הלכה ליום רביעי י"ד אייר תשע"ז 10 במאי 2017

אכילת אשכולית חצוייה

שאלה: האם מותר לאכול בשבת עם כף, אשכולית חצוייה לשנים, כאשר על ידי כך האשכולית נסחטת מעט?

תשובה: כבר ביארנו שאחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת סוחט. וכן ביארנו שאסור לסחוט בשבת תפוזים או אשכוליות, אלא אם סוחט מעט מיץ על גבי מאכל.

ומעתה דנו גדולי פוסקי זמנינו, לגבי מה שנוהגים לחתוך אשכולית לשני חצאים, ואוכלים ממנה על ידי כף, ובשעה שתוחבים את הכף לאשכולית, היא נסחטת מעט. האם יש בזה איסור משום סוחט?

דעת השונה הלכות
ובספר "שונה הלכות" כתב להחמיר בזה, משום איסור סחיטה בשבת. ואף על פי שאין איסור בסחיטת אשכולית אלא מדרבנן, וכפי שביארנו, שמן התורה לא נאסרה אלא סחיטת זיתים וענבים, מכל מקום כתב שאין להקל בזה.

דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שמאחר ויש בידינו כלל, שכל "פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר", כלומר, אדם שעושה מלאכה שהיא מותרת, ולמשל במקרה שלנו, אוכל אשכולית, שאכילת אשכולית היא מותרת בשבת, ובדרך אגב, נעשית מלאכה אחרת שהיא אסורה בשבת רק מדרבנן, והיא סחיטת האשכולית, והוא לא מעוניין בסחיטה הזו כלל, שהרי נוח לו באותה מידה לאכול את האשכולית מבלי שהיא תסחט, הרי זה בגדר "פסיק רישיה, דלא ניחא ליה, באיסור דרבנן", ובמקרה כזה יש להקל.

דברי הגאון רבי חיים נאה זצ"ל
ואמנם הגאון רבי חיים נאה זצ"ל בספרו קצות השלחן (סימן קכו) כתב שיש איסור בדבר, משום סחיטה. מכל מקום מרן רבינו זצ"ל כתב, שיתכן שגם הקצות השלחן התכוין שיש איסור בדבר, דוקא באופן שהאדם האוכל נהנה ורוצה בכך שהאשכולית תסחט, ואז באמת שייך כאן איסור סחיטה, אבל אם האדם אינו מתכוין לסחיטה ולא איכפת לו ממנה, אין בדבר איסור.

דברי הגרש"ז אוירבך זצ"ל
והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שלחן שלמה סימן שכ) פסק להקל בדבר מטעם נוסף, שמאחר וסחיטת אשכולית אינה אסורה אלא מדרבנן, ועוד, שהסחיטה על ידי הכף נחשבת כסחיטה "כלאחר יד" שאין בה איסור אלא מדרבנן, אם כן יש לפנינו "תרי דרבנן", כלומר, איסור דרבנן על איסור דרבנן, ולכן מאחר והאדם לא סוחט בכוונה, אלא שהדבר נעשה בהכרח מחמת אופן אכילת האשכולית, אם כן נחשב הדבר ל"פסיק רישיה בתרי דרבנן", שמותר, כמו שפסק המשנה ברורה (בשעה"צ סימן שטז).

דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל
והגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל פסק להקל בזה (בספר אשרי האיש עמוד שמב), משום שבשעה שהאשכולית נסחטת, מיד המשקה חוזר לתוך גוף האשכולית, והרי זה דומה למי שסוחט פרי על גבי מאכל, שאין בזה איסור כפי שהסברנו.

ולכן לסיכום: מותר לאכול בשבת אשכולית חצויה לשנים, אף על פי שיתכן שעל ידי הכף, האשכולית תסחט מעט.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני סחיטה בשבת

אורך השיעור: 1:23:48         הורד     (19.19 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני דש סוחט ומרסק

אורך השיעור: 45:50         הורד     (31.40 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה