הלכה ליום שני ה' אייר תשע"ז 1 במאי 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הלל בן מזל

הוקדש על ידי

ביתו

חללי מערכות ישראל

בליל כ"ה בטבת, שנת התשל"ו (1976), התקיימה עצרת אזכרה לשבעה בחורי חמד שנהרגו בכיכר ציון בירושלים, בפיגוע שהתבצע על ידי מרצחים ערבים. ובאותו מאורע, דיבר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דברים יקרים מפז, אשר מן הראוי להזכירם גם עתה.

אמרו רבותינו: קשה סילוקן של בחורים כחורבן בית המקדש. ועל אחת כמה וכמה, בחורי חמד ששמרו כראוי תורה ומצוות. אין ניחומים בפי למשפחות השכולות, שכל אחד מהבנים שנפלו הוא עולם מלא! רק הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, יוכל לנחמם. כמו שנאמר, "כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו". ונאמר, "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמיך חיי". והטעם שנכפלו הדברים פעמיים, "בדמיך חיי – בדמיך חיי", כי בא לרמוז בזה לחיים של בנין ויצירה, ולחיים של תורה ודעת. וכמו שנאמר, "לולי תורתך שעשועי, אז אבדתי בעניי".

נאמר בספר ירמיה, "כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ, כֹּה אָמַר ה', מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם". ויש לבאר, מהו הענין שנכפלו הדברים פעמיים, בתחילה נאמר "ושבו מארץ אוייב", ושוב נאמר "ושבו בנים לגבולם", הלא הכל הוא ענין אחד? והסבר הדברים הוא, שתהיינה שתי שיבות לציון, שיבה ראשונה, תהיה לצאת מארצות האויב, אלו הערבים שכל ימינו נרדפנו מהם, מידי פעם בפעם, בפרעות ובגזרות ובשמדות, בעיראק, במצרים, בסוריה ובכל המקומות, "לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז", וכעת עם קום המדינה, שהוסיפו יגון על יגון, ברציחות שונות ומשונות, ובהריגת בחורינו היקרים, חללי מערכות ישראל.

ההיסטוריה שמאחרינו, עקובה מדם נפשות אביונים נקיים. אף בתימן הרחוקה, גזרות היתומים ובכיים עולה השמימה, שהיו לוקחים אותם בכח ומשמדים אותם לאיסלם, וכהנה וכהנה צרות רבות ורעות. ועל זה התנבא הנביא, "ושבו מארץ אויב", שיזכו ישראל לעלות לארץ ישראל מארצות האויבים. אך זה עדיין לא הכל, כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה, ורק לאחר שיבה רוחנית לתורה ולמצוה, שיבה אל המקורות שלנו, אל המסורת המפוארת שלנו, רק לאחר מכן "ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם". כי כאשר ישראל עושים רצונו של ה' יתברך, הם נקראים "בנים" (קדושין לו.), ועל זה נאמר "ושבו בנים לגבולם".

והנה מה שאמרו רבותינו "קשה סילוקן של בחורים כחורבן בית המקדש", חידשו לנו בזה, כי הנה בחורבן בית המקדש היה ריוח והצלה לישראל, שהרי על ידי חורבן הבית ניצלו ישראל, כמו שנאמר "מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך", והטעם שנקרא "מזמור", משום שהוא שבח לה' ששפך חמתו על העצים ועל האבנים ולא על בני ישראל עצמם. נמצא שמכח חורבן הבית צמחה ישועה לישראל. ואף על פי כן הקדוש ברוך הוא בוכה ומתאבל על ההיכל והמקדש שנשרפו, כמו שאמר ה' יתברך, אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי. וכמו כן בסילוקן של בחורי ישראל, ובפרט אותם שהיו פחותים מגיל עשרים שנה, שעליהם אמרו בזהר הקדוש שאותם שמתים בגיל פחות מעשרים שנה, נמסרים ביד מלאכים, ובכל שבת וראש חודש מעלים אותם למחיצתו של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא מברך אותם, וכשבא רוגז לעולם, הקדוש ברוך הוא מסתכל בבחורי חמד הללו, וחס ומרחם על העולם.

וזהו הענין שהשוו את מיתתם של בחורי ישראל לחורבן בית המקדש, שגם כאן, לא היתה מיתתם חס ושלום ללא תועלת, כי בגללם הקדוש ברוך הוא נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו, ואלו הבחורים מכפרים על כל הדור, ועל ידם חס ה' על כל העולם, ומתנהג עמהם בחסד ורחמים. ואף על פי כן, אל תחשוב שאם כן אין מיתתם של הבחורים קשה בעיני ה' יתברך, אלא "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו", וה' יתברך כביכול בצער ממיתתם. והוא יתברך עתיד לנחמינו ולנחם את כל ישראל, בגאולה השלימה ובתחיית המתים במהרה בימינו אמן.

הלכה יומית: מותר ונכון לעשות "השכבה" ולהזכיר נשמות חללי צה"ל, אף אותם שאינם יהודים, כגון החיילים הדרוזים, ובפרט אותם שחירפו נפשם לטובת כלל ישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה