הלכה ליום חמישי ט"ו אייר תשע"ז 11 במאי 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור האשה

הדסה בת מרים בתושח"י

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאה רפואה שלימה במהרה.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

התנא האלהי רבי שמעון בר יוחאי

במוצאי שבת הבא עלינו לטובה, יחול ליל ל"ג לעומר, שהוא יום שמחה וחדוה לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי. ועל כן נזכיר כמה דברים שדרשם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בליל ל"ג לעומר.

שנינו במסכת אבות (פרק ד), רבי שמעון בר יוחאי אומר, שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. ובגמרא במסכת יומא (דף עב:) מצאנו הַקְבָּלָה לדברי רבי שמעון הללו. ששם אמרו רבותינו, שלושה זירים הם, זר של מזבח, זר של שלחן וזר של ארון. זר של מזבח, שמסמל את הכהונה, זכו בו אהרן הכהן ובניו הכהנים, כמו שנאמר "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם". זר של שולחן, שהוא כתר מלכות, זכה בו דוד המלך, שנאמר "זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי, כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה". זר של ארון, הוא כתר תורה, לא נטל אותו אף אחד לעצמו, אלא עדיין הוא מונח ועומד לכל ישראל, כל הרוצה ליטול – יבוא ויטול!

ואולי תאמר, שכתר תורה הוא פחוּת בחשיבותו יחסית לשני הכתרים שזכו בהם אהרן ודוד, תלמוד לומר: "בי מלכים ימלוכו.. בי שרים ישורו". כלומר, אין מעלה גדולה יותר ממעלת התורה. וכבר אמרו רבותינו (הוריות יג.), שאפילו ממזר תלמיד חכם, קודם לכהן גדול עם הארץ. ורמז לדבר, שלגבי זר של שלחן ושל מזבח נאמר, "ועשית לו זר זהב", ואילו בזר של הארון, שהוא מסמל את התורה שהיתה בו, נאמר, ועשית "עליו" זר זהב סביב, ללמדינו שכתר תורה עולה על כולם.

ובגמרא במסכת יומא (עא:) שנו רבותינו, מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש ביום הכפורים, ונזדמנו שם שמעיה ואבטליון, שהיו מגדולי התנאים, אך היו גרי צדק, מבני בניו של סנחריב מלך אשור, כיון שראו כל קהל עדת ישראל את שמעיה ואבטליון, התחילו מצטופפים סביבם, והלכו לקבל את פניהם, ואילו הכהן הגדול נותר לבדו, כשכל הקהל עזבוהו...

לבסוף, באו שמעיה ואבטליון לבקש רשות מהכהן הגדול ללכת לבתיהם. הכהן שנפגע מאד מהופעתם של שמעיה ואבטליון, השיב להם בבוז, "יבואו בני עממים לשלום", כלומר, יבואו בני אומות העולם ויחזרו לבתיהם לשלום. השיבו לו, מוטב שיבואו בני עממים לשלום, שהם עושים מעשה אהרן שהיה אוהב שלום ורודף שלום, ולא יבוא בנו של אהרן לשלום, שאינו עושה מעשה של אהרן! כלומר, עדיפים שמעיה ואבטליון, שאינם מיוחסים, והם גרי צדק, אבל עושים מעשה אהרן, על פני מי שהוא מזרע אהרן, ומתנהג בניגוד למנהגיו של אהרן.

והנה באמת יפה עשו עם ישראל, שחלקו כבוד לתורה, לשמעיה ואבטליון, והעדיפו אותם על פני הכהן הגדול. ודבר זה נלמד ממאמריו והנהגתו של רבי שמעון בר יוחאי, שכתר תורה עולה על כתר מלכות וכהונה. וכפי שלמדנו בגמרא במסכת הוריות (יג.), שעל התורה הקדושה נאמר "יקרה היא מפנינים", ובפסוק נכתב "מפניים", לרמוז שהתורה יקרה יותר מכהן גדול שנכנס "לפני ולפנים". כי אין למעלה מן התורה, וכל חפצים לא ישוו בה!

אהבת רבי שמעון בר יוחאי לתורה הקדושה, הביאה אותו גם לאהבת עם ישראל. כמו שאמרו במדרש רבה, מעשה באשה אחת בצידון, ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו לפני רבי שמעון בר יוחאי, והיו רוצים להפרד זה מזו. אמר להם רבי שמעון, בחייכם, כשם שהתחתנתם זה עם זו מתוך מאכל ומשקה, כך אין אתם נפרדים אלא מתוך מאכל ומשקה! שמעו לקולו ועשו לעצמם יום טוב, ועשו סעודה גדולה. ונתנה האשה לבעלה לשתות הרבה יין. אמר לה בעלה, אשתי היקרה, כל חפץ טוב שיש לי בבית תקחי איתך ולכי לבית אביך! מה עשתה היא? לאחר שישן, רמזה לעבדיה ולשפחותיה, ואמרה להם, שאו את בעלי במטתו, והוליכוהו לבית אבא. בחצי הלילה, כיון שפגה השפעת היין, התעורר הבעל, ומיד אמר לאשתו, היכן אני נתון? אמרה לו, בבית אבא! אמר לה, מה לי ולבית אביך? אמרה לו, ולא כך אמרת לי בערב, "כל חפץ טוב שיש לי בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך"? אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך! הלכו להם אצל רבי שמעון בר יוחאי, ועמד והתפלל עליהם, וזכו לבנים. (ראה עוד במאור ישראל דרושים עמוד קסא).

זכותו של רבי שמעון תעמוד לנו, ונזכה לראותו במהרה בימינו בתחיית המתים ובגאולה השלימה. אמן כן יהי רצון.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

רבי שמעון בר יוחאי

אורך השיעור: 01:09:54         הורד     (64.00 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה