הלכה ליום שלישי ו' אייר תשע"ז 2 במאי 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה והצלחה עבור

הלל בן מזל

הוקדש על ידי

ביתו

ההודאה לה'

היום הוא יום העצמאות. וכבר דיברנו כמה פעמים בענין ההשקפה הנכונה על תקומת מדינת ישראל בארץ ישראל, על פי דבריו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

דבר פלאי נמצא בדברי רבינו הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל, בעל ספר בן איש חי, שבספרו "בניהו" (על מסכת ראש השנה דף ח:) כתב, ממש דברי נבואה, שקודם גאולתם של ישראל, יעלו רבים מהם לארץ ישראל, ותהיה להם כאן ממשלה, ותהיה להם מעלה, רק שלא יהיו נגאלין לגמרי, עד ביאת משיח צדקינו. והדברים נכתבו על ידי הגאון רבי יוסף חיים, בימים בהם איש לא האמין כי יעלו ישראל על אדמתם בקיבוץ גדול, אם לא על ידי ביאת המשיח שיתגלה במהרה בימינו. (ובספר אביר הרועים חלק שני, הבאנו עוד נפלאות מתורתו, שלמד מראש על מלחמת יום הכפורים, ועוד. עיין שם).

ובודאי לא לחינם עשה עמנו ה' יתברך נס ופלא, בקיבוץ ישראל על אדמתם בדורות האחרונים, וכמו שאמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (ביום העצמאות של שנת התשכ"ט, 1969), כי כבר כמה פעמים עזרנו ה' יתברך להכניע את צוררינו, במלחמת השחרור, במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ועוד ועוד, "ולא עביד רחמנא ניסא בכדי", כלומר, לא לחינם עושה ה' יתברך נסים. אלא טעם יש בדבר, להצמיח לישראל ישועה גשמית ורוחנית בארץ ישראל, כדי להביאם לגאולה השלימה במהרה בימינו.

רבותינו אומרים, כל מי שעושים לו נס ואומר שירה, חוזרים ועושים לו נס אחר. וביאר מרן רבינו זצ"ל, שזהו מה שנאמר "הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּֽי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה', וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה", שפירוש הדברים הוא, כי ה' הוא ישועתי, הוא עשה לי ישועה, ולכן לא אפחד גם לעתיד לבוא, כי עוזי "וזמרת יה ה'", שאני מזמר לו בשירה וקול זמרה, לפיכך, "ויהי לי לישועה" - פעמים רבות.

רבותינו מתחו ביקורת על חזקיה המלך, על שלא אמר שירה לפני ה' יתברך בשעה שעשה לו ה' נס והמית את כל צבאו של סנחריב, וזאת למרות שחזקיה המלך היה קדוש ה', והיה ראוי להיות משיח, ופעל רבות ונצורות למען תורתינו הקדושה, עד שאמרו רבותינו שבדקו מדן ועד באר שבע בימיו של חזקיה, ולא מצאו תינוק ותינוקת שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה. ובכל זאת, למרות כל תורתו של חזקיה, קטרגה מדת הדין לפני ה' יתברך, שלא אמר חזקיה שירה לפניו.

לכן צריכים אנו לתת תודה, שיר ושבחה לה' יתברך השם נפשינו בחיים ולא נתן למוט רגלינו, צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל, ולהוציא מלב טועים החושבים "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", ובוטחים בצבא של בשר ודם, כאילו רק בכחנו הגשמי ניצלנו. ואדרבה, על ידי השירה והתודה, נזכור את ה' אלוקינו הנותן לנו כח לעשות חיל. ועל ידי זה נזכה גם לעתיד לבוא לראות בישועות ה' יתברך, כמו שאמרנו, שעל ידי ההודאה לה' על הנס, הוא עושה נס נוסף. וכפי המעשה שהיה עם דוד המלך עליו השלום, שכשראה שעשה לו ה' נס, והציל אותו מן הארי ומן הדוב, הבין כי עתיד הוא לעמוד לישועת כלל ישראל, כי לא לחינם עשה לו ה' נס מופלא כל כך, אלא ללמדו כי עתיד הוא לעשות על ידו נס נשגב יותר.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שהבן איש חי כתב: "שקודם גאולתם של ישראל, יעלו רבים מהם לארץ ישראל, ותהיה להם כאן ממשלה, ותהיה להם מעלה, רק שלא יהיו נגאלין לגמרי", פתחתי את הספר בנייהו, ולכאורה זה לא מה שכתוב. ח' אייר תשע"ז / 4 במאי 2017

ההערה נכונה. כי באמת שלא כתב שיעלו לארץ ישראל, והדברים נכתבו על פי זכרון ושגיאות מי יבין. אמנם פירוש דברי הגאון הם גם כן בדומה למה שכתבנו, כי הוא זצ"ל כתב שיהיה חירות לישראל חזקה בכמה דברים. והוסיף להסביר בלשון ערבי, "תנזימאת", שפירושו אירגון וממשלה. ושיהיו כבני מלכים. וכל זה לא התקיים אלא בארץ ישראל בשנים הללו. ואף זה בכלל דברי נבואה ממש

האם לדעת מרן זצ"ל יש הבדל בין יום העצמאות ליום ירושלים? ח' אייר תשע"ז / 4 במאי 2017

מרן זצ"ל לא היה מתייחס כל כך ליום ירושלים. אבל באחד מספריו הביא שהיו מרבני פורת יוסף שראו חשיבות ליום ירושלים יותר מיום העצמאות. כי נעשה בו נס ממש.

ואיך אומרים שירה? מהו גדר החיוב? ו' אייר תשע"ז / 2 במאי 2017

עצם הדבר שמשבח את הקדוש ברוך הוא על הטובות שעשה לנו, הוא בכלל שירה. וכן נהג מרן זצ"ל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה