הלכה ליום ראשון כ' ניסן תשע"ז 16 באפריל 2017

חג הפסח – מזל טלה

נאמר בתורתינו הקדושה: ,דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת, שֶׂה לַבָּיִת, וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְלָֽקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם, וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹֽא יִֽהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

ומפורש בדברי רבותינו, כי נצטוו ישראל, ביום העשירי לחודש ניסן, לקשור את הטלה לכרעי המטות שלהם. וכך היה הטלה קשור במשך כמה ימים, עד לערב פסח ממש, שאז שחטו את הטלה, ושמו מהדם שלו על כניסות הבתים. ועל ידי כן זכו ישראל ונגאלו מארץ מצרים.

והסביר זאת רבינו צבי פסח פראנק זצ"ל, (אשר עליו אמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי ממנו הוא קיבל את דרכי ההוראה, שרבי צבי פסח עצמו קיבל אותם מרבי שמואל סלנט זצ"ל), כי מטרת הנסים שהיו לעם ישראל בארץ מצרים, ושאנו קוראים ומדברים עליהם עד הימים הללו, היתה לטעת בלבותיהם של ישראל את האמונה בהשגחת ה' יתברך בעולם.

והנה בדורות ההם, היו המצרים שטופים באמונות באלילים ובמזלות, כי הם היו בטוחים שכוכבי השמים גוזרים גזירות על בני האדם. ולכן אמר פרעה מלך מצרים לעם ישראל, "רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם", שפירוש הדברים הוא, שראה פרעה כוכב אחד ששמו "רעה", שהוא גורם לשפיכות דמים, והיה פרעה וכל מצרים משוכנעים בכך שעתיד דמם של ישראל להשפך במדבר סמוך להר סיני.

ולכן היה צורך להחדיר בלב כל ישראל לעולם ועד, כי ה' הוא האלוקים, ואין עוד מלבדו. ומאחר ובימי ניסן המזל השולט הוא מזל טלה, והמצרים היו עובדים את הצאן כעבודה זרה, כי הצאן מסמלים את המזל של חודש ניסן שהוא ראש החודשים, לכן צוה ה' יתברך על ישראל לעשות דבר שהוא ההיפך מכל מה שהיו מאמינים בני הדור ההוא. ביום העשירי בניסן, שהוא היום בו מזל טלה מתגבר ועולה, לקחו ישראל את הטלה, וקשרו אותו בבזיון לכרעי המטה, והודיעו כי בעוד ארבעה ימים ישחטו את הטלאים הללו, ויגאלו ממצרים. והיה הדבר ממש להיפך מדעת כל בני האדם.

ואמנם הפך ה' את המזל לטובה על ישראל, כי הם ביזו את ענין המזלות, שקשרו את הטלה לכרעי המטה, ולבסוף שחטו את הטלה, ודוקא בזכות זה, פסח ה' ודילג מעל בתי ישראל, וה' יתברך בכבודו ובעצמו, לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף, המית את בכורות מצרים. ואף כאשר הגיעו ישראל למדבר סיני, שעל פי המזל היה צריך דמם להשפך שם, צוה ה' יתברך ויהושע בן נון מל את ישראל, ובכך נתבטלה הגזירה שהיתה ראויה להם מצד המזל.

ויש להוסיף על כך שגם בקריעת ים סוף, הראה ה' יתברך לישראל את ממשלתו על הטבע, כי ענין קריעת ים סוף היה ממש להיפך מכל גדרי הטבע, ומאחר וכל נשמות ישראל היו כלולים בבני הדור ההוא, עלינו לדעת, כי בלב של כל אחד מאתנו, מתנוססת אמונה וידיעה טהורה בממשלת ה' יתברך בעולם, כי אין עוד מלבדו, וכשם שהראה ה' יתברך נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, כן נזכה במהרה בימינו, ותתקיים בנו נבואת הנביא מיכה, "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". ואז העולם כולו, ששקוע בדורינו בתקשורת המתחדשת, ובכל הבלי האופנה והזמן, כולם יופתעו ויעמדו נדהמים, כיצד הדת היהודית המקורית תכבוש את העולם, והאמת מארץ תצמח, וכל בני אמריקה, רוסיה ואירופה, יושבי סין ויפן, כולם יודו באמונה בה' יתברך על יד משה רבינו, וכפי שממשיך הנביא ואומר, "יִרְאו גוֹיִם וְיֵבֹשׁוּ מִכֹּל גְּבֽוּרָתָם, יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה, יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹֽתֵיהֶם אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ יִפְחָדוּ וְיִֽרְאוּ מִמֶּךָּ". אמן כן יהי רצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה