הלכה ליום שלישי י"ח שבט תשע"ז 14 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת ללידה קלה ותינוק בריא עבור

מזל בת רבקה

הוקדש על ידי

בעלה

דברי חלומות

שאלה: אדם שחלם חלום רע, האם יש ממש בדברי חלומות, ועליו לחוש למה שראה, או שאין צורך לחוש לזה?

תשובה: הנה אמת הדבר, שכבר בדברי תורתינו הקדושה אנו מוצאים כי יש ממש בדברי חלומות. כפי שהיה בחלומו של פרעה, שגילו לו אודות שבע שנות הרעב ושבע שנות השבע שיבאו, וכן נבוכדנצר הרשע חלם חלום שהיה אמיתי. ועוד. ולהבדיל מהם, יוסף הצדיק, שחלם חלומות אמתיים על עתידו, ושלמה המלך שבחלומו התנבא גם גן על עתידו. ומכאן, שחלומות יש בהם ממש, ואין להתעלם מהם באופן מוחלט. וכך גם ראינו בדברי הגמרא והפוסקים, שייחסו חשיבות במדת מה לדברי חלומות, וכפי שנבאר.

הנה הדבר ברור, כי לא כל החלומות יש בהם ממש, כי בכל מה שאדם חושב ומתעסק ומקוה לו במשך היום, דרכו בכך, שבהיותו ישן, עולות המחשבות בראשו בלא גבול של חשיבה הגיונית, וכך מכח הדמיון, האדם חולם כל מיני חלומות המלאים דברי הבל, כאילו הוא עף כנשר בשמים, וזוכה לעושר גדול, או נעשה עני. ובכל אלה אין להשגיח כלל, כי אין אלו החלומות שדיברו אודותם בגמרא ובפוסקים, ודברי חלומות אלה אינם מעלים ואינם מורידים.

וכבר אמרו בגמרא (מסכת ברכות דף נה.), אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון, כשם שאי אפשר לתבן בלא בר, כך אי אפשר לחלום בלי דברים בטלים. כלומר, אפילו חלום שהוא אמיתי, שיש בו איזה גילוי מן השמים, אפילו הוא, יש בו דברים בטלים, ואי אפשר שיהיה כולו אמת. וכן אמרו עוד בגמרא, אמר רבי ברכיה, חלום, אף על פי שמקצתו מתקיים, כולו אינו מתקיים. וכל שכן חלומות הבאים מהרהורי האדם ביום, שהם כולם בטלים מאליהם ואין לייחס אליהם חשיבות כלל.

ובאמת שמצד שני, בדברי חלומות יש לעתים אפילו השלכה הלכתית. כמו שמצינו לדוגמא, מעשה שהיה עם הגאון מהר"ם בנעט, רבה של ניקלשבורג, שהיה גאון עולם וצדיק גדול, ונפטר בעיירה הסמוכה לעיר ניקלשבורג. ומכיון שהולכת מיטת הנפטר היתה קשה באותם הימים, הלכו בני אותה העיירה וקברו את גאון הדור סמוך לעיירה שלהם (בליכטנשטאט). שמעו על כך בני העיר ניקלשבורג, וכעסו מאד, באמרם, כי ממדת הכבוד לרבם, ראוי שיעבירו את עצמותיו הקדושות לקבורה בעיר ניקלשבורג, בה הרביץ תורה והורה את הדרך לכל בית ישראל, ובה קבורים בני משפחתו ורבותיו. ואילו בני העיירה מצדם טענו, שאסור על פי ההלכה להעביר את עצמותיו של הגאון לניקלשבורג, ויש בכך גם פגיעה בכבודו, ואף איסור חמור של פינוי המת שלא לצורך נכון.

והנה כאשר הובאה השאלה לפני הגאון חתם סופר, צידד בדעתו הרחבה לכאן ולכאן, אך לא ידע אל נכון כיצד יש להורות בנדון זה. ועל כן כתב בספרו "שו"ת חתם סופר", כי הוא אינו מכריע בשאלה זו, ומחמת הספק הוא פוסק כי הנכון הוא להשאיר את הגאון בליכנשטאט, שהרי כלל הוא בידינו במקום ספק, "שב ואל תעשה עדיף".

אולם רושמי קורות העתים כתבו, שסוף דבר מה שהיה, שהגאון חתם סופר הורה שיש לפנות את קברו של הגאון, ולהעבירו לעיר ניקלשבורג. אך לא ידעו מדוע שינה את דעתו בענין זה, ממה שכתב בתחילה.

ובנו של החתם סופר, הלא הוא הגאון בעל שו"ת כתב סופר, (בספר הזכרון להחתם סופר), כתב מדוע שינה אביו את דעתו. וכה סיפר, כי אביו חלם כי הגאון מהר"ם בנעט בא אליו, ואמר לו, מבקש אני ממך שתורה להעביר את קברי לעיר ניקלשבורג. כי שם תהא מנוחתי נכונה יותר. וטעם הדבר שנקברתי מתחילה בעיירה הסמוכה, הוא משום שבהיותי נער, הייתי משודך (מאורס) עם נערה אחת מאותה העיירה במשך חצי שנה, ובסופו של דבר ביטלתי את השידוך איתה ונגרם לה צער גדול. ולכן נגזר עלי להיות קבור באותה העיירה חצי שנה, בכדי לכפר על מה שנעשה אז. וכעת שכבר עברה חצי שנה, מבקש אני שתפסוק לבני העיר שיעבירוני לניקלשבורג. וכך באמת עשה הגאון חתם סופר, שפסק להעביר את קברו של הגאון חזרה לעיר ניקלשבורג.

ומן הדברים אנו למדים, כי דברי חלומות לעתים יש לנו בהם אמון גדול כל כך, עד שמדת הדין תשתנה מחמתם, שגם אם על פי ההלכה אין להעביר את הקבר לעיר אחרת, מכל מקום, אם בחלום הלילה בא הנפטר והודיע שכך רצונו, יש להתחשב בכך.

אלא שבאמת כל זה דוקא בדברי חלומות אצל אנשים גדולים ומפורסמים בצדקותם. שכן כבר נשאל הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, באשה אחת שנפטר בעלה, ונקבר, והיא טוענת כי בחלומה בא בעלה, ואמר לה כי הוא מבקש שיעבירו את קברו למקום אחר. ונשאל הגאון רבי משה פיינשטיין, אם יש להתחשב בדברי החלום שלה. וכתב, שמכיון שאין האשה הזו מוחזקת בצדקות מופלגת, אין כל ערך לחלומה, שיותר יש לתלותו בהרהורי דברים שהיו לה במשך היום, ממה שנחשוב שבאמת זכתה שיבא אליה בעלה ויאמר לה דבר אמיתי.

ומדבריו אנו למדים, שבחלומות של רוב בני אדם, אין כל כך חשיבות, ואין צורך להתעסק בדברים אלה יתר על המדה.

ובהלכה הבאה נבאר יותר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה


סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

דין דם הנמצא בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, דין עוף יש לו, שדמו אסור באכילה מן התורה, ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות. אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה' שאין בו כוח להציל, ל......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה