הלכה ליום חמישי י"ח תשרי תש"פ 17 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חוה בת אסתר, ארז עזרא בן אסתר, אראל ירמיהו בן נטלי, אוראל אסתר בת שרית שרה

הוקדש על ידי

משה טטרושוילי

דין מי ששכח יעלה ויבא בברכת המזון של סוכות

באחת ההלכות ביארנו את חיוב האכילה בסוכה בימי חג הסוכות, ושנשים פטורות מן הדין ממצות סוכה, ורשאיות לאכול מחוץ לסוכה, ומכל מקום, אשה שמחמירה על עצמה לאכול בסוכה, יש לה שכר על כך.

ומאחר שביארנו שהנשים פטורות מן הדין ממצות ישיבה בסוכה, נבאר עוד דין המסתעף מכך, והוא לעניין מי ששכח להזכיר "יעלה ויבא" בברכת המזון של ליל חג הסוכות, שהדין הוא שאם נזכר בברכת "בונה ירושלים" לאחר שאמר ברוך אתה ה', ולא סיים עדיין "בונה ירושלים", יאמר "למדני חקיך" ויחזור לאמירת יעלה ויבא, ואם נזכר אחר שסיים "בונה ירושלים", יאמר, "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר נתן מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום חג הסוכות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה', מקדש ישראל והזמנים". ואם נזכר לאחר שהתחיל את ברכת הטוב והמטיב (שהיא ברכת האל אבינו מלכינו), יחזור לראש ברכת המזון ויברך שנית עם הזכרת יעלה ויבא. וכל זה דוקא בליל חג הסוכות, כאשר יש חיוב מן התורה לאכול פת בסוכה, אבל ביום חג הסוכות בבוקר, וכן בשאר ימי החג, אם שכח להזכיר יעלה ויבא, אינו חוזר לברך ברכת המזון, וכן אם מסיבה כלשהי לא אכל פת בסוכה, מפני שירדו גשמים וכדומה,  אינו חוזר לברך ברכת המזון, משום שהחיוב לחזור לראש ברכת המזון, תלוי אם יש חיוב לאכול פת באותה הסעודה, (כמו שביארנו בדין הזכרת רצה והחליצנו), ומכיון שיש פוסקים שסוברים שאין חיוב באכילת פת ביום טוב, אנו חוששים לדבריהם מפני ספק ברכות, ולכן אין לחזור ולברך שוב. ואף על פי שאנו תופסים להלכה כדעת הסוברים שיש חיוב באכילת פת אף בבוקר יום טוב, וכן אנו פוסקים שגם מי שאינו יכול לאכול בסוכה חייב לסעוד עם פת בביתו, מפני כבוד ועונג יום טוב, מכל מקום לעניין חזרה על ברכת המזון אנו חוששים לדברי אותם הסוברים שאין חיוב באכילת פת, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", (וכפי שביארנו בדין מי שמסופק אם בירך ברכות השחר).

אבל אשה ששכחה להזכיר "יעלה ויבא" בברכת המזון של חג הסוכות, אינה חוזרת לברך ברכת המזון, ואף אם אירע לה ששכחה להזכיר יעלה ויבא בליל החג, אינה חוזרת לברך שוב. שהרי ביארנו שהנשים פטורות ממצות אכילת כזית פת בליל החג, וכל סעודה שאינה חובה, אם שכח להזכיר בה יעלה ויבא, אינו חוזר לברך שנית. ואף על פי שהן נוהגות לאכול פת בחג מפני עונג וכבוד החג, כפי שגם האנשים אוכלים ביום החג, מכל מקום כפי שביארנו לעניין ברכת המזון אנו חוששים לסברת הפוסקים שאין חיוב באכילת פת, וספק ברכות להקל. אבל בליל חג הפסח, שאז לכל הדעות גם הנשים חייבות באכילת כזית מצה, אם שכחה להזכיר יעלה ויבא, דינה כדין האיש בברכת המזון של ליל חג הסוכות, וכמבואר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב, האם בחול המועד של סוכות כאשר נשים מברכות ברכת המזון-
שמגיעים ל״הרחמן״ האישה צריכה להוסיף - ״הרחמן הוא ישפיע עלינו שפע...מגן וצינה עלינו״
ו-״הרחמן הוא יקים לנו סוכת דוד הנופלת״
ובנוסף - במועדים האם להוסיף ״הרחמן הוא יגיענו..לשלום״ י"ז תשרי תשפ"א / 5 באוקטובר 2020

בודאי. אין בזה חילוק בין גברים לנשים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה