הלכה ליום שני ח' אדר תשע"ז 6 במרץ 2017

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי?

תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות":

חיוב נשים במשלוח מנות
האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה וכדומה. וכתב הרמ"א (סימן תרצה), שאפילו אשה נשואה חייבת במשלוח מנות, ואינה יוצאת ידי חובה במשלוח מנות של בעלה.

לעומת זאת, כתב הגאון ה"פרי חדש", שהאשה אינה מחוייבת במשלוח מנות, שהרי במגלת אסתר נאמר "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ", ולא נאמר " וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִשָּׁה לְרְעוּתָהּ". ולכן כתב שהנשים פטורות ממצוות משלוח מנות. אלא שרוב ככל גדולי הפוסקים דחו את דבריו, והגאון יעב"ץ בספרו שאלת יעבץ (ח"א סימן קכ) הוכיח שחיובי יום הפורים לדורות נלמדים מהפסוק "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם", והנשים הן בכלל "זרעם" של ישראל. וחייבות בכל מצוות היום, כשם שהדין ברור לגבי מקרא מגילה ושאר המצוות, שגם הנשים חייבות בהן, שהרי אף הן היו באותו הנס של פורים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא את דברי הפוסקים בזה, והוכיח בראיות ברורות שהאמת עם הגאון יעב"ץ בזה, ולכן הכריע הלכה למעשה שאין ספק שהנשים חייבות במשלוח מנות, כדין האנשים ממש. (חזון עובדיה עמוד קמ).

משלוח מנות, על ידי שליח?
עוד עלינו לברר, האם מצות משלוח מנות, יש לעשותה על ידי שליח, או שכל אדם בעצמו יכול לשלוח את המנות. ובספר "בנין ציון" (סימן מד), כתב, שמאחר ונאמר "משלוח מנות איש לרעהו", לכאורה נראה שיש חובה לשלוח את המנות על ידי שליח דוקא, שהרי כשאדם לוקח בעצמו את המנות לחברו, אין זה בגדר "משלוח". וכן הגאון החתם סופר (חי' גיטין כב:) כתב שלכתחילה יש לשלוח את המנות על ידי שליח דוקא. ומרן רבינו זצ"ל דן בזה בשנת התשכ"ה עם רבו הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, ושניהם הכריעו למעשה שאין צורך להקפיד לשלוח את המנות על ידי שליח, אלא האדם בעצמו יכול להביאם לחבירו ויוצא בזה ידי חובה. (חזו"ע עמוד קמג). והדבר ברור, שאם שלח את המנות על ידי שליח, גם כן יצא ידי חובה לכל הדעות.

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד
ומעתה אנו דנים, לגבי אשה, שרוצה שכאשר בעלה יתן משלוח מנות, יכוין בזה להוציא גם אותה ידי חובה. האם הדבר אפשרי? שהרי אם הבעל נעשה שליח ממש רק עבור אשתו, בודאי שהוא יכול לתת עבורה משלוח מנות. אך כאן מדובר באופן שהבעל נותן משלוח מנות גם בשמו וגם בשם אשתו. ויש לדון האם הדבר אפשרי?

והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (בספר הליכות ביתה סימן כד אות כה) אמר, שאיש ואשה יכולים לצאת ידי חובה במשלוח משותף, אך יש להקפיד על כך שיהיה במשלוח מנות שיעור גדול של שני משלוחי מנות. (כלומר, למשל ארבעה דברים במשלוח אחד, שהרי בכל משלוח צריך שתי מנות כמו שביארנו). ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בענין זה בספרו (עמוד קלז), ומסקנתו הלכה למעשה, שאפילו אם אין במשלוח שיעור של שני משלוחים, יוצאים הבעל ואשתו יחד במשלוח אחד, שמכיון שהמשלוח מכיל בתוכו שתי מנות, הרי הוא מתקבל בכבוד הראוי אצל המקבל, ולכן יוצאים בזה ידי חובה.

ולסיכום: האשה צריכה לתת משלוח מנות, ונוהגים שתתן לחברתה. ואם בעלה נותן משלוח אחד גם בשליחותה למשפחה אחרת, שניהם, האיש והאשה, יוצאים בזה ידי חובה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה