו הגויים מגלחים פני ראשם, ומניחים מחלפות שערותיהם לאחור, ותספורת זו נקראת בלורית".

אולם רבינו הרמב"ם (בפי"א מהלכות עבודה זרה) כתב, "אין הולכים בחוקות הגויים, לפיכך לא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח ראשו מן הצדדים ויניח שיער באמצע כמו שהם עושים, וזהו שנקרא בלורית. ופירש מרן הבית יוסף (יורה דעה סימן קעח), שלדעת הרמב"ם איסור גידול השער הוא באופן שמגלח מן הצדדים, ומניח שער ראשו באמצע, או שמניח שער ראשו לאחור כמו שפירש רש"י. אבל בגידול ציצית הראש לבדה מצד הפנים, אין איסור. ומשמע מדברי מרן הבית יוסף, שלמעשה יש לסמוך על דעת רש"י והרמב"ם, שאין איסור בגידול הבלורית באופן שמגדל קצת שיער לצד הפנים. (שנקרא בזמנינו "בלורית"). ואין איסור בגידול בלורית כפי שנוהגים בזמנינו, משום שאין זה בגדר חוקות הגויים.

אמנם רבים מרבותינו האחרונים, כתבו שאסור לגדל את שיער הראש מצד הפנים. ולדבריהם אסור לגדל בלורית. וכן מרן החיד"א בספר ברכי יוסף (סימן קעח) הביא את דברי הגאון רבי דוד קורינלדי שהסכים לאסור את גידול שיער הראש לנוי וליופי, וסיים, שהרבה בחורים נכשלים בזה, ויש להוכיחם, אולי ישמעו וישובו. וכן כתב הגאון בעל "שלחן גבוה", ועוד.

אמנם כנגדם באו כמה מגדולי האחרונים וכתבו להקל בדבר. והגאון רבי עובדיה סומך זצ"ל (בס"ס גדולות אלישע) כתב, "שלענין הלכה אנו הספרדים, שקבלנו את הוראות מרן הבית יוסף, אין לנו איסור בגידול שיער לצד הפנים, ומזה התפשט המנהג בזמנינו לגדל שיער הראש, ואין פוצה פה ומצפצף". וכן הכריע מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות בספריו (יחוה דעת ח"ב סימן ב, הליכות עולם ח"ו עמוד רצ ועוד), שאין איסור בגידול בלורית בזמן הזה. ומכל מקום נכון שלא להאריך את השיער יותר מדאי. וכפי שסיים מרן זצ"ל, שנכון לחוש לדברי המחמירים בזה, ועל כגון זה יומלץ, "ויאמר לקוצרים ה' עמכם".

ולסיכום: מעיקר הדין, מותר לגדל בלורית לנוי וליופי. והמחמיר תבוא עליו ברכת טוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה