הלכה ליום רביעי י"ד אייר תשע"ז 10 במאי 2017

אכילת אשכולית חצוייה

שאלה: האם מותר לאכול בשבת עם כף, אשכולית חצוייה לשנים, כאשר על ידי כך האשכולית נסחטת מעט?

תשובה: כבר ביארנו שאחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת סוחט. וכן ביארנו שאסור לסחוט בשבת תפוזים או אשכוליות, אלא אם סוחט מעט מיץ על גבי מאכל.

ומעתה דנו גדולי פוסקי זמנינו, לגבי מה שנוהגים לחתוך אשכולית לשני חצאים, ואוכלים ממנה על ידי כף, ובשעה שתוחבים את הכף לאשכולית, היא נסחטת מעט. האם יש בזה איסור משום סוחט?

דעת השונה הלכות
ובספר "שונה הלכות" כתב להחמיר בזה, משום איסור סחיטה בשבת. ואף על פי שאין איסור בסחיטת אשכולית אלא מדרבנן, וכפי שביארנו, שמן התורה לא נאסרה אלא סחיטת זיתים וענבים, מכל מקום כתב שאין להקל בזה.

דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שמאחר ויש בידינו כלל, שכל "פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר", כלומר, אדם שעושה מלאכה שהיא מותרת, ולמשל במקרה שלנו, אוכל אשכולית, שאכילת אשכולית היא מותרת בשבת, ובדרך אגב, נעשית מלאכה אחרת שהיא אסורה בשבת רק מדרבנן, והיא סחיטת האשכולית, והוא לא מעוניין בסחיטה הזו כלל, שהרי נוח לו באותה מידה לאכול את האשכולית מבלי שהיא תסחט, הרי זה בגדר "פסיק רישיה, דלא ניחא ליה, באיסור דרבנן", ובמקרה כזה יש להקל.

דברי הגאון רבי חיים נאה זצ"ל
ואמנם הגאון רבי חיים נאה זצ"ל בספרו קצות השלחן (סימן קכו) כתב שיש איסור בדבר, משום סחיטה. מכל מקום מרן רבינו זצ"ל כתב, שיתכן שגם הקצות השלחן התכוין שיש איסור בדבר, דוקא באופן שהאדם האוכל נהנה ורוצה בכך שהאשכולית תסחט, ואז באמת שייך כאן איסור סחיטה, אבל אם האדם אינו מתכוין לסחיטה ולא איכפת לו ממנה, אין בדבר איסור.

דברי הגרש"ז אוירבך זצ"ל
והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שלחן שלמה סימן שכ) פסק להקל בדבר מטעם נוסף, שמאחר וסחיטת אשכולית אינה אסורה אלא מדרבנן, ועוד, שהסחיטה על ידי הכף נחשבת כסחיטה "כלאחר יד" שאין בה איסור אלא מדרבנן, אם כן יש לפנינו "תרי דרבנן", כלומר, איסור דרבנן על איסור דרבנן, ולכן מאחר והאדם לא סוחט בכוונה, אלא שהדבר נעשה בהכרח מחמת אופן אכילת האשכולית, אם כן נחשב הדבר ל"פסיק רישיה בתרי דרבנן", שמותר, כמו שפסק המשנה ברורה (בשעה"צ סימן שטז).

דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל
והגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל פסק להקל בזה (בספר אשרי האיש עמוד שמב), משום שבשעה שהאשכולית נסחטת, מיד המשקה חוזר לתוך גוף האשכולית, והרי זה דומה למי שסוחט פרי על גבי מאכל, שאין בזה איסור כפי שהסברנו.

ולכן לסיכום: מותר לאכול בשבת אשכולית חצויה לשנים, אף על פי שיתכן שעל ידי הכף, האשכולית תסחט מעט.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני סחיטה בשבת

אורך השיעור: 1:23:48         הורד     (19.19 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני דש סוחט ומרסק

אורך השיעור: 45:50         הורד     (31.40 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה